עוד יוסף חי תתא

שבתחלה תזקוף גופך בלבד וזהו ענין ה"א עלאה לגבי וא"ו, ואח"כ זקיפה הב' הוא שתזקוף ראשך וזהו ענין ה"א עלאה לגבי יו"ד. והנה נמצא בתיקונים שצריך לכרוע בשם אהיה ר"ל במלוי יודין ג"כ עכ"ל

ג' בתחלת ברכה ראשונה שאנחנו אומרים אלהינו ואלהי אבותינו, כתב רז"ל בשער הכונות דף ל"ד ע"ג וז"ל, עתה צריך לכוין למסור עתה ג"כ עצמינו למיתה על קדוש ה' ע"ד מ"ש ביחוד ק"ש, וזה נרמז באומרו אלהינו ואלהי אבותינו כי אנחנו מוסרים נפשינו עליו לסיבת היותינו מאמינים כי הוא אלהינו מיוחד אלינו ואנחנו עבדיו וברואיו מוסרים נפשותינו על יחוד קדוש שמו יתברך, וצריך לכוין שנפשותינו ורוחינו ונשמתינו עולים יחד ומצטרפים עם זו"ן וכו' עכ"ל

גם רבינו הרש"ש בסידור שלו כתב בכונות אלהינו ואלהי אבותינו וז"ל יכוין למסור עצמו על קדוש השם ע"ד הק"ש ולהעלות נר"ן שלו עם נר"ן דזו"ן לפרצוף אמצעי דאו"א וכו'. ועוד כתוב בסידור רבינו הרש"ש ז"ל במלת באהבה יכוין למסור עצמו על קדוש השם ויקבל עליו ד' מיתות ב"ד כדי לייחד ארבע אותיות הוי"ה עם ארבע אותיות אהי"ה, ועל ידי ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ע"ב

והנה נודע דהעולם נוהגין למסור עצמן על קדוש השם ע"ד האמור ביחוד ק"ש כשאומרים מלת באהבה דוקא, ולכן מאריכים בה שיעור לכוין האומר הרני מקבל עלי למסור עצמי על קדוש השם בסקילה שריפה הרג חנק ודי בזה לאנשים פשוטים וכך דרכינו לדרוש בציבור

ויש נוהגין לרשום בסידור שלהם אותיות שמות אלו כדי לעיין ולכוין בהם כשאומרים באהבה י א א יוד הי ויו הי ה ד ה יוד הי ואו הי ו נ י יוד הא ואו הא ה י ה יוד הה וו הה

ד' אם שכח ולא עשה כריעה וזקיפה במגן אברהם יעשה בחתימה דהאל הקדוש משום דשלשה ראשנות כחד ברכה חשיבי וזו היא הסוף

ה' כתב בשלמי ציבור דף קי"ג ע"ג, ברכה ראשונה שבי"ח פותחת וחותמת בברוך, והאחרות כולן הוו כברכה הסמוכה לחברתה הלכך אין פותחות בברוך. ואע"ג דברכה ראשונה היא ג"כ סמוכה לגאל ישראל אפ"ה היא פותחת בברוך מפני שבמנחה וערבית אינה סמוכה, ועל כן פותחת בברוך להשוות הכל יחד, וסיים המגיה שכ"כ בסי' י"א בשם מוצל מאש סי' ט"ו וכ"כ הרשב"ש ז"ל סי' ד"ן בשם הר"י בן יקר ז"ל

וא"ו אע"ג דאמרינן כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה לא תקנו אנשי כנה"ג בברכה ראשונה של תפלת העמידה לומר מלך העולם מפני כי ברכה זו היא על שבחיו יתברך, כמ"ש רז"ל לעולם יסדר אדם שבחיו של הקב"ה ואח"כ יתפלל ולכן לא תקנו בה מלכות, וזה הכלל שאמרו רז"ל כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה לא נאמר אלא על ברכת הודאה על הנאה או על מצוה שקדשנו וצונו בה וכמ"ש מרן ז"ל בב"י בשם הרוקח ז"ל והביא דבריו בש"ץ דף קי"ג ע"ד ועיין שם בשם התוספות והרא"ש טעמים לזה הוא דרך דרש והעיקר כמ"ש

ודע כי לפ"ד רבינו ז"ל בשער הכונות לכוין אלהינו אימא ואלהי אבותינו אבא אלהי האבות אב לאבהן, ומה שצריך לכוין אח"ז באמרו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב יתיישב הטעם שפיר מה שלא תקנו לומר מלך העולם

