אהל אברהם פז

השם ישראל בין העולם זה החשש פיסול ומעתה לפי האמת שנראין להלכה ד' נודע ביהודה הנ"ל לכתוב המכונה משה ליב דאם יכתוב רק המכונה ליב משמעו דלא נקרא רק ליב והמכונ' קאי על האדם לא על השם בסמיכות כמבואר שם בנודע ביהודה. א"כ בכפילת השם בעובדא דיעקב ישראל דמתקרי ישראל פשיטא דפירושו דלא נקרא רק ישראל בלא שם יעקב אבל ישראל קריאתו ככתיבתו ולא כתם בישראל ואין שום חשש

ואמנם גם דבארנו דעת הבית מאיר מה היה החשש שלו לדעתו דס"ל כב"ש אין בו ממש כי איך נאמר שלכן כתב דמתקרי ישראל כי יש שינוי בקריאת ישראל ואיך הודיע לנו בזאת בכפילת שם ישראל שיש שינוי ואנחנו לא נדע מה הוא אם השינוי הוא בקריאתו למשל היוד בקמץ והריש בסגול היה לו לכתוב יאשערעל וכדומה אבל בכפילת השם פעמים לא נודע לנו דבר. ולהתעקש ולומר כי כפילת השם מורה על שינוי קריאת שם ישראל ונדע זה באיש הלזה שבאמת משונה בקריאת השינוי, זה דברים בטלים ותכלית הכתיבה היא לידע על ידן מבואר שם המגרש. כלל הדבר שאין לחוש לחשש הגאון בית מאיר כהכרעת האחרונים מהר"ז מרגליות ובאשר שבעובדא דידן רוב העולם אין מכירין אותו רק בשם גרשון ורק חתימתו זעליג גרשון וגם בני ביתו יודעים ששמו זעליג גרשון וזעליג הוא הכינוי של פינחס הסכמנו לכתוב כהנ"ל פינחס גרשון דמתקרי זעליג גרשון ודמתקרי גרשון הלוי כולם בלשון דמתקרי ולא המכונה כיון דשם עברי גרשון במקומו עומד

ובשם מאיר זאב הנקרא מייאיר וואלף ראיתי בתשובת נודע ביהוד' הנ"ל הסכים לדעה הגאון מהר"ם פישל ז"ל לכתוב מייאיר ליב עיי"ש ומידי קראי כאלה ואשתומם על המראה הרי מפורש יוצא דשם מייאיר הוא רק קיצור השם ואין צריך לכתוב. ואחר העיון אמרתי דבר גדול דברו הגאונים האלה דודאי מי ששמו מאיר לבד דא"צ לכתוב מתקרי או מכונה משום דבר אחר א"כ גם שנקרא מייאיר הוא רק קיצור השם וא"צ לכתבו דכ"ע יודעים דשם מאיר קוראים בשם מייאיר אבל כאן דצריכים לכתוב דמתקרי משום שם יהודה דמתקרי ליב וא"כ כיון שצריך לכתוב דמתקרי מאיר ליב א"א לכתוב מאיר ליב דהרי לא נקרא בפי העולם מאיר ליב רק מייאיר ליב וכי שקר יכתבו וע"כ צריך לכתוב כאשר קוראין אותו מייאיר ליב ונימוקם וטעמם עמם של הגאונים הנ"ל לכתוב מייאיר ליב וכן עשיתי הלכה למעשה בעובדא דידן לכתוב מייאיר וואלף וגם שבחפשי בדעת אחרונים מצאתי בס' טיב גיטין להגאון מהר"ז מרגליות כתב ונפלאתי על הגאון נודע ביהודה עיי"ש ולא ירד לחלק כמו שכתבנו אמרתי טובים השנים מהאחד והן גם בכל קיצור השם אם רוצה לכתוב אינו מזיק כמבואר ברמ"א סעיף י"ד לכן לדעתי ראוי' לכתוב כן וה' יצילני משגיאות ויאר עינינו בתורתו הכותב לזכרון הק' אברהם שאג מפ"ש

סי' סב רב ברכות וכ"ט לידידי רב חביבי הרב המאה"ג עדני העצני כבוד מו"ה מרדכי הרש נ"י רב דק"ק נ"פ יע"א

