אהל אברהם קלז

סי' צד

סוגי' דנגר הנגרר עירובין ק"ב ושבת קכ"ו

הנה דעת רש"י דפלוגתא דר"א ורבנן בנגר אי בעי קשור ותלוי היינו מטעם בונה דלר"א בנגרר מחזי כבונה ובמונח הוי בונה ממש. ולר' יהודה במונח רק שבות דמחזי כבונה ובנגרר מותר. וא"כ הא דצריך קשור לרבנן היינו מטעם בנין דמחזי כבונה במונח. וע"ז הקשו תוס' חדא בד"ה בין. דא"כ היאך מדמה הש"ס פקק לנגר כיון דכבר אמר רבב"ח דפקק מותר לרבנן מטעם תוספת אהל דמותר א"צ קשור. ותו הקשו בד"ה ר"י דא"כ ע"כ גם קנה הוה נגר [דנשאר שם במקום המנעול ולא רק למשוך] דשייך ביה פלוגתא דר"א ורבנן וא"כ מנ"ל דרשב"ג לא מצריך תורת כלי בקנה מטעם בנין והיאך מוכח מחריות לקנה הן שני קושיות עצומות דצריך נגר ובר נגר ליישבם. והנה קושיא השניה לענ"ד יש לתרץ. והוא דהנה מטעם איסור בנין מבואר מדברי רש"י כאן ובעירובין דלר"א אם אינו קשור הוה בונה ממש בשעה שנועץ הנגר באסקופה ובנגרר כיון שנקשר לכך אינו בונה ממש אך מחמת שנגרר ולא ניכר בעין הקשירה מחזי כבונה. אבל בתלוי דהיינו ניטל באגדו לפירוש רש"י שם מוכח מלתא דלנעול קאי ולא מחזי כבונה עיין רש"י שם עירובין. ולר"י שם במונח כיון דמתוקן מאתמול לכך לא הוה בונה רק מחזי כבונה ובקשור מותר. ובגלוסטרא לר' יוסי או תורת כלי ממש כגון עשאו לו בית יד ואסיסא כיון דתורת כלי ממש אין מבטלו שם ולא מחזי כבונה ועיין חי' הריטב"א שם. וא"כ הא דמהני תורת כלי להתיר איסור בנין היינו שיש עליו תורת כלי לשמש בה דבר אחר באופן שתואר הכלי מוכיח דאין מבטלו שם. ומעתה רשב"ג דמתיר בקנה מתוקן אע"פ שאינו קשור ופליג על ת"ק דמצריך קשור ותלוי להתיר איסור בונה ע"כ במתוקן לחוד ס"ל דליכא איסור בונה כיון שמתוקן לכך מאתמול. והנה ר' יוחנן דס"ל בכיסוי כלים דצריך להיות תורת כלי להתיר הטלטול וס"ל לרש"י דצריך להיות עליו תורת כלי שראוי לתשמיש עצמו דראוין לישב הנה תורת כלי זה אין בו היתר איסור בונה דאין חזותא מוכיח עליו שאין מבטלו שמה כמו גלוסטרא ובית יד ואך תורת כלי אשר מתיר הטלטול כדאיתא לעיל שבת דף מ"ו. וא"כ כיון שמוכח מחריות דלרשב"ג