עוד יוסף חי תתב

צפית לישועה כמ"ש רז"ל במסכת שבת ע"ב, וכתב מהר"י צמח ז"ל בהגהותיו בס' פע"ח, וגם אני מכוין לצפות לישועת ה' שעושה עמנו להצילנו מכמה פגעים רעים בכל יום ובכל רגע ומצאתי תועלת גדולה כמה פעמים בכל זה עכ"ל

י"ג עוד כתב רבינו מהרח"ו ז"ל שם בברכה של שמע קולינו ראוי מאד אל האדם שבאומרו תפלת הלחש יאמר ודוי בשומע תפלה, אנא ה' חטאתי עויתי ופשעתי לפניך ויהר"מ ה' או"א שתמחול ותסלח ותכפר לי על מה שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום שנבראתי עד היום הזה כנז' בזוה"ק פ' בלק דקצ"ה ע"ב וז"ל לבתר לשוואה גרמיה גו חסידים בשומע תפלה לפרטא חטאוי, ואני מסופק אם שמעתי ממורי ז"ל שיותר טוב לומר חטאתי עויתי פשעתי סתם ולא יפרט החטאים או אם צריך לפרט ע"ד אשמנו בגדנו וכו' והדבר אצלי בספק ע"כ

וכתב עוד וז"ל, גם ראוי לשאול על מזונותיו בברכת שומע תפלה להורות שהוא בוטח בו יתברך אשר בידו מזון לכל חי, ע"ד תפלת רב ייבא סבא בכל יום קודם אכילתו בפ' בשלח דף ס"ב ע"ב. ועוד שם בספר הכונות דף נ"א ע"ג בנוסח התפלה כתב רבינו מהרח"ו ז"ל וז"ל וכשיגיע אל מלפניך מלכינו ריקם אל תשיבנו יאמר ודוי על חטאיו בדרך קצרה רבש"ע חטאתי עויתי פשעתי לפניך יהר"מ שתמחול ותסלח ותכפר לי על כל מה שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום שנבראתי עד היום הזה, ואם ירצה יתודה באורך בפרטות ואח"כ יאמר ומלפניך מלכינו, גם צריך לשאול על מזונותיו דרך קצרה במקום הזה קודם שיאמר ומלפניך מלכינו עכ"ל

והרב מנחת אהרן ז"ל כלל ט"ז דף ק"ל ע"א כתב בברכת השנים וז"ל קודם שיסיים כי אל טוב וכו' יתפלל על הפרנסה כמ"ש כת הקודמים ז"ל, ועיין להרב שלמי ציבור שכתב ויאמר ככתוב בספרים קדמונים יהר"מ יאו"א (יכוין הויה נקודה פרנסה) שתזמין פרנסתינו ומזונותינו לי ולכל אנשי ביתי היום ובכל יום ויום בריוח ולא בצמצום בכבוד ולא בביזוי בנחת ולא בצער ולא אצטרך למתנות בשר ודם ולא לידי הלואתם אלא מידך הרחבה הפתוחה והמלאה בזכות שמך הגדול דיקרנוסא (ויכוין שהוא גי' חת"ך ונקודותיו גי' ע"ב) הממונה על הפרנסה כי אל טוב וכו'. אמנם הרב ברכ"י ז"ל בשם גורי האר"י זצוק"ל כתב שיתפלל במחשבתו על הפרנסה בברכת השנים וישאל על מזונותיו בפירוש בשומע תפלה, והביאו ג"כ הרב המגיה שם וכבר כתבתי לעיל שלא זכיתי לכוין טעם כעיקר לשאול בברכה הפרטית במחשבה לחוד ובש"ת יאמרנה בפירוש דדי והותר לשאול בברכה אחת לחוד

ואילולי דמסתפינא הייתי אומר שמצאתי בסה"כ כ"י כתוב בלשון הזה ראוי לאדם כשאומר העמידה בלחש שיאמר ודוי בש"ת וכו' גם כשיאמר ש"ת חייב אדם לשאול מזונותיו מהשי"ת להורות שהוא בוטח בה' אשר בידו מזון כל אדם ע"ד תפלת ר"י סבא בכל יום קודם אכילתו עכל"ה, דשמעינן מינה דבברכת שומע תפלה, התפלה על הפרנסה דרך כלל להמשיך שפע קדוש בעולמות העליונים מהברכה העליונה עד עולם הזה, ואין זו תפלה פרטית לפי צרכו אם איש עני הוא שהתפלה לצרכו ללחם ביתו תהיה בברכת השנים ושם ישאל בפרט כל צרכו לחם לפי הטף, ובש"ת דרך כלל. ובדרך זה אתי שפיר שיתפלל בשתי הברכות עכ"ל ע"ש

