אהל אברהם קג

כק"ג דמי והא דראשון יכול למכרו ויחזרו ליורשי ראשון היינו טעמא דנתן לראשון גוף ופירות כל ימי חייו ורבי ס"ל דלא נתן לראשון גוף וניהו דגם השני לא קנה עדיין הגוף מ"מ אין זכות לראשון למכרו וגם במת השני בחיי ראשון אין ליורשי ראשון זכות ויחזרו לנותן. אבל ר"י ס"ל דלא נתן לראשון גוף בין לרבי בין לרשב"ג רק פליגי אי קנין פירות כקנין גוף דמי או לא, בזה שוין הרמב"ן ור"י מגאש. רק הוכחת הרמב"ן היא דאחריך לא הוה מעכשיו דאל"כ אין מקום לומר דראשון יכול למכרו אם קנה אחריך גוף מעכשיו. ולפ"ז כתב הרמב"ן דר"ה ורבה לעיל קכ"ה ע"ב ס"ל דרבי ורשב"ג פליגי אי אחריך הוה מעכשיו או לא דלרבי שפיר אכ"ל דהוה מעכשיו והרי לר' באמת לא הוה מכירה עיין ברמב"ן וגם ר"נ בר חסדא לקמן [קל"ז באתרוג] כן ס"ל. אבל הר"י מגאש הוכיח דע"כ אחריך לא הוה מעכשיו דאל"כ למה במת שני בחיי ראשון לא ינתן לשלישי הרי כבר קנה גוף מיד וכונתו כמ"ש לעיל מעין זה בכונת בעל המאור דבשלמא אי לא הוה מעכשיו דאכתי מחוסר קנין והרי לא הקנה לו עד אחר השני וכל זמן דאין השני אוכל פירות לא קנה הוא הגוף אבל אי הוה מעכשיו הרי כבר קנה השלישי רק דנטל ממנו הפירות ונתן לא' ולשני וכיון דאין כאן שני שיאכל פירות ממילא הוא שלו ואין מעכב בידו לאכול הפירות כן כונתו עיי"ש ומכח זה הוכיח דר"נ בר חסדא גם כן ע"כ סל כן. והנה ק' טובא לשיטתו דא"כ גם לרבי מוכח דס"ל דלא הוה מעכשיו דאל"כ למה יחזרו ליורשי נותן וא"כ מה יענה על ר"ה לעיל קכ"ה ע"ב דס"ל אחריך הוה מעכשיו וכמאן ס"ל רב הונא. ואולי נאמר דס"ל כדעת המאור דבאמת הא דיחזרו ליורשי נותן היינו במת שלישי כמבואר בתוספתא אבל במת שני ינתן לשלישי לרבי כמבואר לדעת המאור וא"כ שפיר אכ"ל דלרבי אחריך הוה מעכשיו וגם כן צריך לדחוק כדברי המאור בדברי המקשן דפריך ליורשי נותן מבעי ליה אך ז"א דא"כ דס"ל לר"י מגאש פי' התוספתא כדברי בעל המאור א"כ ק' לר"י ור"ל דס"ל דבין לרבי ובין לרבנן לא הוה אחריך מעכשיו אמאי ינתן לשלישי ותוספתא אמאן רמיא אלא ע"כ דס"ל כדברי רמב"ן במלחמות דהאי תוספתא לא קשיא כלל דאיירי באם מתי וכמו שמבואר אבל במת שני לכ"ע יחזרו נכסים והדרא קושיא לדוכתא ר"ה כמאן ס"ל וצ"ע גדול

