אהל אברהם סב

לא היה חל על הגברא איסור אשת אח ואין בו מדרגת מוסיף רק גרע אפי' מכולל ואמנם משכחת אשת אח מוסיף שכבר קדש מאז אחיו אשה וכבר רכב איסור אשת אח על הגברא ואז אם נדון על אותו חתיכה של עכשיו שקדש שוב שנית אחיו אשה אם יחול איסור אשת אח על אחות אשה שפיר הוה מוסיף וכסברא הנ"ל וא"כ לק"מ קושית תוס' דלפי מסקנת הש"ס דר"ש ס"ל איסור ב"א ה"ה דס"ל ג"כ איסור מוסיף והא דקתני אינו חייב אלא משום אחות אשה איירי שלא היה עדיין על הגברא איסור אשת אח וא"כ מנו מגברא לגברא לא עדיף ממגו מחתיכה לחתיכה ואפשר גרע ממנו ואע"ג דאמרי' ב"א, מוסיף כזה לא אמרינין דהוה ככולל אבל מוסיף גמור ודאי עדיף מב"א ולס"ד דפליגי אליבא דר"י באיסור ב"א ור"י ל"ל ב"א וס"ל מוסיף היינו מוסיף גמור דכבר אתחזיק האי גברא באיסור אשת אח מקדם ולק"מ קושית תוס'

והנה לפ"ז דלמסקנא דפליגי ר"ח וב"ק אליבא דר"ש באיסור בת אחת הנה ע"כ ברייתא דאשת אח ואחות אשה איירי בלא היה עליו איסור אשת אח מקדם ואפיה ס"ל לר"י דחייב והיינו ע"כ משום דס"ל אפי' איסור כולל ושפיר קאמר הש"ס ואיסור כולל אתני' אליבא דר"ש. דר"י ע"כ ס"ל איסור כולל כהנ"ל ולא צריכנא במה שדחקו תוס' שם [ד"ה ואיסור כולל] ודוק היטיב. ובמה שכתבתי דר"ש ס"ל איסור מוסיף צ"ל דאחותו אלמנ' בקדושין [דף ע"ז ע"ב] לא הוה מוסיף דאיירי דאין כאן משוח מלחמה והוה רק כולל דע"כ איירי בכך [אב"ה. דלא כתוס' שם ד"ה פרע] דאם איירי במוסיף אפי' ר"ש מודה [דחל] כיון דאית ליה בת אחת כש"כ מוסיף ואפי' בקל על חמור אמרינין מוסיף וגם נותר הוה רק חמור מה שנאסר לגבוה ולא איסור מוסיף מהא דפריך הש"ס כריתות כ"ג וכבר כתבו המפרשים דנותר רק חמור ודוחק

ולפמ"ש דמעלת מוסיף לומר מגו אפי' מגברא לגברא היינו משום דעל הגברא היה האיסור אבל בכולל מגו מחתיכה לחתיכה א"א לחול האיסור. יש ליישב קו' תוס' קדושין ע"ז דקמדמה הש"ס אלמנה אחותו דהוה מוסיף לנבלה ביו"כ דהוה רק כולל דכבר כתבנו ליישב ד' הראב"ד דנבלה ביו"כ אע"ג דהוה בת אחת מ"מ כיון שעל הגוף אינו בבת אחת הקדימה לאיסור נבלה לדחות איסור יו"כ והנה לפ"ז הרי מפאת החתיכה הי' ראוי' לחול שניהם כאחת בנבלה ביו"כ ורק משום דקדמה איסור נבלה על הגוף ולפי סברא דקאימנא בה עכשיו הרי איסור כולל מסתבר יותר לומר מגו מחתיכה לחתיכה לגרור האיסור על אותו גוף ורק שא"א לחול על החתיכה וא"כ בנבלה ביו"כ דמפאת החתיכה ראויים שניהם לחול בבת אחת עלי' ורק משום שקדמה איסור נבלה עלי' וע"ז מהני הכולל מגו מחתיכה לחתיכה כמו מוסיף מגברא לגברא ואפ"ה ליל לר"ש כולל כהאי כש"כ דל"ל איסור מוסיף ושפיר פריך הש"ס בקדושין ובכריתות כ"ג דר"ש ל"ל אפי' מוסיף מנבלה ביו"כ ודוק. ואמנם לפ"ז הרי מוכח מנבלה ביו"כ דר"ש ל"ל איסור מוסיף וליתא למ"ש לתרץ קושית תוס' ביבמות הן מ"ש באופן ראשון או באופן שני

