אהל אברהם לא

ספק מן היום ומן הלילה למה לו למתני כולו מן היום. והוא פשוט מאוד לא ניתן לכתוב]. וע"ז פליג ר"י דהוה כהרף עין או יום או לילה לא ישתנה יום מימים ושפיר קאמר הש"ס לקמן העושה מלאכה בשני בה"ש דהיינו בה"ש דר"י חייב חטאת ממ"נ ובזה יש ליישב הא דקאמר ר"י כהרף עין וע"כ יש בו יותר מהרף עין וכמ"ש הר"ש בזבים רק בזה פליגי דלר"י ור"נ ס' יום ולילה פעם כך ופעם כך וע"ז קאמר ר"י דהוא כהרף עין לא ישתנה עולם ודוק

אופן אחר ליישב דקדוק הנ"ל והוא דאם נאמר כדעת התוס' דעיקר הלילה ע"י ככבים ושנים ספק ג' ודאי לילה וא"כ שפיר אכ"ל דכל בה"ש ספק דאע"ג דבתחלת שקיעה ס' לילה גם סוף בה"ש בהכסיף עדיין ס' דדלמא גם אלה ככבי' הנראים בסוף בה"ש עדיין אינם בינונים או שגם הנראי' בתחי' בה"ש כבר בינונים אבל יש מקום לומר דמאותן שנראי' שנים ככבים בתחלת בה"ש. ודאי בהכסיף נראים ג' וא"כ ממ"נ אי בתחלת בה"ש ספק לילה כסוף בה"ש ודאי לילה. וא"כ אם עשה בע"ש לאחר שקיעה מלאכה ושוב עשה מלאכה לאחר שהכסיף התחתון אין חייב רק אשם תלוי אחת דממ"נ אם הראשון ספק לילה השני ודאי לילה וחייב על השני חטאת ואם נימא דגם על השני יביא אשם תלוי דהוה ס' לילה שזה אינן ככבים בינונים א"כ קודם שהכסיף ודאי יום ואינו א"ת ומביא רק א"ת אחת אבל אם נימא דהספק אי ביאת השמש דשקיעה גורם הלילה או הכסיף תחתון או עליון א"כ כל בה"ש ספק אחת דלמא הוה לילה עם השקיעה או דוקא עם הכסיף העליון וא"כ אם עשה בזמן הזה ב' מלאכות ונודע בינתים מביא שני אשם תלוי וא"כ להכי קתני ספק כולו מן היום דהספק על כל בה"ש בשוה ודוק היטיב. וגם בזה יש ליישב דברי ר' יוסי הנ"ל ודוק

עיין תוס' שתירצו על הא דקשי' להו דלבדוק באדם בינוני שמהלך ד' מילין ותי' דספק מי נקרא בינוני וד' תוס' מרפסן אברי' כמ"ש במנחת כהן דהרי הוא אחד מעשרה ביום דהוא שעה וחומש מה לנו בשיעור בינוני. ונראה דכוונ' תוס' דודאי מהקבלה שיש לר"י דמהלך בינוני ביום י' פרסאות ומשקיעה עד צאת הככבים פרסה הוא יתד שלא תמוט. והשקיעה היא לעת שהשמש נכנס בעובי הרקיע וצאת הככבי' לעת צאתה אחורי הכיפה. רק מספקא ליה מתי נק' תחלת שקיעה אם תחלת כניסת השמש לרקיע גם שעדיין מגוף השמש נראית באויר העולם רק קצת נכנס. וממילא סוף השקיעה צאת הככבים תחלת יציאתה אחורי הכיפה דמהלכה תוך עובי הרקיע פרסה. או שתחלת שקיעתה אם נכנס כל השמש בעובי הרקיע וצאת הככבי' לעת צאת כל השמש מעובי הרקיע והילוך השמש את כל מקומה [אב"ה היינו מעת שמתחיל לכנס לרקיע עד שנכנסה כולה. או מהתחילה לצאת עד שיצאה כולה] שיעור ג' רביעי מילין וא"כ שפיר איכא ספק ולא קשה מידי קושית מנחת כהן הנ"ל ואם תשאל א"כ למה צריכים תוס' לומר דאין בקיאין באדם בינוני הלא לדברי יש לומר דשפיר בקיאין רק הספק כהנ"ל. לא מחכמה שאלת על זה דאם בקיאין באדם בינוני נבחין באדם בינוני מעלות השחר עד תחלת שקיעה דהוה ט' פרסאות ונדע מתי תחלת שקיעה תוך הרקיע ודוק היטיב

אך לפ"ז א"א להיות ס' מן היום ומן הלילה ואם נימא דגם איכא בבינונים עוד ס' בשנים כדברי שמואל א"כ ברגע זו דלמא בשנים יום ובג' לילה

