אהל אברהם ו

**(מצאתי מכי"ק בפתח השער וז"ל: אתה ב"א השמר לך ושמור נפשך, אם ישיאך יצרך לרדוף אחר תאוות עוה"ז תאוות הבהמיות כמשגל אכילה ושתיה מהמותרות, טובים השנים מן האחד, השכל האנושי אשר נתן בך הבורא ב"ה וב"ש והנפש הרוחני אשר גם שניהם יעידו בך כי לא לכך נוצרת, ובזה מותר ק ק מן הבהמה אין ויתרון דעת האדם להבל דמה ואחריתו רמה ותולעה, ואם ישיאך יצרך חלילה לרדוף אחר הכבוד והנשיאות הבט אל יסוד העפר כי עפר אתה ושמה חשוב ואיך תתגאה, ואל החלק הרוחני אשר מחצבתו ממקום קדוש וכל עניני העוה"ז אין להם דמות וערך לרב טוב הצפון, ואם יכבדוך לא יהנה ממנה לא חלק החומרי ולא חלק הרוחני זולת החלק האנושי אשר התעיף עיניך בו ואיננו מות תמות, ואם ישיאך יצרך חלילה לרדוף אחרי ידיעות מאל א וא הרוחני ולדרוש במופלא ממך הבט אל חלק העפר וחלק האנושי אשר בקרבך אם המה לא השחיתו דרכם על הארץ מנעוריך ועד עתה כי המה מבדילי' בינך ובין בוראך ואיך תעיז וירום לבך לבא לפני מלך בלבוש שק ומכף רגל ועד ראש אין בך מתום פצע וחבורה ומכה טריה דע את אלקי אביך ידיעה בלא ראיה כידיעת אביך אשר ידעץ בבירור בלי השגה ותמים תהיה עם ה' לדעת כי אחריתך לרב טוב הצפון כאשר ידוע לך אהבת האב לבן ואינך יודע שום תכלית להאב ומפעפיך יישירו נגדך כי זה כי זה כל האדם לקיים מצות ה' ותורתו הקדושה המקויים ע"י נסים ונפלאות מיציאת מצרים עד הנה ובמעמד הר סיני, זאת תורת נחלת עבד ה'. ויה"ר שיהיה חלקנו מעושי רצונו אכי"ר. [אב"ה עיין בחיי פ' תרומה האדם מורכב משלשה החומר, והשכל, והחלק אלוק בקרבו].)** וחסודה מרגליות טובה מרת פערל נ"ע, רבות שמעתי מפה קדוש אבא מארי מספר מרוב צדקתה, ותהר ותלד לאברהם לזקיניו "וימהר אברהם האוהלה" ובהיותו כבן שלש נפטר אא"ז, והיא נתנה אותו לבית הספר ואח"כ הוליכתהו לרב אחד בק"ק ראגינדארף ותמסרהו בידו למען ישגיח עליו בעינא פקיחא לחנכו על ברכי התורה והעבודה אשר זה כל מגמתה. וכמדומה ראיתי בכי"ק מזכיר את הרב הזה לשבח בשם אלוף נעורי. ומשם הלך למסעיו עד בית אל לישיבת הגאון מופת הדור בעל החת"ס זי"ע לבקש תורה מפי הרב דומה למלאך ה' צבאות, וחיבה יתירה נודעת לו מאת רבו אשר האציל עליו מרוח קדשו, ואף הוא היה מתכוין לגמור תומתו וצדקתו ארחו ונתיבו, ולא זז זיז כל שהוא מהלוכו בקדש. ומאת רבים מגדולי תלמידי החת"ס ז"ל שמענו נפלאות מספרים אשר שמעו מפה קדושת רבם בהפלגת שבחו, גדולת תורתו תהלת צדקתו ועוצם חריפותו

