אהל אברהם כב
Ohel Avraham 22 · אהל אברהם · free full Hebrew text
Open in the reader →ומעתה לדעת תוס' דשהי' מותר לחנני' אפי' תוכה. ואי לשהות תנן דבגרופה ודאי מותר תוכה. משמע דגם חזרה מותר תוכה דקתני אף מחזירין. דהרי לא קתני (במתני') [בתוכה] איסור חזרה במתני' ועלי' דנקט ברישא לאו דוקא וכן ס"ד דמקשן לקמן דפשיט מרב דלהחזיר תנן לפי מה שפירשתי. א"כ בעי' דש"ס דאכתי לא אסיק הא דרב ס"ל דחזרה רק כשהי' אי לשהות חנן ומותר אפי' תוכה ולהכי נקט כש"כ להחזיר להורות דאיסור חזרה לא נשמע מתני' רק מתורת שהי'. או דנימא דכבר אסיק אדעת' דרב. דדוקא ע"ג מותר ולא תוכה וזה מוכח ממתני' דנקט עלי' ובשהי' גרופה ודאי מותר. וע"כ הא דנקט עלי' היינו משום חזרה דסיפא דתנא קתני עד שיגרוף ומותר אפי' חזרה לב"ה ולזה קאמר הש"ס וכש"כ להחזיר דאסור עד שיגרוף דבמתני' קתני האיסור דלא יתן בשהי' וכש"כ בחזרה ולהכי תנא עלי' ודוק היטב
ג) אופן אחר נראה ליישב קו' תוס' דבחנם דחק. והוא דנקט במתני' נוטלין יש לומר אטו מחזירין כדאיתא לקמן בש"ס ואך זה אתי שפיר אי לשהות תנן אבל אי להחזיר תנן וכבר נקט במתני' נותנין ולא יתן דהיינו חזרה לחוד והיאך נימא דנוטלין נקט משום מחזירין אלא ודאי צריך לומר דנוטלין גופא הוה חידוש דאיירי בשבת וזה דוקא חידוש רק אם נתן לתוכה ממש ברמץ דאיכא חשש חיתוי אם נטלה ממנה וא"כ מוכח דאיירי תוכה ממש וא"א לומר דרב קאי אחזרה אי לשהות תנן ומיושב קו' תוס' על רש"י ודוק. אך לשון רש"י ד"ה אלא לא משמע כן ודוק
ד) גמ' אמר רבא תרויי' תנינא הנה מהא דקרמו פניה לא מוכח רק דמצט' ורע לו מותר כמאב"ד דפת וחררה מצט' ורע לו ואכ"ל דאתי' כרבנן דלא פליגי רבנן רק במצט' ויפה. ועיין רמב"ן במלחמות שהקשה כן על שיטת רז"ה ואמנם אי מתני' דהכא לשהות וסתם תבשיל מצט' ויפה כדברי תוס'. וכן מוכח מב"ש דמחלק בין חמין לתבשיל א"כ מוכח דאפי' מצטמק ורע אסור באינו גרופה דהרי סתם חמין רע להצטמק וקתני מתני' לא יתן דמוכח מדקתני לא יתן דאסור אפי' חמין ורק בברייתא כ' הרמב"ן דר"י אין אוסר חמין דהרי ר"י לא תני אין משהין עי"ש. וא"כ אי לשהות מוכח דאסור לרבנן מצט' ורע וממילא מוכח דאין צולין כחנני' וממ"נ חדא מתני' כחנני' וזה אמר רבא תרוייהו תנינא ושפיר אכ"ל דיוקא דמתני' דקרמו דאתי' כחנני' ומותר אפי' מצטמק ויפה ודוק היטב
ה) דף ל"ח ע"ב גמ' סבר ר"י תוכו ממש. הדקדוק ידוע דמה בעי בכך. ונראה דכבר כתב הפ"י להקשות לשיטת תוס'. דרב בכל גוונא אחזרה קאי דאסור תוכו א"כ אי להחזיר תנן וגם מתני' דתנור איירי בחזרה וא"כ קשה אמאי קתני תוכו הרי תוכו גם בכירה אסור. וע"כ צ"ל דקש קיל ובקש מותר אפי' תוכו. ולא נקט מתני' עלי' רק משום סיפא בגפת גרוף דהרי גם אי לשהות תנן לא נקט עלי' בריש' רק משום סיפא דחזרה. וכיון שמוכח דגרוף חמור מקש שפיר אכ"ל כר"י דסמיכה מותר וכופח היינו בגרוף כתירוץ דר"א. וזה מדייק סבר ר"י תוכו ממש להוכיח דגרוף חמור וממילא אכ"ל דסמיכה מותר בתנור ודוק היטב. והנה לאביי דס"ל דקש וגרוף שוין וא"כ מדנקט תוכו מוכח דבכירה מותר תוכו וזה ע"כ אי לשהות תנן ושפיר הביא הרי"ף ראי' מאביי לשהות תנן וק"ל
ו) שם גמ' אלא לאו לסמוך. לכאורה קשה דלא מוכח רק דבגפת אין גרוף אסור סמיכה בתנור אבל בקש שפיר אכ"ל כר"י דמותר סמיכה. וצריך לומר כיון דבקש מותר סמיכה ולא נקט מתני' חומרא דתנור רק דבקש אסור תוכו וע"ג מוכח דסמיכה מותר בתנור אפי' גפת אינו גרוף כמו כירה דאל"כ לנקוט מתני' חומרא דתנור גם בזה. והנה הא דבאמת לא נקט מתני' לאביי חומרא דסמיכה צריך לומר דלא נטעה הא דכופח כתנור באינו גרופה לענין סמיכה אבל בגרופה דינו כקש. וא"כ ממילא מוכח דכופח גרופה דינו כתנור ולא נימא רק באינו גרופה לענין סמיכה. ומיושב פסק הלכה אע"ג דתני' כוותי' דאביי דסמיכה אסור מ"מ כופח כתנור היינו אפי' בגרופה וגם דבקש ככירה דמותר אפילו תוכה וע"ג ולא אמרינן דקאי מתני' אסמיכה דא"כ לנקוט סמיכה במתני' ודוק היטב. והנה ע"פ דקדוק זה יש ליישב הטור דנקט בקש גרופה והזמן אין מסכים לבאר וסמכתי על המעיין. ודוק
