אהל אברהם סא

ומעתה י"ל דגם למסקנא איסירומוסיף עדיף מאיסור ב"א ור"ש מודה באיסור מוסיף וברייתא דאינו, חייב אלא משום אחות אשה איירי בב"א ואע"ג דר"ח ס"ל דמודה ר"ש בב"א היינו ב"א כהנך תלתא דאיירי ביה ר"ח אבל ברייתא איירי שקדם אחד לחבירו ובב"א כזה פליגי בה ר"י ור"ש ואדרבא מתוקמא וא שפיר הנך ב' ברייתות באיסור ב"א והא דקתני אינו חייב אל משום אשת אח איירי בקדמה על הגוף אשת אח כגון שקידש אחיו אשה טרם הוא קידש אשה שיש לה אחותה והא דקתני אינו חייב אלא משום אחות אשה איירי שקדמה אחות אשה ולק"מ קושית תוס' ודוק

ב) והנה לענ"ד עוד יש סברא לחלק בענין איסור ב"א. והוא דלכאורה יש לדקדק בדברי תוס' יבמות דף ל"ג ד"ה באיסור דכתב דלר"ש דל"ל ב"א קאמר דאינו חייב אלא משום אשת אח דחמור ומדחה לאחות אשה ולמ"ל לתוס' הרי מצאנו לענין אין איסור חל על איסור סברות מוסיף וכולל דעדיף מחמור וא"כ ה"ה לענין ב"א למאן דל"ל איסור ב"א הסברה דהאיסור דהוה מוסיף מדחה לאחות אשה דהוה ביה ולמ"ל לתוס' למימר מטעם חמור. ואם אמנם כי זה יש ליישב דכיון דל"ל לר"ש ב"א א"כ [בשעת] נשואי אחיו א"א לחול איסור אשת אח דאיכא אשת איש דהוה מוסיף לגבי אשת אח ורק לאחר מיתת אחיו יש מקום לחול אשת אח ובמקום יבום [אב"ה. דבהכי איירי הברייתא דקאי אמתני' דב' אחים] וא"כ לא הוה אשת אח מוסיף דמותרת לשאר אחים ורק לדידיה אסורה משום ערוה ולכן פי' תוס' משום דהוה חמור אך א"כ נא יתיישב דברי תוס' דכתבו דאינו חייב אלא משום אחות אשה לא משכחת בב"א [דז"א] דהרי בשעת נשואין אשה איש מדחה לכולם ורק בשעת מיתת אחיו יש מקום לחול אשת אח ואחות אשה ומדחה אחות אשה לאשת אח משום דהוה כולל דאשת אח לא הוה מוסיף כהנ"ל. וברייתא דחייב משום אשת אח איירי דלא היה אחיות לה ואחות אשה לא הוה כולל ולהכי מדחה אשת אח החמור לאחות אשה. ואדרבא לא צריכנא לאוקמא ע"י שליח רק אפי' בקידש האח המת מתחלה ואפ"ה אינו חל משום אשת איש. וכן בד' תוס' ד"ה בר קפרא קשה כהנ"ל דהיאך כתבו תוס' דמודה ב"ק [לר"י] בנשא חי דחייב ב' מטעם מוסיף הרי כיון דל"ל ב"א [וא"א לחול בשעת נשואין] אשת אח לא הוה מוסיף כהנ"ל [דלהאחי' מותר' לאתר מיתת אחיו] ואם אמנם דמשכחת אשת אח שחל לאחר מיתת אחיו דהוה מוסיף כגון שיש לו אחים מן האם או אחיו שלא היה בעולמו מ"מ מדברי תוס' משמע דהכרח לר"י שחייב ב' מטעם מוסיף [בכל גוונא] וקשה טובא

ואמנם נ"ל דישנו ב' גונא איסור ב"א דהרי לכאורה קשה היכא ס"ד לומר דר"י ל"ל איסור ב"א והרי מכריתו' מוכח דר"י ס"ל איסור מוסיף ואפי' מב' שמות כמ"ש תוס' ל"ב ע"ב ד"ה איסור כולל. וא"כ הרי מכח דחל עליה איסור אחד גורר עמו לחול איסור שני אפי' מב' שמות אע"ג שאותו חתיכה נאסר כבר כש"כ בדבר שהיה היתר ושני אסורי' חלין כאחת שלא ידחה אחד את חבירו והרי הסברה הפוכה דאחד גורר חבירו ואמנם כד דייקת לק"מ דהא דאמרינין מוסיף או כולל ואפי' מב' שמות והאחד גורר חבירו שיחול עמו היינו כשנתחדשו שני האיסורים ע"י פעולה אחת כגון כלתו שעל ידי קדושי בנו נעשית היא ערות אשת אח וכלתו אז גורר האחד חבירו אבל שני אסירים שנתחדשו ע"י פעולות שונות ודאי לא שייך לומר גרירא וא"כ הרי אשת אח ואחות אשה גם שחלין כאחת ע"י השליח מ"מ המה ע"י פעולות שונות אשת אח ע"י קדושי המת ואחות אשה ע"י החי ודאי לא שייך גרירא ורק ע"י ב"א יען כי לא היה מקדם איסור ראויים לחול ובזה פליגי ר"ח וב"ק אי ס"ל לר"י ב"א ומעתה כ"ז באשת אח ואחות אשה אבל אשת אח ואשת איש דשניהם ע"י קדושי אחיו המת ודאי ב"א כזה אמרינין וא"כ ניהו דלא ס"ל לר"י ב"א באשת אח ואחות אשה אבל אשת אח ואשת איש שפיר הוה בת אחת ושפיר כתבו תוס' ד"ה בר קפרא דלר"י בנשא חי תחלה חייב ב' דהוה מוסיף דנאסרה על כל האחים בשעת נשואין שטעם אשת אח ואין אשת איש מדחה לאשת אח כיון ששניהם ע"י פעול' אחת