ונראה ליישב ד' הר"י מגאש דכבר הבאתי ס' בעל המאור דמה"ט אחריך הוה מעכשיו כמו שנתן לא' מעכשיו כן לאחריך והקשתי ע"ז דבנתן לג' לא שייך זה. ומעתה אכ"ל דגם ר"ה מודה דבין לרבי ובין לרבנן אחריך לא הוה מעכשיו או כר"י או כר"ל כאן רק ס"ל דהיינו דוקא בנתן לג' דבכה"ג איירי פלוגתייהו דשם לא שייך ס' המאור כמו שנתן לראשון מעכשיו כן לבעל הגוף דהרי אפסיק השני בינתיים. אבל בלא נתן רק לשנים ס"ל לרב הונא דהוה מעכשיו כס' המאור כמו שנתן הפירות לא' מעכשיו כן הגוף לשני מעכשיו וא"כ במעשה דסבתא דלא אמר רק אחריך לירתאי שפיר הוה כמעכשיו והוה מוחזק ולא ק' כלל לר"ה מרבי ורבנן. והא דקאמר רבה מסתבר טעמא דבני מערבא דאי קדים וזבנא זבינא זביני אין לפרש כמ"ש רשב"ם דמכח זה מוכח דהוה ראוי דהרי לדעת ר"ה באמה בכה"ג כ"ע מודו (דלא) הוה מעכשיו ואין זבינא זביני רק הפי' כמ"ש הרמב"ן דכך אמר (ר"ע) [רבה] דל"ת טעמ' דב"מ דג"כ ס"ל כר"ה דבסבתא הוה מעכשיו מטעם שכתבתי ואעפ"כ הוה ראוי רק ס"ל דגם הכא הוה זביני דלא הוה כמעכשיו ופליגי על ר"ה דאין חילוק בין נתן לשלשה או לשנים בכ"ג לא הוי אחריך מעכשיו ודוק היטב כי חריף

ובזה יש ליישב ד' תוס' לעיל קכ"ה ע"ב [ד"ה לירתי] דהק' לר"ע דקאמר לירתי ולא ירתי ירתי אמאי נקט אחרי אחריך משמע דלר"ה א"ש דכמו דס"ל לירתי ה"ה לירתי ירתי כן ג"כ לפלוני לאו דוקא ועיין בבעל המאור הוכיח מתוספתא דלפלוני גם ר"ה מודה. והנה יש לדחוק ולומר דגם תוס' ס"ל דלפלוני גם לר"ה דוקא ולא ליורשיו רק דלר"ה דסביר' ליה דאחריך הוה מעכשיו שפיר אסקו אדעתייהו תירוצם דנקט אחרי אחריך לרבותא דאפי' איתא לשלישי יחזור דזה הוי רבותא גדולה אי אחריך הוה מעכשיו דהרי באמת שיטת ר"י מגאש מוכיח מזה דלא הוה מעכשיו אבל ר"ע אכ"ל דס"ל דלא הוה מעכשיו וליכא רבותא בהאי שפיר הקשו וזה דוחק כמובן. אבל להנ"ל א"ש דאכ"ל הא דס"ל דלירתי אפי' ירתי ירתאי היינו משום דס"ל דהוה כמעכשיו וממילא מיד נתן האי נותן המתנה ליורש ומה בכך שמתם ויקבלו ירתי ירתי הרי בשעת קבלת מתנה היתה כאן. אבל אי אחריך לא הוה מעכשיו ולא נתן [לה רק] לאחר זמן ודאי מדייק שצריך להיות קיים בשעת קניית המתנה ולא יורשי' וא"כ זה הוא החילוק בין דינא דר"ה ותוספתא דמת שלישי דהרי לפמ"ש גם ר"ה מודה בנתן לשלשה לא הוה מעכשיו וא"כ ר"ה דאיירי בנתן רק לשנים דהוה מעכשיו ה"ה ירתי ירתאי דהרי בשעת קנין היה ברתיה קיים אבל התוספ' איירי בנתן לשלשה לא הוה מעכשיו ולפלוני דוקא וא"כ לק"מ דלנקוט בשנים דז"א דאי בשנים הוה מעכשיו ולא הוה לפלוני דוקא ושייך ליורשיו וגם לא יחזרו ליורשי ראשון רק לנותן ולק"מ לר"ה אבל רב ענן הרי ס"ל גם בשנים הוה דוקא ולא יורשי' או דס"ל דגם בשנים לא הוה מעכשיו כרבה או דאפילו בלא מעכשיו הוה דוקא שפיר הקשו תוס' ולק"מ ודוק היטב