אך לפמ"ש יש ליישב קו' תוס' באופן אחר דהנה כבר כתבנו דהא דיש לומר דלא אמרינין איסור בת אחת לר"י והרי ס"ל איסור מוסיף אפי' מב' שמות היינו אם שני האסורים מפעולה אחת שייך גרירא. ומעתה יש לומר דבזר ששמש בשבת וכן כל הנך ג' דפליגי בהו ר"ח וב"ק זרות על שבת הוה כאיסור מוסיף. דהרי בקרבנות היום אין איסור שבת והותרה במקדש ורק לזר איסור שבת וא"כ האיסור שבת הוא מפאת הזרות והוה מפעולה אחת ובודאי חל זרות על שבת אם נימ' שמשכחת דאיסור שבת קדום לאיסור זרות וכן תקיש בבעל מום בטומאה והא דהש"ס קאמר דהוה כולל היינו שבת על זרות דהרי לס"ד איירי דזרות קדום ואיסור שבת היא פעולה אחרת ואין זרות נתלה בשבת שפיר הוה שבת רק כולל וכן טומאה על בעל מום. אבל אפכא אי הוה משכחת שיחול איסור שבת מקדם ודאי איסור זרות חל עליו מטעם מוסיף וכן באינך. ומעתה נקל ליישב קושית תוס' דיש לומר דהא דאמרינין איסור ב"א דחלין שניהם היינו מטעם הי מנייהו מדחית דכיון דשניהם כאחת ואמנם לר"י דס"ל איסור מוסיף וא"כ אם האחד מוסיף כגון אשת אח ואחות אשה מסתבר שידחה א"א לאחות אשה דליכא למימר מה חזית דידחה זה מפני זה שהרי אשת אח בכל אופן תחול דגם אם תרצה לומר שיחול מתחלה אחות אשה יש מקום לאשת אח לחול מטעם מוסיף ואיסור אחות אשה אין לה מקום לחול אחרי אשת אח ואיסור אשת אח רכיב עלה בכל אופן ולכן תדחה לאחות אשה אבל לר"ש דל"ל מוסיף וא"כ גם שאשת אח הוה מוסיף אכ"ל דחלין שניהם בב"א מטעם מה חזית וא"כ גם בהנך ג' הרי כבר כתבתי דזרות נגד שבת הוה מוסיף וכן בעל מום נגד טומאה וזרות נגד נבלה דאיסור שבת וטומאה ונבלה רק מכח זרות או בעל מום וא"כ לר"י מסתבר לומר דגרע ממוסיף ואין חלין שניהם כאחת דאיסור דהוה במדרגת מוסיף מדחה לחבירו ולר"ש מסתבר לומר דעדיף ממוסיף דהי מנייהו מדחית ודוק היטיב