ואמנם עדיין אין מיושב בזה דמדוע לא כתבו תוס' דלהכי אשת אח מדחה אחות אשה מטעם מוסיף וגם דאפשר לאוקמא כל שני ברייתות באיסור ב"א והא דקאמר ר"ש אין חייב אנא משום אחות אשה איירי שיש לה אחיות ואין להם אחים דאחות אשה הוה כולל ומדחה לאשת אח דלא הוה מוסיף ואידך ברייתא אפכא אך גם זה לק"מ דהרי כבר אמרנו דהא דל"ל ב"א ואחד מדחה לחבירו והרי במוסיף הסברא אפכא דאחד גורר לחבירו דאם שניהם ע"י פעולה א' הסברא דאחד גורר לחבירו ואם הם ע"י שני פעולות האחד מדחה לחבירו. ומעתה י"ל הא דס"ד דש"ס דלא אמרינין בת אחת היינו כשיש כח לאחד לדחות חבירו שלא יחול על אותה חתיכה הפעולה השניה לאיסור כלל כגון זר ששמש בשבת שעל ידי איסור זרות אין מקום לחול איסור שבת על עבודת קרבן בשבת וכן בעל מום בטומאה או זרות ומליקה אבל אחות אשה ואשת אח דא"א לומר דאחות אשה מדחה לאשת אח משום דאחות אשה כולל דהרי מ"מ ע"כ חל אשת איש ע"י קדושי אחי' דנאסרה לכל העולם וע"כ הפעולה השניה גורם איסור והרי אדרבא ראוי' לומר איסור גורר איסור ולא תדחה מפני אחות אשה ושפיר כתבו תוס' דע"כ ברייתא דאינו חייב אלא משום אחות אשה לא איירי בב"א ודוק

היוצא מזה דמשכחת איסור ב"א בכמה גוונא והם שני מדרגות האחד שבאים על הגוף ועל החתיכ' בב"א והשני שבאים רק על החתיכה בב"א ולא על הגוף וכל אחד מאותן שנים נחלקו עוד לב' חלקים היינו אם השני אסורים ע"י פעולה אחת כגון אשת איש ואשת אח או אם הם ע"י שני פעולות כגון אשת אח ואחות אשה ועיין

איסור מוסיף

הנה מסוגי' דשבועו' כ"ד מוכח דאיסור מוסיף עדיף מאיסור כולל והנה משכחת ב' גונא מוסיף איסור הקדש הנאה על חלב למאן דס"ל דהוה מוסיף דמוסיף באותו גברא ובאותו חתיכה ואיסור אשת אח על אחות אשה דהוה מגברא לגברא והנה מוכח מיבמות דאפי' איסור מוסיף דהוה מגברא לגברא עדיף מכולל דהש"ס פריך תינח היכא דנשא חי וכו' וא כ קשה מאי אולמא מוסיף כזה מכולל דבכולל צריך לומר מגו מחתיכה לחתיכה ובמוסיף צריך לומר מגברא לגברא ואדרבא יותם מסתבר לומר כולל מגו מחתיכה לחתיכה בחד גברא ממוסיף מגברא לגברא באותו חתיכה דהרי כל האסורין שבתורה לא הוה איסור חפצא אגברא רק איסור גברא בחפצא ועיין לשון ר"ן נדרים דף י"ח וא"כ יותר מסתבר לומר גרירא מחתיכה לחתיכה בחד גברא ולכאורה הדבר צריך עיון. ואמנם לאחר העיון לק"מ דהרי כל בר ישראל כשנעשה גדול בשנים ובסימני' הוא מצווה [בב"א] בכל האסורין שבתורה וכבר אסורא רכיב אגברא לכל אסורין שבתורה ואין מחוסר רק שעל אותו החתיכ' עדיין לא חל האיסור מפאת חסרון החתיכה שעדיין לא נעשית אשת אח וכדומה. ומעתה אם ע"י מגו אמרינין גרירא יען כי על החתיכה חל שם אשת אח לגבי שאר האחין גם עליו איסור אשת אח אנן אין נותנין עלי' איסור חדש שכבר היה הוא מוזהר ע"ז כבר ולא היה חסרון מצדו רק מפאת החתיכה וכיון שעתה חל על החתיכה שם האיסור שפיר חל עלי' ע"י גרירא. אבל באיסור כולל כגון אחות אשה דנאמר יען כי ע"י פעולה זאת נאסרה אחותה משום אחות אשה גם עליה תחול האיסור ע"י גרירא הנה אנחנו נותנין על החתיכה שם איסור חדש מה שלא היה עדיין בחתיכה זו זה לא נאמר ע"י גרירא והסברא נכונה עד מאוד למבין

ולפ"ז יש ליישב קושי' תוס' יבמות ל"ג דיה בר קפרא שכתבנו לעיל באופן אחר והוא דכבר מבואר בראב"ד דאיסור שיש בו מחוסר מעשה או זמן עדיין לא חל על הגוף כגון יו"כ דכל דמן שלא הגיע יו"כ גם שהוא בר מצוה אין כאן איסור יו"כ על שגברא בפועל ומעתה במוסיף כהאי גריע אפי' מכולל לאחזיק איסור בגברא ע"י מגו מגברא לגברא מה שעדיין לא היה איסור עלי'. וא"כ אם מעולם לא קדש אחיו אשה עדיין