ודע מ"ש לישב ד' ר"י מגאש ותוס' דר"ה ס"ל לחלק דדוקא בשלשה לא הוי אחריך מעכשיו אבל בשנים לא, לא תקשה עלי דהרי פלוגתא דרבי ורבנן הוה באחריך לחוד בשנים דאנא לא אמינא דר"ה ס"ל דלכ"ע בשנים הוה מעכשיו דודאי רבי ורבנן פליגי אפי' בשנים אי הוה כמעכשיו דלרבי הוה כמעכשיו ולרשב"ג לא, רק ר"ה ס"ל כרבי דבשנים הוה מעכשיו והרי אני לא הקשתי רק מברייתא דיחזרו ליורשי נותן דאתי כרבי וע"כ גם לרבי לא הוה מעכשיו לפי הוכחת ר"י מגאש וזה מיושב דבג' מודה רבי דלא הוה מעכשיו רק בשנים פליגי רבי ורבנן וממילא אכ"ל גם לשיטת ר"י מגאש לפמ"ש הפירוש בהא דרבה לעיל קכ"ה ע"ב דאמר מסתבר דאי קדים סבתא וזבנא היינו כפי' רשב"ם והוא דס"ל כרשב"ג דרשב"ג ס"ל כן אפי' בשנים ובזה מיושב ג"כ דמייתי מרשב"ג דאי קדים סבתא ולא מייתי מיחזרו ליורשי ראשון דג"כ מוכח לר"י מגאש דלא הוה מעכשיו. ולהנ"ל לק"מ דשם איירי בשלשה אבל ירד הראשון ומכר איירי בשנים ודוק

ואין להקשות א"כ אכתי קשה על תוס' דהו"ל להקשות על ר"ה ואין לתרץ כמ"ש דבשנים הוה מעכשיו הרי הך ברייתא ע"כ אתיא כרשב"ג דקתני יחזרו ליורשי ראשון. ולרשב"ג אפי' בשנים [לא] הוה מעכשיו זה לק"מ והטה אזניך ושמע למה שאכתוב דהנה לכאורה דברי תמוהין דהרי מפלוגתא דרבי ורבנן מוכח דפליגי בשנים אי הוה מעכשיו או לא לרב הונא ומהנך ב' ברייתות דיחזרו ליורשי ראשון או נותן מוכח מתרויי' דלא הוה מעכשיו וא"כ קשיין הנך ב' ברייתות אהדדי דהכא קתני יחזרו לראשון והכא קתני יחזרו לנותן ואין לתרץ הא ר' והא רבנן הרי לדעת רב הונא פליגי אי הוה מעכשיו והנך ברייתות ע"כ תרוייהו ס"ל דלא הוה מעכשיו ולא שייך זה כלל בפלוגתא דרבי ורבנן דהנה מבואר ברמב"ן ור"י מגאש הטעם דאמרינין לר"ל דנתן לראשון גוף היינו דאמרינין כמו שנתן לשני גוף ופירות כן לראשון ג"כ גוף והיינו לראשון כ"י חייו גוף ופירות וכן לשני לאחר זמן. והנה אם יש דעת לומר ס' זו אין מקום לסברת המאור דאחריך הוה מעכשיו דכמו שנתן לראשון מעכשיו כן לשני הרי אדרבה נימא כמו שנתן לשני גוף ופירות כן לראשון דהרי יפה כח הראשון שקדמו כמ"ש הראשונים. וא"כ שפיר אכ"ל דהנך ב' ברייתו' דפליגי אי יחזרו ליורשי ראשון או נותן. ניהו דע"כ תרוייהו ס"ל דלא הוה כמעכשיו [בשלשה] ופליגי אי הוה לראשון קנין גוף או לא ורבי ורבנן פליגי לדעת רב הונא במעכשיו תליא זה בזה דהנה לרשב"ג דס"ל דאפי' בשנים לא הוה מעכשיו והקנה לראשון גוף מטעם שכתבו הראשונים כמו לשני כש"כ בשלשה דלא הוה מעכשיו דהרי בשלשה לא שייך ס' בעל המאור דאפסיק בינתיים. וכיון שהקנה לראשון גוף ופירות שפיר יחזרו ליורשי ראשון. אבל לרבי דבשנים הוה מעכשיו וע"כ היינו מטעם שכ' המאור דמקיש שני לראשון כמו שנתן לראשון מעכשיו כן לשני