עוד יוסף חי תתג

לנו אלא דברי המקובלים ז"ל שיעשה שלש פסיעות באופן שיהיו שלשתם שוין גודל בצד עקב

וכתב בשיורי כנה"ג שם אותם שנהגו להקפיד שלא יעבור אדם לפניהם כשעומדים במקום שכלו השלש פסיעות עד שישובו למקומן יש סמך לדבריהם מסברת הי"א שהביא הב"י שגם בחזרתו למקומו יפסע ג' פסיעות לפניו, כמו אותם השלש פסיעות שהיו לאחוריו כי היכי דלהוי שש פסיעות, אבל אלו שנוהגין דכשרואין לאדם שרוצה לעבור לפניהם, למהר לשוב למקומם בטרם שממתינים השיעור המפורש טועים הם עכ"ל

ט"ז כתב הרב הגדול חסידא קדישא מהר"א מני זלה"ה על ענין שלש פסיעות של העמידה הנה רוב העולם עושין כמ"ש חס"ל סי' קי"ב סעיף כ"ד, ועיין ש"ץ דף קל"ה ע"א, אמנם בסידור רבינו הרש"ש זלה"ה כתוב וז"ל ויפסע לאחריו ג' פסיעות וכו' ואח"כ יפנה לשמאלו ויאמר עושה שלום במרומיו ויזקוף ויפנה לימינו ויכרע ויאמר הוא יעשה שלום עלינו ויזקוף ויכרע לפניו ויאמר ועל כל ישראל וזקוף, כנראה שהוא ס"ל כסברת זוה"ק שהביא ש"ץ שם, אמנם שם כתב הכריעות והזקיפות לימין ולשמאל, וכפי הסידור הנז"ל הוא לשמאל ולימין ולפניו וצ"ע ומ"מ אני נוהג כסידור. ואתיא זכירה כן כתוב בספר הקנה, דהיינו אכרע ואעשה ג' פסיעות ובעודי כורע מחזיר פני לשמאל ואומר עושה שלום במרומיו ואזקוף ואפנה לימיני ואכרע וכו', ועיין תפלת כל פה סי' קכ"ג שישב דברי הש"ץ שעשה מחלוקת בין זוה"ק לרבינו יונה ז"ל שהאמת רבינו יונה ז"ל כמו זוה"ק עכ"ל

י"ז אחר שיגמיר עושה שלום והפסיעות יאמר יהר"מ ה' או"א שתבנה בית המקדש במהרה בימינו ונקריב לפניך תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן. ונ"ל שיכוין בזה ע"פ מדרש רז"ל שהביאו הרב בני יששכר שאמרו אחר שיבנה בהמ"ק בב"א יקריבו בו כל תמידין ומוספין של שבתות וימים טובים וראשי חדשים שלא הקריבו ישראל בהיותם בגלות בחרבן, ובזה המדרש עשה ישוב הרב הנז' על מה שאומרים ביעלה ויבא חג הסוכות הזה וכן חג המצות הזה וכן בחג השבועות ויום הזכרון ושמיני עצרת ור"ח, דבזה נתיישבה מלת הזה ועל כן בבקשה זו של תמידין ומוספין יכוין על זה

י"ח כתב רבינו המאירי ז"ל במסכת מגילה דף ט"ז ע"א וז"ל, ברכות של תפלה עזרא הסופר ובית דינו שהם אנשי כנסת הגדולה תקנום, ואף סידור שבהם על פיהם נעשה מהם, שיצא להם הסידור מכח סברתם על מה שנראה להם לסמוך ענין אחד לחבירו. ומהם שיצא להם הסדור מכח רמז המקראות הסמוכים זה לזה כמו שנתבאר בגמרא, ומאחר שכן הוא אין לנו לשנות סדורם עכ"ל

י"ט ברכת מודים אנחנו לך היא לשון הודאה שאנחנו מודים שהוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו והוא המשגיח עלינו וחיינו מסורים בידו ונשמותינו פקודות אליו כמ"ש בידך אפקיד רוחי, וזה חסד גדול מאליו עלינו שלא מסר חיינו ביד מזל וצבא השמים. ועל כן נודה על הנסים הגלויים שעושה בכל יום עמנו ועל נפלאותיו וטובותיו הם נסים וטובות המכוסים שעושה בכל עת אתנו כלומר בכל רגע ורגע, כמ"ש רז"ל ע"פ כל הנשמה תהלל יה על כל נשימה תהלל יה, בנס שעושה השי"ת לאדם ואין בעל נס מכיר בניסו