איסור מוסיף ב' שמות

הנה תוס' [יבמות ל"ב ע"ב ד"ה איסור] ס"ל בהחלט גמור דמוסיף מב' שמות ודאי אמרינין וראייתם מכריתות והנה שם בכריתות פירשו רשיי ותוס' דאשת אחי אביו הוה מוסיף מב' שמות [אב"ה בגמ' אמשנה דיש בא ביאה אחת ברש"י ד"ה נשאת. והן בתוס' לא מצאנו כ"א בתוס' ישנים ד"ה מגו. וכן בפי' המשניות להרמב"ם פירש כן] והנה משם אין ראיה כלל דהרי אם יש לאחי אביו עוד אחין שיש להם בנים הרי נאסרה להם משום אשת אחי אביו והוה מוסיף משם אחד ופליאה נשגבה על רש"י ותוס' שמיאנו לפרש כזה. ומאם עבר זקן ונשאה לפי פירוש הרמב"ם דהוה ב"א ומוסיף כאחד ג"כ לא מוכח דאמרינין מוסיף מב' שמות [אב"ה דזולת הרמב"ם אפשר לפרש עוד ברא אחר לסבא לאבי הזקן, והברא הוא אחי הזקן, ומותרת לו לייבם וע"י שייבם הזקן נאסרה לאחיו משום אשת אח, ואתוסף נמי לגבי יעקב אשת אביו. אך הרמב"ם מפרש ברא ליצחק בן קטן בשנים אחי יעקב וכשיגדל אתי' עלי' אשת אחי אביו ואשת אביו כאחת לא מוכח מידי ועיין] (ע"כ הג"ה מב"ה). ואך מכלתו שם מוכח דאמרינין מוסיף מב' שמות דלא משכחת שם כלתו להיות מוסיף ובאמת תוס' יבמות דייקו לומר מכלתו מוכח דאמרינין מוסיף מב' שמות. ולפ"ז קשה טובא בש"ס שם דדחקו בהך דעבר זקן ולא קאמרי הש"ס דהוה מוסיף האיסור אשת אח לשאר אחי אב ועיין תוי"ט שם כריתות ואמנם לפענ"ד דגם מכלתו יש לדחות הראי' דלעולם לא אמרינין איסור מוסיף מב' שמות והא דחל כלתו הנה כבר הקשו תוס' שם [ד"ה ואחות אשתו] דמשכחת כלם באיסור ב"א ובקטנה פחותה מבת ג' ותי' דלא חשיב אסורין שע"י קדושין רק כשחלין מיד בשעת קדושין והנה תי' זה מספיק דלא משכחת כולם בב"א דאם היתה עדיין קטנה בקידושין של אחי אביו א"כ לא חלו בקדושי בנו או אחי' האיסור מיד אבל כלתו דהוא האיסור הראשון שיחול על [בתו ע"י קדושין] משכחת כן שקדשה קודם ג' שנים שתהיה מקודשת לאחר ג' שנים דהוה איסור בת אחת ומיד האיסור בשעת [שחלין] קדושין ואין ראי' למוסיף מב' שמות כלל. ואתי שפיר מה שתי' הש"ס בכריתות דאיכא ברא לסבא וכפי' הרמב"ם דהוה ב"א ומוסיף ולא ניחא ליה לש"ס לומר מטעם מוסיף מב' שמות דמוסיף מב' שמות לא אמרינין. ואמנם זה אינו ברי [מאשת איש] ונעשית חמותו דס"ל לר"י נדון בזיקה הראשונה ולרבנן חיים משום חמותו הרי חמותו הוה כולל מב' שמות א"כ מוכח דרבנן ס"ל דאפי' כולל מב' שמות אמרינין כש"כ מוסיף ובודאי מוכח דלדינא אמרינין מוסיף מב' שמות. אך את זה ראוי לאמור וניתן לכתוב דרבנן ור"י פליגי הן במוסיף הן בכולל מב' שמות דרבנן ס"ל דאמרינין מוסיף וכולל מב' שמות ור"י ס"ל דלא אמרינין מב' שמות הן מוסיף או כולל וזה מסתבר יותר לומר ממה שכתבו תוס' [כריתות סוד"ה הבא, ויבמות סוד"ה איסור כולל] דר"י כולל מב' שמות ל"ל אבל מוסיף מב' שמות [אית ליה] דהרי למאן דאית ליה כולל הוה כולל כמוסיף כמ"ש תוס'