אהל אברהם קט

קכ"ה ע"ב דאחריך כמעכשיו ופירשו הא דקאמר שם רבה מסתבר דאי קדם סבתא זבינא [זביני] מכח זה מוכח דאחריך לא הוה כמעכשיו דאל"כ פשיטא דא"א לראשון למכור עיין בחידושי ר"י מג"ש וברמב"ן במלחמות. ופלוגתא דרבי ורשב"ג לר"ל דרשב"ג ס"ל אחריך שאני דהקנה לראשון גוף ופירות או משום דנכסי לך משמע גוף ופירות או משום דלשון אחריך משמע דבתרא יקנה מה שקנה הראשון וא"כ משמע דלכל אחד מהם הקנה גוף ופירות כל ימי חייו ואחריו יקנה השני והשלישי ולהכי אין לשני אלא מה ששייר הראשון ורבי לא ס"ל אחריך שאני ואע"ג דלא הקנה לג' מעכשיו אעפ"כ א"א לראשון למכור הגוף כיון דק"פ לאו כקנין הגוף. ולר' יוחנן פליגי רבי ורשב"ג בקנין פירות כקנין הגוף דרשב"ג סובר קנין פירות כקנין הגוף וכיון שלאחריך לא הקנה עד לאחר זמן אין לשני אלא מה ששייר ראשון דהנותן סילק עצמו מהשדה ורבי סבר קנין פירות לאו כקנין הגוף ואכתי קנין הגוף אצל הנותן וא"א למכור להראשון ובזה תלי' אם יחזרו ליורשי ראשון או ליורשי נותן. ורב הונא דקאמר אחריך כמעכשיו פי' הרמב"ן היינו ע"כ רק אליבא דר' וס"ל דר' ורשב"ג פליגי אי אחריך כמעכשיו או לא עיי"ש ברמב"ן

והנה הרמב"ן כל ראיותיו דע"כ אחריך לאו כמעכשיו דאי כמעכשיו איך אפשר להראשון למכרו ולבטל המתנה גם א"א לומר שיהיה ראוי ולא שייך לומר ירושה אין לה הפסק וא"כ שפיר יש לומר דלר"ה ס"ל כרבי וס"ל דפליגי בזה רבי ורשב"ג דרבי ס"ל אחריך כמעכשיו. אבל הר"י מג"ש הביא ראיה דע"כ אחריך לאו כמעכשיו דא"כ אמאי יחזרו ליורשי נותן ליורשי שני מבעי ליה הרי ס"ל לסברא מוכרחת דאי אחריך כמעכשיו לא שייך חזרה ליורשי נותן וא"כ גם לר' מוכח דאחריך אינו כמעכשיו והיאך יתרץ ר"ה הך ברייתא דתני יחזרו ליורשי נותן ולכאורה הדבר צע"ג