והא שתיקנו השתחויה באומרו מודים היינו כי הדרך הוא שהמודה ומשבח על הטובה יעשה קצת השהחויה להמטיב לו בעת שהוא מודה לו על הטובה וכמ"ש בשמואל ב' סי' ט"ז ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדוני המלך, ותרגם התרגום ויאמר ציבא מודינא אשכח רחמין בעינך רבוני מלכא וכן הוא בנחמיה ט' ורביעית היום מתודים ומשתחוים לה' אלהיהם שהוא ר"ל מודים וכן מ"ש שם וצבא השמים לך משתחוים היינו ר"ל מודים, מכנה הכתוב ההודאה בלשון השתחויה והיינו מטעם הנז'. והגאון יעב"ץ ז"ל בסידור שלו כתב וז"ל מודים היא ברכת הודאה מלשון אך צדיקים יודו לשמך, וכה"ג היה אומרה ביוה"כ, ולדעת הרמב"ם בפירושו למס' תמיד היו הכהנים אומרים אותה בכל יום בסדר התמיד עכ"ל

ובספר דעת זקנים שהוא ביאור על התורה מרבותינו בעלי התוספות ז"ל בפרשת עקב בפסוק ועתה ישראל מה וכו' כתיב וז"ל, ולכך תקנו לומר מודים שהרי פירושו משתחוים כדכתיב גבי נעמן והשתחויתי לה' אלהיך, ותרגם יונתן ואודיתי קדם ה' אלהך. ומ"מ אנחנו אומרים מודים ולא משתחוים לפי שעולה בגימטריא מודים מאה לומר שכל האומר מודים כהוגן כאלו קיים מאה ברכות עכ"ל. והנה פסוק זה לא נמצא גבי נעמן אלא שם כתוב והשתחויתי בית רמון, ותרגם התרגום וסגדיתי ורק גבי השתחויתי דכתיב גבי ציבא תרגם אודתי וכאשר כתבתי לעיל, ואיך שיהיה הנה ודאי משמעות מודים דהכא הוא לשון הודאה וכמ"ש הרב יעב"ץ הנז', וכן בדברי רז"ל נקראת ברכה זו כולה מראשה לסופה ברכת הודאה

פרשת יתרו

א' בקומו להתפלל אם היה עומד בחו"ל יחזיר פניו כנגד א"י ויכוין גם כנגד ירושלים וכנגד המקדש וכנגד בית ק"ק שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בניתי לשמך (כי באומרו ואת הבית כלל בו גם בית ק"ק) היה עומד בא"י יחזיר פניו כנגד ירושלים ויכוין גם כנגד בית המקדש וכנגד בית ק"ק. היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש ויכוין כנגד המקדש וכנגד בית קדשי הקדשים שנאמר והתפללו אל המקום הזה. היה עומד אחורי המקדש (אבל בבית המקדש אסור לעמוד בזמן הזה שכולם טמאי מתים שאין לנו אפר פרה) במערבו של בית ק"ק יחזיר פניו למזרח כנגד בית ק"ק שנאמר והתפללו אל המקום הזה, ואם היה עומד בצפונו יחזיר פניו לדרום כנגדו, ואם עומד בדרומו יחזיר פניו לצפון כנגדו. נמצאו כל ישראל מכוונים לבם למקום אחד. ועל זה דרשו חכמים כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו וכנז' בש"ע הגאון ר"ז ז"ל

ב' בית הכנסת שהיא תוך חומת ירושלים מקודשת יותר ממקום שהוא חוץ חומת ירושלים, דכך שנינו במשנה דעשר קדושות הן במס' כלים פ"א לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני. הר הבית מקודש ממנו וכו'. ואע"ג דלא בריר לן עד היכן היתה מגעת, הנה ברור הוא שבודאי מקום שהוא עתה תוך החומה היה גם מעיקרא תוך החומה. וגם מקום שהוא תוך החומה בודאי יש הפרש בין מקום למקום לענין קדושתו ומעלתו והיינו כי כל מקום שהוא קרוב וסמוך להר הבית שבו קרקע המקדש ובית ק"ק הוא מעולה ומקודש יותר, וכן כתב הגאון חתם סופר ז"ל ביו"ד סי' רל"ג וזיל מ"מ היינו חוץ לירושלים. אבל בירושלים גופיה לדור סמוך לקדושת הר האלהים אפילו בחרבנה אשרי הזוכה עכ"ל

ולכן בודאי בית הכנסת ובהמ"ד שהיא בנויה עתה קרוב וסמוך להר הבית היא מעולה ומקודשת יותר כיון שהיא סמוכה וקרובה לשער השמים. וכ"ש