נעימת ידו הגיעני לעת נר מצוה ותורה אור שאלתו שאל חכם בנדון שם המגרש שעולה לס"ת בשם ישראל איסר ונקרא בפי כל בשם איסר. ושם אבי המגרש עול' לס"ת נתן נטע ונקרא רק נטע. ונסתפק מעלתו בשם אבי המגרש באשר שהסכמת ב"ש [בשמות האנשים] לכתוב רק נתן ולא נטע שהוא קיצור אם יש לחלק בזה שעולה בשניהם וחדא מגו חברתה מספקא ליה שאם ראוי לכתוב קיצור השם אם לכתוב דמתקריא או מכונה. הנה מבואר בס' גט פשוט ס"ק ס"ח בעולה לס"ת בשניהם גם שהוא קיצור השם צריך לכתוב אותו והנה שם נטע הוא לה"ק וכבר הסכימו האחרונים שאם נכתב דמתקרי במקום שראוי מכונה אין קפידה לעכב אבל אפכא יש קפיד' וגם דיש לומר דבכה"ג דעולה בשניהם לס"ת אין ראוי לכתבו בשם כינוי דכיון דעולה בו לס"ת הוא מעיקר השם. ולכן דעתי שיכתוב לתן דמתקרי נטע. והנה אהובי ידידי היה לפניו העקוב למישור דיש ספק עצום בשם המגרש. אם לכתוב ישראל המכונה איסר או ישראל איסר יען שעולה כן לס"ת. או לכתוב ישראל איסר דמתקרי איסר והדברי' ארוכו' יעיין ב"ש סי' קכ"ט ס"ק כ"ד ובסדר הגט ס"ק י"ט וכבר פלפלו האחרונים כמבואר בס' גט פשוט ובתשובת בית אפרים האריך מאוד. ואך כל אלו דברו בשני שמות שאין האחד כינוי לחברו. אבל בנדון דידן ששם איסר הוא כינוי לישראל אפשר לומר דכ"ע מודו דישראל הוא עיקר השם וכותבין ישראל המכונה איסר. אך יען לענ"ד שאם כותבין ישראל איסר לדעתי אין בו שום חשש טעות בשינוי השם ומה דחש ליה בספר בית מאיר סי' קכ"ט סעיף י"ד בכפילת השם יעקב ישראל דמתקרי ישראל דיש קפידה וחשש פיסול בדיעבד דמשמע דיש שינוי בקריאת שם ישראל. הנה כבר מחו ליה אמוחא בספר בית אפרים דאין כאן חשש כלל וא"כ לדעתי ראוי לכתוב ישראל איסר דמתקרי איסר אך חלילה לסמוך עלי והדיוט כמוני אין מכריע עד שיסכימו מגדולי הדור בדבר הכ"ד ידידו הדו"ש. הק' אברהם שאג מפ"ש

סי' סג

לי"נ רב חביבי הרב הגדול חריף ובקי אשרי יולדתו מוהר"ר אהרן נ"י מק"ק מט"ד. - מכתבו ע"י אחד מתלמידיו ציר מיוחד הגיעני אתמול עת בא השמש והקשה לשאול ממני לתקוע לדבר הלכה למעשה תיכף ומיד להשיב דבר וכשאני לעצמי מה אני ומה גם כעת עתה שעדיין תש כח אני ואין בידי לעשות חיל לעיין בדבר הלכה כמעט אשר חנני ה' ב"ה וב"ש. ונדון השאלה ע"ד גט שנשלח שמה על ידי שליח להולכה לאשה אחת אשר נקובה בשמה שם העריסה עלקלי ונקראת בשם הלעז ליעזי. והמסדר הגט הוא הרב הגדול דק"ק קאליף נתן לכתוב נוסח הגט ליעזי דמתקרי עלקלי והודיע בכתב שטעמו ונימוקו עפ"י שו"ת גדולת מרדכי העלה כן בשם גט פשוט ומעכ"ת גמגם בזה כי בס' ג"פ לא נמצא כזה ובסי' קכ"ט ס"ק צ"ב משמע להיפך וס' ג"מ אין נמצא אתו. והנה הספר גדולת מרדכי גם עמדי איננו ומה שהביא מעלתו ראיה להיפך מס' גט פשוט תמה אני דשם אין מבואר ההיפך ולמה לא הביא מס"ק כ"ד דמבואר שם באמת דאפילו בנשתקע שם הראשון כותבין שם יהדות לעיקר השם והוא מתשו' מהרי"ק אלי' שקורין באלי. ואמנם גם בזה אפשר לחלק דדוקא אם שם יהדות הוא שם עברי לה"ק כגון אלי' שם העברי עיקר אע"ג דנשתקע אבל אם שניהם שם לעז כעובדא דידן אך שזה עיקר שם הלידה והעריסה וזה השם השני החזיקו בעצמם כנהוג בעו"ה עתה לשנות שמם ויתערבו בגוים אולי בכה"ג השם שנקראת בה מרובא דעלמא הוא עיקר השם

ובמקום אחר כתבתי דאפשר דלהכי עושין לשם העברי לעיקר השם כמבואר בתשובת מהרי"ק משום דעיקר הגט הוא בלה"ק ולשון ארמי וא"כ בשני השמות לעז אין יתרון גם ששם יהדות הוא כך אין לזה יתרון רק הולכין אחרי השם שקורין רוב העולם לעשות לעיקר השם. ואם כן שפיר דמי לכתוב כמו שסידר הרב הנ"ל. וגם מהעתק ששלח אלי מדברי הרב הגדול מו"ה זלמן באנהארד זצוק"ל אשר השיב להרב הג' אב"ד דשם ושם הביא כמה עובדא אשר רבינו הגאון רשכב"ה זצ"ל סידר כמה גיטין ושם העברי לעיקר השם אע"פ שנשתקע, גם שם אין מבואר אם העובדא היה בכה"ג שהשם הראשון היה ג"כ שם לעז ואולי רק העובדא היה ששם הראשון היה שם עברי וכחילוק הנ"ל. אך בעובדא אחת בגט שסידר רבינו ז"ל פרומד המכונה שאראלטי וכפי עדות נאמנת של הרב הצדיק ז"ל נשתקע שם פרומד לגמרי הן מבואר היטב דעת רבינו זצ"ל שגם בשניהם שם לעז שם יהדות הוא העיקר

ולולא דמסתפינא אמינא אפכא מסתברא דדוקא בנשתקע שם הראשון לגמרי דעת רבינו הקדוש לעשות שם