עוד יוסף חי תתכ

למהר לסמוך טעימתו לברכה

י"ד כשיגיע לפסקא של ובאותות זה המטה יאחוז זה הכוס בידו ויקרא פסקה זו כולה ואחריה של ובמופתים זה הדם וכו' וכשיאמר דם ואש ותמרות עשן יעשה שלשה שפיכות מן הכוס לתוך הכלי שמונח לפניו וישאר הכוס בידו עד שיגיע לפסקא של אלו עשר מכות שהביא הקב"ה על המצריים ויעשה עשרה שפיכות מן הכוס לתוך כלי הנז' הרי י"ג שפיכות וישאר הכוס בידו עד שיאמר רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב ויעשה בזה שלשה שפיכות ושפיכה אחרונה של באח"ב תהיה גדולה יותר משאר שפיכות והרי נעשו ט"ז שפיכות כנגד ט"ז פרקים שיש בחמש אצבעות היד והכף והזרוע

וזה הכלי ששופכין לתוכו היין מן הכוס יהיה שבור מעט וישברנו מערב יו"ט ויזמינו לכך, וכמ"ש בסידור של רבינו זלמן ז"ל. גם כוס זה שמריק ממנו היין בשפירות ההם לא ידחנו וישטפנו וירחצנו מבית ומחוץ קודם שישים היין בתוכו בעבור אלה השפיכות

ט"ו המנהג פה עירנו בגדאד יע"א בקריאת ההלל בתוך ההגדה דליל פסח כשאומר בעה"ב פסוק הללויה הללו עבדי יענו המסובין הוי"ה וכן הוא אומר הללו את שם והם עונים ה' וצריך להזהירם שלא ועשו כן דנמצא הם מזכירים שם הוי"ה לבטלה ח"ו ואפילו אם הם אומרים עמו בלחש מתחלת הכתוב עכ"ז כיון שהם מגביהים קולם בשם הוי"ה בלבד נראה שהם מזכירים אותו לבטלה ח"ו, ועוד יש שאינם אומרים בלחש עם בעה"ב כלום לכן יהיו נזהרים שבעה"ב אומר הללויה הללו עבדי ה', ובני הבית אומרים הללו את שם ה' וכן בעה"ב אומר יהי שם ה' מבורך ובני הבית יאמרו מעתה ועד עולם, וכן בעה"ב אומר ממזרח שמש ועד מבואו ובני הבית אומרים מהולל שם ה'

פרשה במדבר

א' אין עושין ביו"ט מרקחת תפוחים או שאר פירות הן בסוכ'ר הן בדבש תמרים, ואיסור זה הוא מתרי טעמי, חדא משום דאלו אפשר לעשותם מערב יו"ט ואין מפגין טעם כלל ואין בהם הפרש בין נעשים קודם יו"ט לבין נעשים ביו"ט ועוד טעם שני משום שדרך לעשות מהם הרבה ולכן חשו בהם כאשר חשו בקצירה וטחינה וכיוצא ועיין בסי' תצ"ז

ב' כבשה או עז דקיימי בבית בשביל חליבה, וכן תרנגולת שמגדלים אותה בשביל ביצים הרי אלו אסור לשחטם ביו"ט מפני שלא היה בדעתו לשחטם. ולכן לא ישים להם מזונות לפניהם דחיישינן שמא יבא לשחטם ולאכלן לגופייהו. אלא ישים המאכל רחוק מהם והם יבואו מאליהם לאכול. בד"א ביו"ט דהותרה בו ביום השחיטה של בע"ח, ולכן חשו שמא ישחטם ויאכלם, אבל בשבת ליכא חששה זו דאכילה כיון דאסור לשחוט בשבת ועיין סי' תצ"ז