ואחר העיון מצאתי ביאור הדברים ת"ל ית' בנקדים לבאר הא דכתב הרי"מ דאמאי יחזרו ליורשי נותן ליורשי שני מבעי ליה. וכן מה שהקשה שם בד"ה איתיביה ואם תשאל ליורשי שני מבעי ליה, אין כונתו דתהוי ליורשי שני אם מת שני בחיי ראשון בגונא דברייתא שנתן לשלשה, דבכה"ג איך אפשר שינתן ליורשי שני ולא נתן לשני רק כל ימי חייו [ומד' הר"י מג"ש לא משמע דהך ברייתא יחזרו ליורשי נותן מיירי שמת השלישי וכמ"ש בעל המאור] וע"כ צ"ל דכונת הר"י מג"ש דראוי ליתן לשלישי גם שמת שני בחיי ראשון וראוי לדלג מראשון לג' דהרי השלישי הוא כיורש השני ע"פ מתנת הנותן ואחריו לשלישי וא"כ גם שמת השני בחיי ראשון אמאי יחזרו ליורשי נותן דאמרי' דוקא אחר השני נתן לג' הרי במתני' שלהן לבנו גם שמת בחיי האב קנה לוקח וגם כאן יקנה הג' אע"פ שמת השני בחיי א' דבקושיתו דמדמה למתניתין דמהיום וקס"ד דאחריך הוה כמעכשיו א"כ הרי נתן לג' הגוף מיד ולראשון ולשני רק קנין פירות ולר"ל דקנין פירות לאו כקנין הגוף כיון שאין כאן מי שיקח הפירות כגון שמת שני בחיי ראשון אמאי לא יקנה הג' [וזה כדעת הרז"ה דבאמת לרבי מדלגין] וע"ז מתרץ הר"י מג"ש דאחריך לאו כמעכשיו ולהכי לא נקנה להשלישי רק אחר השני וכיון שמת השני בחיי ראשון אין כאן קנין לשלישי. אך כל זה לר"ל דס"ל קנין פירות לאו כקנין הגוף ומיד קנה השלישי הגוף לגמרי וא"כ ראוי לשלישי גם שמת שני בחיי ראשון כהנ"ל. אבל לר"י דקנין פירות כקנין הגוף אע"ג דאחריך הוה מעכשיו והקנה לשלישי הגוף מיד מ"מ הרי גם לראשון ושני קנין פירות כקנין הגוף וא"א לשלישי גמר קנין הגוף עד הגיע התור בקנין פירות ומה"ט א"א לו לבן למכרו וכמו שכתב הרמב"ן בחידושיו וא"כ שפיר י"ל דבמת שני בחיי ראשון יחזרו ליורשי נותן ולא קנה השלישי דלא הקנה לשלישי שיתרוקן קנין הגוף לגמרי לגביה רק לאחר שיזכה השני ומשו"ה לא הקשה כן רק לר"ל

וגם בד' רב נחמן בר יצחק דמוקי פלוגתייהו דרבי ורשב"ג בקנין פירות הוכיח ג"כ דגם לרבי ע"כ אחריך לאו כמעכשיו דאי הוה כמעכשיו כיון דק"פ לאו כקנין הגוף אמאי יחזרו יהיה לשלישי גם שמת השני בחיי ראשון מדלגין מראשון לשלישי כסברא הנ"ל כיון שקנה הגוף מיד לגמרי ואין זכות לראשונים רק בקנין פירות וכיון שמתו הפירות לשלישי שקנה הגוף אבל אי ק"פ כקה"ג ודאי שפיר י"ל אע"ג דאחריך כמעכשיו לא קנה השלישי במת השני בחיי ראשון כיון שלא נקנה הגוף לגמרי להשלישי כל זמן שיש קנין פירות לראשונים כמ"ש והנה כבר כ' הרמב"ן ז"ל במלחמות דהא דקאמר הש"ס דלר"י דקנין פירות כקנין הגוף יחזרו ליורשי ראשון ולא לנותן אינו סברא מוכרחת ויש לומר דבזה פליגי רבי ורבנן וגם רבי ס"ל ק"פ כקנין הגוף עיי"ש. ומעתה י"ל ר"ה דס"ל אחריך כמעכשיו היינו לרבי וס"ל דגם רבי ס"ל קנין פירות כקנין הגוף דמי ולהכי הוה חזרה ולא קנה שלישי ואפ"ה יחזרו ליורשי נותן ולא לראשון דל"ל סברא דר' יוחנן דמכח ק"פ כקה"ג יחזרו ליורשי ראשון ורשב"ג ע"כ ס"ל אחריך לאו כמעכשיו מכח ראיית הרמב"ן ממה שאין לשני אלא מה ששייר ראשון ולהכי יחזרו לראשון דקנה גוף ממש הראשון. והא דמביא ראיה מהא דיחזרו דאחריך לאו כמעכשיו היינו דמשם ראיה אפילו לרבי אי ק"פ לאו כקה"ג ע"כ אחריך לא הוה כמעכשיו דאל"כ ליכא חזרה ויקנה השלישי ומוכח דרנב"י ל"ל דר"ה ודוק היטב כי נכון הוא מאד הפעם אודה ה' כי נחני בדרך האמת יהי שם ה' מבורך