ובהיותו כבן תשעה עשר נתקשר באהבים ע"י אמצעות רבו בעל החת"ס ונפל חבלו בנעימים מצא אשה מצא טוב להיות לו עזר היא א"מ הצדקת קדש מחצבתה מנשים באהל תבורך מרת לאה נ"ע בת אא"ז הרב הגאון מופת הדור רבי אהרן הלוי שפיטץ זצ"ל. - ואז קבע אהלו אהל תורה עם חברים המקשיבים לקולו ולא מצא מרגוע לנפשו כ"א בד"א של הלכה, מדת ההסתפקות והבטחון נתנה לו לב שמחה, שמח בחלקו אוהב את הבריות ומקרבן לתורה עוד לא מלאו לו חמשה ועשרים שנה ועול הרבנות ניתן על שכמו ונאספו אליו תלמידים הגונים ויקרים, וביד חרוצים היה עושה גדולות ונפלאות במים אדירים ועוד בימי חרפו יצא לו שם בגבורים, גדולת תורתו ועוצם בינתו מספרים, כל דבריו יצאו ממקור החכמה והתבונה, צדקתו כהררי אל עצתו אמונה, ראשית חכמה יראת ה' ומוסרים ישרים, לימד דעת בדבריו הטהורים, והיה דבר נפלא לראות עד כמה קיים בעצמו אדם כי ימות. ובעינינו ראינו עד כמה יגע כל הימים להשקות העדרים אשר יבקשו תורה מפי הרב דומה למלאך אשר אחר הלימוד שיעורא דרבנן בזיעת אפו חוץ מגדר הטבע, נלאה כ"כ עד אשר בקושי היה יכול לעמוד מישיבתו ולסעד לבו, ופ"א חלה את רגליו במדוה (הגיכט) רח"ל שלא היה יכול לילך ברגליו, ועד אשר הוליכוהו לעיר הרחצה לא ביטל משיעורא דרבנן יום ביומו כחמשה וששה שעות רצופין, והיה פלא לראות שבכל משך הלימוד לא נשמע ממנו אף הגה אחת שיש לו מכאוב, ויהי אך הפסיק לימוד השיעור לא היה באפשר לעמוד בשכונתו מאשר צעק מרוב מכאוביו אשר מרוב עיונו לירד לעומק דעת הראשונים כמלאכים לא הרגיש ביסוריו. כמה ימי לחץ ודחק, כמה יסורים ומכאובים, כמה ימי צער ואנחה עברו על ראשו וכמשא כבד יכבדו ממנו כי היה בטבעו רך המזג מאוד ומעודו ידוע חולי ומכאובים. בכל זאת לא שקטה המיית רוחו לעשות חיילים באורייתא, בכל זאת לא חיסר חוקו זאת חקת התורה וקיים בעצמו מעט שנות מעט תנומות, ומרגלא היה בפומי' וקוי ה' יחליפו כח, הכח שצריכים ההמון לדברים גשמיים יחליפו אותו קוי ה' לעבודת הבורא ית"ש

בשנת תרכ"ג מתה עליו אשתו היא א"מ הצדקת מרת לאה בת רבקה זי"ע, ומדי דברי בה מן הראוי להזכיר פה גם מקצת שבחה באשר הספיד עליה רבינו הקדוש זי"ע שכל תורתו ועבודתו אשר זכה, מידה היתה לו שהיא היתה הגורמת, ועוד בימי עלומיו לא הניחה אותו שיעבור עליו חצות לילה בשינה. גדולים חקרי לב אמרו עליה מאמר החכם מכה"א "אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי - כמוה". עודינה בהיותה בתולה ישבה בתענית ב' וה' שתבא בחיק ת"ח ירא שמים כל ימיה היה תפלתה שגור בפיה שיוצאי חלציה לא יזכו לעשירות. נפטרה בש"ט בעש"ק כ"ט אדר שנת תרכ"ג. ונפלאות שמענו מרבינו אשר הספיד עליה תמרורים, שהיה צריך להבטיחה בת"כ קודם פטירתה על שלשה דברים בהעולם עומד שיהיה לה חלק בתורתו ועבודתו כאשר התנתה עמו מקדמת דנא, שיתן לקבורתה העפר אה"ק אשר היה מוכן אצלו, ושלא יפסוק כל ימי חייו מביתו קופת א"י אשר היה לה ליתן לה לשמה כאשר נתנה בימי חייה תשוקתה לגור בארצות החיים היתה נפלאת, וכבר היו מוכנים פ"א לעשות עקירה ונכמרו רחמי רבינו על בניו ובנותיו אשר הפצירו בו עד בוש, אך היא במתק שפתיה אמרה נא תדמו בנפשכם שבא יום פקודתינו לעלמא דקשוט, ובעונינו לא עלתה לה. - ומאז איננה כי לקח אותה אלקים, גם הוא כבדה עליו זקנה וכחות גופו החלו להתמוטט, אמנם כחות נפשו וחושיו כתומם היו בו עדן, ובישישים חכמה ואורך ימים תבונה.