ג' ישראל שיש לו פרות בביתו שדרכו למכור חלב שלהם בכל יום לשתיה ולאכילה. וגם דרכו לעשות יגורט"י שקורין בערבי לבן מן החלב שלהם ולמכור. כיצד יעשה בחג השבועות שצריך לו היגורט"י. ימכור הפרות לגוי מערב יו"ט ויקבל ממנו מקצת מעות וגם הגוי יעשה הנהגה ומשיכה שינהיג הפרות שיעור ד"א ברה"ר ויעשה הגוי יגורט"י מן החלב שחולב לעצמו בפני ישראל בבית ישראל. ויהיה הישראל קונה היגורט"י מן הגוי כי החלב הוא של הגוי אחר שקנה הפרות מעיו"ט ועושה הגוי היגורט"י בחלב שלו דאם נפסק ונתקלקל היגורט"י אין לוקח מן הישראל כלום

ד' העיסה שנלושה מערב יו"ט. אין מפרישין ממנה חלה ביו"ט דהרי זה מתקן, אבל אם נלושה ביו"ט כשם שמותר ללוש ולאפות ביו"ט משום דאוכל נפש הוא כן מותר להפריש חלה מן העסה שנלושה בו ביום דזה התיקון צורך אכילה הוא ובכלל אוכל נפש הוא זה

ד' ביצה שנולדה ביו"ט שחל להיות אחר השבת או בשבת שאחר יו"ט אסורה באכילה בו ביום מן התורה. לפי שכל ביצה שנולדה ביום זה כבר היא נגמרת במעי התרנגולת ביום שלפניו ונמצא שיום אתמול הכין את הביצה לאכלה ביום זה שנולדה בו, ואם אתמול היה שבת או יו"ט נמצא שהשבת או יו"ט הכין ותיקן אכילת יו"ט או שבת שאחריו. והתורה אמרה והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו. ואין הכתוב מדבר באפיה ובישול ושאר תיקון צרכי סעודה הנעשים בידי אדם. שהרי כבר נאמר את אשר תאפו אפו וכו' הרי אין הכתוב מדבר אלא בהכנת שמים. כגון ביצה שנגמרת במעי אמה ומוכנת לאכלה למחר ואמרה תורה ביום הששי כלומר סתם ששי יום חול הוא. ובו והכינו את אשר יביאו. כלומר יום זה שהוא חול מכין אכילת יום קודש שלאחריו אבל יום קודש דהיינו יום טוב אינו מכין ליום קודש שלאחריו

וכן הביצה שנגמרה בשבת אסורה ביו"ט שלאחריו שגם יו"ט נקרא שבת ואכילתו היא חשובה בעיני המקום ב"ה להצריך לה הכנה והזמנה מיום חול כמו שבת. אבל ביצה שנולדה במוצאי שבת או במוצאי יו"ט מותרת באכילה בו ביום שאין אכילת החול חשובה כלום. ולא שייך בה כלל הכנה והזמנה וכמפורש כל זה בש"ע של הגאון ר"ז ז"ל בסי' תקי"ג

וא"ו מדברי סופרים כל ביצה שנולדה בשבת שאינו לאחר יו"ט או ביו"ט שאינו לאחר השבת אפילו נולדה מתרנגולת העומדת לאכילה שאין כאן דין מוקצה כלל. הרי זו אסורה באכילה עד לערב. גזרה משום ביצה שנולדה בשבת שלאחר יו"ט או ביו"ט שלאחר השבת

ז' וכיון שהיא אסורה באכילה אסורה ג"כ בטלטול שהרי אינה ראויה לכלום בו ביום ואפילו ליגע בה אסור אע"פ שמותר ליגע בכל דבר שהוא מוקצה ואינו אסור אלא בטלטול. מ"מ כיון שהביצה היא עגולה הנה אם יגע בה קרוב הדבר שיזיזנה מעט. אבל מותר לכפות עליה כלי בשביל שלא תשבר ובלבד שלא יגע בה הכלי וכנז' כל זה בש"ע הגאון ר"ז הנז'

ח' אם ביצה זו נתערבה בבצים אחרות כולן אסורות באכילה ובטלטול. ואינה בטלה אפילו באלף