אין צריך תורת כלי להתיר הטלטול [ובקנה] כיון שאמר מתוקן אע"פ שאינו קשור משמע דא"צ שום תנאי יותר רק מתוקן להתיר איסור בנין ואי ס"ד דמצריך תורת כלי להתיר איסור בנין לא הוה ליה למסתם ולומר מתוקן ובשלמא אי ס"ל דבעלמא היתר טלטול צריך תורת כלי שפיר קסתים ותני מתוקן דזה מתיר האיסור בנין ופשיט' דצריך תורת כלי להתיר הטלטול וזה אין מעין פלוגתיי' באיסור בונה ושפיר קפריך הש"ס ומשני דסבר כוותי' בחדא לענין איסור בנין דמהני מתוקן ובטלטול פליג דצריך תורת כלי. והנה אם נימא (דגם ר"א מודה) דבתורת כלי ממש גם ר"א מודה דא"צ קשור ותלוי ומותר לגמרי עיין בריטב"א עירובין דמוכח דלא מבטלו שם וא"כ ק' טובא היאך מוכח מהא דפוקקין בטפיח [דף קנ"ז ע"א] דהוה כלי ממש דלא כר"א: ולבן נראה הך דפקק יש בו שני איסורים האחד מפאת בונה ממש דניהו דהוא ארעי דיחזיר ויפתח הבית כמ"ש רש"י עירובין מ"ד [ע"א ד"ה ואם לאו] לא יגרע מנגר דג"כ הוא לנעול ויחזור ויפתח הבית וע"כ צ"ל כיון שלא היה עומד לכך מאתמול ועכשיו הוא נועל בו להיות נגר הוא בונה. א"כ גם בפקק אם הוא עכשיו מיחדו להיות פקק החלון לפתוח ולנעול הוה בונה ואסור מטעם בנין ואמנם גם לר"י דס"ל במתוקן ליכא בונה דאורייתא וצריך להיות קשור דאל"כ מחזי כבונה ובקשור ליכא שום איסור בנין מ"מ בפקק הוה תוספת אהל ואסור כל זמן שאינו תלוי דניכר לכל דהוא מיוחד לכך כמו הדלת לפתוח ולנעול וע"כ ס"ל לחכמים דתוספות אהל מותר אבל קשור ודאי בעי דא מחזי כבונה ליחד זה לפקק כאן כמו הנגר ולא דמי זה לתוס' אהל דעירובין כמו אדם ובהמה למחיצה דזה ודאי לא שייך בה בנין רק תוספת אהל ארעי אבל בפקק יש חשש בנין כמו בנגר ולק"מ קושית תוס' ד"ה בין על רש"י. ויתיישב ג"כ מה דקשה לי טובא הרי רבב"ח דאמר דפליגי בתוספת אהל ע"כ ס"ל דמותר אפי' (בין) [באין] קשור כיון שמתיר תוספת אהל ומדוע הש"ס קבעי שקלא וטרי' על ד' ר' אבא ותקשי לרבב"ח גופא שמעתתא אהדדי ולהנ"ל א"ש דרבב"ח אפשר לומר דדוקא בקשור מתיר להתיר איסור בנין ודוק היטב כי בעניי אודה לנותן התורה יתברך כי נחני בדרך האמת והישר בזה