והנה קודם כמה שנים כתבתי להרב הצדיק חק לישראל מהר"א מני זלה"ה להעתיק לי נוסח הודוי של שומע תפלה הכתוב בסידור רבינו הרש"ש ז"ל הנמצא אתו וכן עשה והעתיקו ע"י סופר ושלחו אלי וזה נסחו

אנא ה' חטאנו עוינו ופשענו אנחנו ואבותינו ואנשי ביתינו ועברנו על תורה שבכתב ותורה שבע"פ ובטלנו ולא קיימנו רמ"ח מצות עשה וענפיהם ומד"ק ומד"ס וסרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו, ועתה אנחנו שבים אליך בתשובה ומתחרטים על כל מה שחטאנו עוינו ופשענו חרטה גמורה ועוזבים אנחנו אותם עזיבה גמורה, ויהר"מ ה' או"א שתמחול לנו את כל חטאתינו ותכפר לנו את כל עונותינו ותמחול ותסלח לנו את כל פשעינו ותפתח לנו שערי תשובה שלימה כי ימינך פשוטה לקבל שבים

יהר"מ יאו"א שתזמין ותשלח לנו היום ובכל יום ויום מזונות ופרנסה טובה לחם לאכול ובגד ללבוש בנחת ולא בצער בריוח ולא בצמצום בכבוד ולא בבזוי. ותפרנסנו בחסדך הגדול פרנסה טובה שלא יהיה בה בושה וכלימה. ותפרנסנו פרנסה טובה שנוכל בה לעסוק בתורתך הקדושה לשמה. ולא תצריכנו לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם כי בשמך חנינו ומאוצר של מתנת חנם תכלכלנו בזכות שמך הגדול דיקרנוסא הממונה על הפרנסה כי אתה נותן לכל איש ואיש די מחסרו ולכל גויה וגויה די פרנסתה ככתוב עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו. ואע"פ שחטאנו ומנענו הטוב ממנו בחסדך בטחנו וברצונך הטיבה עלינו כדכתיב רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו וכן מדותיך להטיב לטובים ולרעים ככתוב פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו חננו. עכ"ל. ונראה לי בס"ד דאין לומר נוסח זה שהוא ארוך בכל יום ובפרט שהוא רוצה להתפלל עם הציבור אבל ישתדל לומר נוסח זה הארוך רק בעשרת ימי תשובה ובשאר ימות השנה בחול יאמר נוסח הקצר שכתבנו לעיל

י"ד בברכת רצה כשאומר רצה יכוין אותיות צרה יתהפכו לצירוף רצה שהוא לשון רצון וחסד ורחמים וכנז' בשער הכונות. ומ"ש ואשי ישראל ותפלתם הכונה הוא דאיתא במדרש רז"ל שמיכאל השר הגדול מקריב נשמתם של צדיקים על מזבח של מעלה, ועל זה תיקנו לומר ואשי ישראל הם הנשמות של ישראל שמקריב מיכאל למעלה. ואומרו ותפלתם קאי על תפילות שמ"ע כי ארז"ל תפילות כנגד תמידין תיקנום לכן סמכו זה לזה ועיין בטור ואחרונים

ט"ו מ"ש ערב ובקר וצהרים קאי על אומרו נודה לך ונספר תהלתיך וכאלו אמר נודה לך ונספר תהלתיך ערב ובקר וצהרים. ומ"ש על נסיך שבכל יום עמנו הכונה על נסים הגלויים, ומ"ש ועל נפלאותיך קאי על נסים הנעלמים ונסתרים שאין בעל הנס מכיר ניסו, וזהו בכל עת כי נסים הנסתרים הם בכל עת ורגע וכמ"ש בברכת אשר יצר שאם יסתם אחד מהם או אם יפתח א' מהם א"א להתקיים שעה אחת וכן הוא אומר לעושה נפלאות גדולות לבדו. וכשיאמר הטוב שמך ולך נאה להודות יכוין ס"ת כה"ת והוא רמוז בר"ת כל הנשמה תהלל יה

ט"ז בענין שלש פסיעות כתב הרב ברכי יוסף ז"ל בסי' קכ"ג אות וא"ו מצאתי הגה"ה כ"י לאחד קדוש שמדברי הגאונים בתשובה כ"י נראה דשלש פסיעות אלו שיעורם ארבע אמות ע"כ, וכתב בארחות חיים דף ט"ו משם גדול אחד דלכתחלה יפסע פסיעה קטנה ואח"כ יפסע פסיעה גדולה ואח"כ יפסע באופן שיהיו רגליו שוים עכ"ל ברכ"י ז"ל, ואנו אין