ב) והנה אם נאמר דגם הר"י מג"ש ס"ל דהא דיחזרו ליורשי נותן היינו במת האחרון וכמ"ש הבעל המאור התוספתא והא דכתב הרי"מ יחזרו ליורשי השני מבעי ליה היינו השלישי ומהא הוכיח דע"כ לא אמרינין אחריך כמעכשיו ג"כ יש ליישב כהנ"ל דכבר הקשה הרז"ה לשיטתיה דס"ל דאחריך כמעכשיו וע"כ מוכח מהתוספתא דבמת שלישי בחיי שני לא ינתן ליורשיו וע"כ אמרינין דדוקא לו ולא ליורשיו ובמת הבן בחיי האב יורשים היורשין אחריו ולמה אמרי' בג' דאין מוריש ליורשיו ? ודחק לחלק בין אחריך אע"ג דהוה כמעכשיו למפרש עיי"ש ומכח זה הוכיח הרי"מ דע"כ גם לרבי אחריך לא הוה כמעכשיו דאי כמעכשיו ליורשי שלישי מבעי ליה כקושית הרז"ה כמו בבן במתניתין. והנה מוכח מדברי הר"י מג"ש שהביא הראיה בקושיתו דראוי ליורשי השני מהא דקנה לוקח לר"ל דס"ל קנין פירות לאו כקנין הגוף הרי נראה בעליל דלר"י דס"ל דלא קנה לוקח מטעם ק"פ כקה"ג אין ראי' ושפיר י"ל אע"ג דהוה כמעכשיו אין ראוי ליורשי שלישי דלפלוני ולא ליורשיו קאמר ומשו"ה יחזרו ליורשי נותן או יורשי ראשון וא"כ ג"כ ראית הר"י מג"ש רק דרנב"י לא ס"ל כרב הונא דר' ס"ל אחריך כמעכשיו דאמאי יחזרו ליורשי נותן ליורשי שני מבעי ליה אבל רב הונא אפשר דס"ל לרבי דקנין פירות כקנין הגוף דמי ומשום הכי אינו ליורשי שני ואפ"ה יחזרו ליורשי נותן כהנ"ל. ואי קשיא א"כ לר' יוחנן במת הבן בחיי האב לא ירשו יורשי הבן כמו יורשי השלישי לרבי ומפלוגתא דר"י ור"ל במכר הבן מוכח דליורשי הבן הוה. הנה זה י"ל דאכ"ל דאע"ג דמוכח מרבי דדוקא לפלוני ולא ליורשי שלישי היינו לאחר אבל לבנו דדעתו של אדם קרובה אצל בנו ודאי נתן אפי' ליורשיו וקאמרינין לפלוני אפילו ליורשיו וכה"ג מחלק הש"ס לקמן קל"ט ע"א דשמין ללוקח עיי"ש ומשמע דוקא ללוקח שמין אבל ליורשי הבן [לא] וע"כ טעמא דדעתו של אדם קרובה אצל בנו וגם ליורשיו אבל באמת לר' יוחנן בנותן לאחר מהיום לאחר מיתה לא ינתן ליורשיו דלפלוני ולא ליורשיו קאמר וראית הר"י מג"ש רק לר"ל דס"ל דקנה לוקח ומוכח כיון שקנין פירות לאו כקה"ג לא שייך לומר ולא ליורשיו אפילו לגבי אחרי' ודוק היטב כי גם זה נכון מאד

ג) עיין בעל המאור הביא תוספתא דבמת שני בחיי ראשון ינתן לשלישי והיינו באם מת והרמב"ן מחלק בין לאחריך ובין אם מת דדוקא באחריך הוה קפידא שלא יקבל הג' אם לא יזכה הב' אבל באם מת לא. אבל הרז"ה לא נחית לחילוק זה רק ס"ל דדוקא לרשב"ג דס"ל דאין לשני אלא מה ששייר הראשון וכן משני לשלישי שייך לומר אחריך דוקא אם יזכה השני וישייר אבל לרבי דס"ל דאין לראשון ולשני למכור ולהוציא כח השלישי והשלישי קנה הגוף לגמרי מעכשיו אפילו מת שני בחיי ראשון ינתן לשלישי וברייתא דיחזרו ליורשי נותן