- בשנת הכת"ר הודיעני אבא מארי זלה"ה במכתבו שמוסכם אצלו לעקור דירתו לאה"ק ובו נצטויתי לשכור דירה עבורו, אך נתפרסם הדבר ונתעכב, וכן בשנת תרל"א כאשר מלאו לו שבעים שנה נצטויתי עוד מאתו לכתוב לו כל דבר פרטי כי מתיירא שע"י מניעת כמה דברים הכרחיים לחולשת גופו יתבטל מתורה ועבודת ה' ולמה לו חיים כאלו. אך גם אז נתעכב שמה, כי רבים מגדולי מדינתינו הרבו עליו דברים לאמר אבינו רכב ישראל ופרשיו אל נא תעזוב אותנו והיית לנו לעינים ויהי בשנת תרל"ג ביום ל"ז למ"ט מונים מלך ביפיו חזו עינינו, ותשמח ציון אף גילת ורנן והארץ האירה מכבודו. אך בעו"ה לא ארכו הימים ושמש צדקתו שקעה ערבה כל שמחה ואראלים נצחו למצוקים, עליונים ששו ותחתונים עצבו על הלקח ארון אלקים וארון הקדש נבלע במקומו, והיתה כזאת ביום ש"ק כ"ט אדר התרלוי"ו, ולמש"ק ר"ח ניסן זקני בת ציון קרעו בגדיהם וקינת סופרים תרבה, ונקבר בכבוד גדול ובמספד רב במעלה הר הזיתים, תנצב"ה

והנה קראתי שם הספר אהל אברהם ע"ש הכתוב אגורה באהלך עולמים, וגם אה"ל אותיות שם אמי מורתי הצדקת נ"ע וע"ש הכתוב שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך לפיכך הקדים זבולן ליששכר וכו'

גם זאת ראיתי ונתון אל לבי לילך בדרכי חכמים, פועלי צדק והולכי תמים, לפתוח ראשון בדברי אגדה ומוסרים, ראשית חכמה יראת ה' תומת ישרים, גם מחברי ע"ז נתעוררתי, לעשות מטעמים מאשר לאבינו, מהני מילי מעלייתא דבי כנישתא הנחמדים מזהב ומתוקים מדבש לפינו. בכן ירדתי לגנו לרעות בגנים, לערוגות הבשם ללקט שושנים, וקראתים בשם פתח האהל והיה שכר"י כי שמי נרמז בקרבו, חושבנא דדין כחושבנא דדין עם הכולל זה שמי וז"ה - זכרי. יען עם אשר בעניי הכינותי ספרא דבי רב לדפוס, עשיתי הפתח לצאת ולבא בכתבי הקדש כהאי דעביד תרעא לדרתא

והנותן ליעף כח יחזקנו ויאמצנו למען נזכה לסדר בסדר נכון ובדעת צלולה יתר חידושים מכתבי קדש אבינו אבהן דישראל. אחלי יכונו דרכי, ויברך ה' אותי לרגלי רגל המלאכה מלאכת שמים אשר לפני, להוציא מכח אל הפועל מחשבתי ורעיוני, ויקויים בנו מקרא שכתוב לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם אכי"ר כ"ד המייחל לחסדי ה', אסקופה הנדרסת תחת רגלי תח"כ יר"ש, הקטן בישראל וצעיר לבית אבותיו ישכר בער בן הגאון מהר"א זצללה"ה צוועבנער.