ואמנם דעת התוס' דבין פקק ונגר וקנה אין בו שום איסור בנין רק פליגי תנאי בהיתר הטלטול דר"א סבר דתשמישי בית מחובר צריך קשור ותלוי להתיר הטלטול ור"י סבר דבקשור לחוד הותר הטלטול ורשב"ג סבר במתוקן היינו במחשבה לחוד מותר לטלטל והנה לכאורה גם לדעת תוס' ק' דמה מוכיח הש"ס מחריו' דבקנה מתיר רשב"ג במתוקן במחשב' אפילו בליכא תורת כלי דלמא בתשמישי הבית מודה רשב"ג דצריך תורת כלי ושלשה מחלוקת בדבר בענין כלים תשמישי הבית באופן הזה לר"א דוקא קשור ותלוי ולר"י קשור ולרשב"ג מתוקן בתורת כלי ושפיר פסק ר' יוחנן כרשב"ג. וצ"ל דס"ל לתוס' לטעמייהו דנגר וקנה רק איסור טלטול א"כ ר' יהודה דס"ל בנגר דמונח אסור טעמא דידיה דל"ל חילוק בין תשמישי בית לשאר תשמישין רק ס"ל כת"ק דחריות דמה שאין עליו תורת כלי כגון חריות צריך קשירה וא"כ אפושי פלוגתא לא מפשינין דרשב"ג דפליג על ר"א בקנה לטעמי' דסגי במחשבה, גם בקנה א"צ רק תיקון מחשבה. או דס"ל לתוס' דלרשב"ג כיון דס"ל דבמחשבה בעלמא גם חריות שאין עליה' תורת כלי תשמיש מותר טלטול גם בכלי בית א"צ שום היתר דלא גרע מחריות וזה לענ"ד פשוט. אך מכח קושיתם דתקשי שמואל דפוסק כרשב"ג בחריות ובנגר פוסק כר"י דצריך קשור ומסוגי' כאן מוכח דלרשב"ג דס"ל בחריות דא"צ לקשר נגר מותר בתיקון מחשבה ולזה תירצו דע"כ שמואל ס"ל דנגר אסור מטעם בונה וצריך קשירה להתיר איסור בונה אבל סתמא דגמ' כאן בשבת ר"א ור"י ס"ל דנגר מכח טלטול אסור וליכא איסור בנין והנה הא דכתבו תוס' [דר' יוחנן] ס"ל דאיסור נגר מטעם טלטול עדיין צריך ישוב דמנ"ל לש"ס דלמא באמת ר"י ס"ל ג"כ כשמואל דנגר אסור משום בונה וא"כ גם לרשב"ג יש לומר דצריך תורת כלי להתיר איסור בונה [אב"ה עיין במהרש"א על תוס' בד"ה והמונח] וע"ז י"ל דש"ס ס"ל לפשיטא דבקנה ליכא איסור בונה ואין דומה לנגר וא"כ הא דרשב"ג דומה לחריות ומותר בתיקון מחשבה. אך א"כ מנ"ל לתוס' דלר' יוחנן ס"ל דנגר אסור מטעם טלטול דלמא באמת ר"י ס"ל דנגר אסור משום בונה ורק בקנה לא שייך בונה לכן נראה דמוכח מד' רבב"ח דאמר כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר ומשמע דלר"י בנגר. צריך [גם] כאן קשירה והרי כבר אמר רבב"ח דרבנן ס"ל תוספ' אהל ארעי מותר וליכא איסור בונה ומותר אפי' בלא קשירה אלא ודאי דרבב"ח אמר ר' יוחנן ס"ל דגם נגר רק איסור טלטול וכל השקלא וטרי' כאן קאי מהא דמוכח מתרתי מימרא [דרבב"ח אמר ר' יוחנן] דנגר האיסור משום טלטול מדקאמר דרבנן ס"ל תוס' אהל ארעי מותר וקאמר כמחלוקת כאן והנה כיון דס"ל לר"י דבנגר לא שייך איסור בנין הנה י"ל דס"ל לסברא פשוטה דמשום איסור בונה לא מהני כלל קשור רק קשור ותלוי ובנגר ליכא איסור בנין רק פליגי אם ההיתר טלטול צריך קשור ותלוי או קשור לחוד. ושפיר מוכח דרבנן ס"ל תוספת אהל מותר דאל"כ היאך התירו בין כך באינו תלוי תוס' אהל. והא דמוכח דר"א אוסר תוספת אהל אע"ג דאכ"ל דטעמ' דר"א דצריך קשור ותלוי משום היתר טלטול כמו בנגר כבר כתבו תוס' ד"ה והמונח ליישב זה ויש להסביר תירוצם מדלא התיר רק בקשור ותלוי משמע דתורת כלי גמור אפי' בית יד לא מהני והיינו משום איסור תוספת אהל ודוק

והנה שיטת בעל המאור ג"כ כדעת ר"ת דבין פקק ונגר וקנה בכולן אין בו איסור בנין רק פליגי בטלטול דלר"א צריך קשור ותלוי ולר"י קשורה ולרשב"ג מהני מתוקו בלא קשיר' ורשב"ג לא בעי תורת כלי ור' יוחנן ס"ל דבעי תורת כלי וס"ל לבעל המאור דבנגר ודאי קיי"ל כשמואל שם דצריך קשור דרבא