מהרורא בתרא תוכן הדברים בקצור

הנה נראה ליישב קושית תוס' על רש"י ורשב"ם בהא דפירשו בזב [אב"ה דאם מיירי שראו כל בה"ש א"כ בראי' א' חייב קרבן] ומלבד זה קשה טובא מה דחקי להו לפרש שראה כל ביה"ש. והנה דקדוק זה י"ל במה שיש לדקדק עוד דתני בברייתא ם כולו מן היום ס' כולו מן הלילה וזה משנה שא"צ כיון דתחלה וסוף ס' ממילא מוכרח דספק כולו יום או לילה. ואמנם לפי מ"ש מהר"ל חביב בהל' קדוש החדש דככבים אין נראים בכל יום בשוה. וא"כ אפשר שביום א' יום ובשני לילה או אפכא א"כ זה נקט התנא כגון בהכסיף דאיכא ספק אם הם בינוני' ס' דביום ח' יום ובשני לילה וע"ז קאמר הש"ס למאי הלכתא ושפיר מוכרח רש"י לפרש כה"ג אך על הרשב"ם דלא ס"ל כדעת רש"י בזה רק כקושית תוס' דממ"נ. א"כ ק' מה הכריחו לפרש דראה כל ביה"ש. ולכן נראה דיש ליישב מה שהקשה מהרל"ח הנ"ל דלרבה אמאי נקט התנא בה"ש בתרי אנפין משתשקע והכסיף ולא נקטן כחדא משתשקע עד שהכסיף העליון והוא דהא דספק מן היום ומן הלילה היינו מן שתשקע עד שסכסיף תחתון יום ואח"כ לילה אבל ודאי בתוך הזמן הזה לא יכנס הלילה ואו כולו יום או כולו לילה ובזה יתיישב דברי הר"ש בזבים. והנה אם נימא דלר"י אין ככבים גורמין הלילה רק ביאת השמש ומסתפק ביאת השמש אימתי אי בשקיעה או בהכסיף תחתון או עליון ודאי הדברי' מוכרחים דלא יחניף היום רק בעתים הללו רק לפ"ז א"א לומר כדברי מהר"ל חביב דע"כ כל הימים שוין ואי בה"ש יום היום כאתמול שווין וא"כ אכתי א א לומר כד' רשיי וא"כ אכ"ל דהרשב"ם ס"ל דבהא פליגי ר"י ור"י דלר' יודא ביאת השמש גורם הלילה וקרא דנחמיה דצאת הככבים לילה לא שככבים גורמים רק הואיל דבאמת לעת הזאת צאת הככבים ותמונת הככבי' תלי' מתי ביאת השמש. וא"כ כיון דרק כניסת לילה ברגע מצומצם הידוע אי בשקיעה או בהכסיף ע"כ מתניתין דזבים איירי דראה באותו רגע דאיכא ספק מן היום ומן הלילה וע"כ כל בה"ש או יום או לילה והוה כאלו חזי כל בה"ש. אבל באמת ליכא ראיה מרובה ומיושב ד' הרשב"ם אבל רש"י ע"כ ס"ל כדעת תוס' דגם לר' יודא צאת הככבי' גורמי' הלילה וקרא דנחמיה מגלה דביאת השמש היינו אם כהה השמש מאורו עד שככבי' נראים ורק מסתפקא ליה איזהו ככבים בינונים אם אותן שנראים עד שהכסיף או לאחר שהכסיף ושפיר אכ"ל דיום מיומים ישתנה ביום א' בהכסיף התחתון הוה לילה ובשני בהכסיף העליון. וע"כ הככבים ישתנו דפעמי' בתחלת בה"ש לילה ופעמי' סוף בה"ש עדיין יום כדעת מהר"ל חביב וא"כ א"א לפרש כמ"ש וצריך ליישב כפמ"ש לעיל וע"כ צ"ל דאיירי דלא ראה כל בה"ש דליכא ראיה מרובה רק בפעם אחד ראה סוף בה"ש ובפעם ב' תחלת בה"ש ואפ"ה ס' טומאה וקרבן דס' דאתמול כל בה"ש יום והיום לילה או אפכא ונקט הש"ס הכי לפרש חומרא דב' ימים דפירושו כה"ג וכמ"ש ודוק היטב. ואמנם כ"ז ביה"ש דר' יודא לדידיה וביה"ש דר' יוסי לדידי' אבל בה"ש דר' יוסי לדר"י הוה ודאי לילה וכן אפכא ואנן דמחמרינן כתרוייהו הא דאמר העושה מלאכה בשני ביה"ש חייב חטאת ממ"נ היינו כל שיעור דבה"ש דר"י ודר"י ודוק היטיב

והנה לפמ"ש לפרש דס' כולו מן היום היינו כדעת (רש"י) [מהר"ל חביב] וכ"ז לר' יודא באותן ככבים הנראין עד הכסיף אבל לר"י דקמאחר הביה"ש וס"ל דדוקא ככבים שנראים אחר כך הם בינונים המה לא ישתנו מיום ליום וכל הימים שווין וזה קאמר ר' יוסי בין השמשות כהרף עין רק הספק משך הזמן וא"כ לר"י העושה מלאכה בשני בין השמשו' חייב חטאת ממ"נ ומן ושב קושית (הר"ן) [הר"ש] דגם לר"י ספק בה"ש יש לו משך זמן רק שהוא כהרף עין בכל יום שווים ודוק והנה מ"ש דספק מן היום ומן הלילה היינו לעת מצומצם אתי שפיר לרבה דמשקיעה עד הכסיף התחתון חלק בפ"ע אב לר' יוסף דתחלת בה"ש מהכסיף אין גבול לחלק והנראה לפמ"ש ליישב קושית מנחת כהן על תוס' שתי' דא"י מה אדם בינוני וק' הרי יש לשער חלק עשירי מיום וע"ז כתבתי דהספק מתי תחלת שקיעה אם בתחלת כניסת השמש לרקיע או בגמר. ואך לפי זה לא משכחת מן היום ומן הלילה כיון דס"ל לתוס' דזה קבלה אמתיות משקיעה עד צאת הככבים דהוה ליל' פרסה ורק הספק אם השקיעה בתחילה או בגמר וע"כ כל בה"ש או יום או לילה וצריך לומר דהספק שמא ברוב השקיעה נקרא שקיעה דרובא ככולה וא"כ במשך ביה"ש ספק מן היום (או מן) [ומן] הלילה ואך זה דוקא דאפשר דמתחלת שקיעה עד רובה יום ואידך לילה אבל בתוך משך הזה מתחלה עד רובה א"א