[אב"ה. להבין דברי רבינו הקדוש זצוק"ל אפשר כוונתו דמקו' אביי ע"כ מוכח דס"ל דרב יוסף ודאי מתיר סמיכה אפי' בגפת ועצים. דלא הוכיח אביי מדיוקו רק בגפת וע"כ טעמיה משום דבסמיכה אינו רק החמימות ואין לחלק בין חום מעט להרבה. אשר ע"כ ר"י דמתיר סמיכה בקש ודאי אפילו בגפת גרופה מתיר. וזה אפשר לכוון בדברי תוס' דבגרופה לא מסתבר ליה שיהיה חילוק. משום דאביי אליבא דר"י ס"ל לסברא פשוטה דבסמיכה אין חילוק בין חום מעט להרבה דלא שייך ביה גזירה. א"כ בגרופה דנשאר ג"כ רק החום לא מסתבר לחלק. (ורק בתנור כתב הרמב"ם דאי אפשר לגרוף שלא ישאר ניצוץ) דאל"כ לא מצי מיפשט מידי. דמצי לאוקמא בגרופה כר"א [או מכח קו' הנ"ל דעדיין לא מוכח בקש ור"י דוקא בקש מתיר] אך קושי' המחבר ז"ל מנ"ל לאביי דר"י מתיר סמיכה אפי' בגפת ואין מחלק בין חום מעט להרבה אשר עי"ז מדייק דלא כוותיה. ותירץ דהוכיח כן מדלא נקט מתני' חומרא דתנור גם בסמיכה בגפת אינו גרוף כיון דבקש מותר ותוכו תוכו ממש אבל לאביי (הגם דתוכו אין תוכו ממש) לא מצי למנקט חומרא דסמיכה בפירוש משום דאיכא למטעי דהא דכופח כתנור היינו דוקא באינו גרופה, ולענין סמיכה. אבל בגרופה אפי' תוכו וע"ג מותר ובאמת לאביי דס"ל דסמיכה אסור, ואפי' בחום שייך גזירה, ודאי הדין דין אמת דאפי' גפת גרוף דינו כתנור. ורק לאביי אליבא דר"י דגם גפת גרוף דינו כקש וכסברת תוס' דבגרופה דאיכא רק חום אין חילוק שפיר ק' דלנקוט חומרא דסמיכה דליכא למטעי מידי דלר"י הדין כן באמת. ולפי זה מיושב פסק ההלכ' דלפי פשטות הדברי' דהוכחת אביי רק משום דס"ל דגפת גרופה מתיר. וכיון דמחלקינן בין קש לגפת גרופה. הרי מתוקמא מתני' כר"א ב"א ולא מוכח דאסור סמיכה. אבל לפי הדברים הנ"ל. לאביי לד"ע ודאי חילוק רב בין קש לגפת גרופה ורק לדבריו דר"י דמתיר סמיכה בקש קא"ל והרי מוכח דאביי ס"ל דגפת גרופה אסור אשר משו"ה לא מנקיט המתני' דין סמיכה שלא לטעות. ועפ"י הדברים האלו מיושב גם הטור דמצריך בקש כופח גרופה והרי ככירים משמע דמותר אפי' באינו גרופה עיין ב"י. אך הא דאיכא למטעי דגפת כתנור דוקא באינו גרופה משום דאביי מוקמי' באינו גרופה לענין סמיכה [אפי' לדברינו דאביי לדידיה מצי לאוקמוה כר"א ב"א אעפ"כ לא משנה בפי' המתני'. דהדין אמת דלסמוך אסור] אבל עפ"י ההלכה מנ"ל לטעות ולו' דאיירי באינו גרופה ודאי מוטב נוקים מתני' דמיירי בכל ענין אפי' בגרופה וכתי' ר"א ב"א והא דנקט כתנור. משום גרופה או משום סמיכה דאסור בגפת בין גרוף ובין אינו גרוף דהרי הוא כתנור לגמרי משמע עיין ב"י. וכיון שאין מקום לטעות לתני סמיכה? דודאי נוקים המתני' בכ"ע. אך הטור לשי' דכופח קש דוקא בגרופה מותר וק' קו' ב"י. וצ"ל כתי' הב"ח דהיה לו הגי' בברייתא כמו שהוא לפנינו כופח בקש סומכין ואין נותנין. וס"ל להטור לפ"ז דקש כופח אינו גרופה תוכו וע"ג אסור וסמיכה מותר. וא"כ א"ש, דע"כ מתני' לא מצי לאוקמא בין גרופה בין אג"ר משום כופח תוכו. אע"ג דאפשר לו' דבגרופה אפילו לענין תוכו ובאג"ר לענין סמיכה הוה כופח ככירים, זה דוחק וע"כ נוקי המתני' כר"א ב"א בגרופה ואע"ג דבתנור אינו גרופה כיש. מ"מ מתני' איירי בגרופה משום כופח קש. וא"כ אי תני סמיכה נטעה דגם בכופח קש סמיכה ג"כ דוקא בגרופה משו"ה לא תני סמיכה דלא נטעה דבסמיכה כופח קש צריך להיות גרופה. אך אי לא אמרינן כד' הב"ח רק דהטור ס"ל