ז' בביאור ברכת השיבנו עיין מ"ש בס"ד בסה"ק בן איש חי בפרשה זו בישוב הקושיא שמקשים ממ"ש רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ע"ש. ועוד נ"ל בס"ד כי הרהור תשובה זה ודאי הוא ביד האדם, אך אחר שהסכים בלבו לעשות תשובה ונתחרט בכל לבו על חטאיו אז אפשר לבקש רחמים ולהתפלל לפני הקב"ה שיעזרהו לעשות תשובה זו בפועל ולא יחזור בו ממה שהסכים בלבו על התשובה. ועל זה אומרים והחזירנו בתשובה שלמה לפניך שתעזרנו לעשות תשובה שלמה בפועל

ח' ברכת ראה נא בענינו כתב ש"ץ בשם הרב ב"ד ז"ל וז"ל כתב רש"י בפ"ב דמגילה דהאי גאולה לאו גאולה מגלות היא אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו תמיד, דהא ברכת קבוץ ובנין ירושלם וצמח דוד יש לכל אחד ואחד ברכה לעצמה לבד מגאולה ע"כ

וכשיאמר גאולה שלמה למען שמך, יכוין באומרו למען שמך בשם הוי"ה דמלת אלפין כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א שעולה מספרו מ"ה כמנין גאולה

ט' בברבה של רפאנו אם ירצה יוסיף בברכה זו יהר"מ ה' או"א שתרפאני רפואה שלמה רפואת הנפש ורפואת הגוף כדי שאהיה חזק, בבריאות ואמיץ כח במאתים וארבעים ושמונה אברים ושלש מאות וששים וחמשה גידין של נשמתי וגופי לקיום תורתך הקדושה כי אל רופא רחמן ונאמן אתה וכו'

יו"ד כשיאמר וקבצנו יח'ד מארב'ע כנפו'ת הארץ יכוין לשה חב"ו היוצא מפסוק חיל בלע ויקיאנו והוא שם משמות ע"ב. וטוב שיאמר יהרמ"י או"א שכל הנשמות של הטפין שיצאו ממני לבטלה שלא במקום מצוה שנכנסו ונעמקו בקליפה שתחזירם לשרשם שבקדושה טהורים ומתוקנים זכים וברורים וגם כל הנשמות העשוקות בקליפת נוגה תקיאם הקליפה ותפליטם ויורישם אל במקום הקדושה בכח השם הקדוש חב"ו הרמוז בר"ת הפסוק ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו יורישנו אל. וטוב להזהר לומר בקשה זו לפחות בימי השובבים וגם ביום ששי בשבת בכל השנה וגם בחול של עשרת ימי תשובה

י"א כתב מהרח"ו ז"ל בשער הכונות דף ל"ז ע"א באומרו וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין, צריך לכוין כונה זו אשר פירשו שמעיה ואבטליון למורי ז"ל יום א' אשר הלכנו לגוש חלב להשתטח על קבריהם ושם אמרו לו הם עצמם שצריך לכוין במילות אלו בשלשה תפלות אשר בכל יום ויום לכוין להתפלל להשי"ת על משיח בן יוסף שיחיה ולא ימות ע"י ארמילוס רשיעא כמ"ש רז"ל על פסוק חיים שאל ממך נתת לו וכו'. ונודע מספר הזוהר בר"מ פ' כי תצא דף רע"ו ע"ב דמשה סביל כמה מכתשין בגין דלא יתקטיל משיח בן יוסף וכו' ועליו אנו מתפללין וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין וכו' (פירוש למשיח בן יוסף קורין אותו כסא דוד עבדך)

י"ב עוד כתב שם בברכת את צמח דוד בתיבת צמח תכוין לשני יחודים הוי"ה אהי"ה והוי"ה אדנ"י שעולים קל"ח בגי' צמח ע"כ. ובסידור רבינו הרש"ש ז"ל רשום אחר מלת צמח שני שלובים הנז' שהם י"א ה"ה ו"י ה"ה, י"אה"דו"נה"י. על כן טוב שכל אדם ירשום שני שלובים בסידור שלו כדי שלא ישכחם. ונ"ל בס"ד כי ב' שלובים אלו נרמזו בפסוק כי לקח טוב נתתי לכם שהם מספר לק"ח. ובהם נזכה לשפע הצלחה שעולה לקח

וכתב שם עוד באומרך כי לישועתך קוינו כל היום תכוין לצפות ולקוות בכל יום לישועתו יתברך כדי שלא תתבייש בעת פטירתך כשיעמדוך לדין וישאלוך