עוד יוסף חי תשעט

שאומרים ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך שהוא ע"ד הוה היה והיה והסדר לפי הזמן צ"ל היה הוה ויהיה היינו טעמא מפני כי אמנתינו במלכותו יתברך שקודם בריאת עוה"ז, והאמנתינו במלכותו אחר עוה"ז היא מתאמתת ומתבררת ומוכחת מנפלאותיו ונוראות מעשים שעושה בעוה"ז אחר שנברא כמו נס שעשה לאברהם אע"ה באור כשדים ובמלחמת ד' מלכים ועשר מכות של מצרים וקי"ס וקריעת הירדן וירידת המן ומלחשת סיחון ועוג ול"א מלכים ומה שעשה במלחמת סיסרא ומלחמת סנחריב והצלת חמ"ו מכבשן האש ודניאל מגוב אריות ותחיית המתים שהחיה ע"י יחזקאל הע"ה, ועוד ועוד נפלאות רבות בכל דור ודור כמה וכמה ולכן אמר נ"נ אחר נס שעשה לחמ"ו ומיני שים טעם די כל עם אומה ולישן די יאמר שלו על אלההון די שדרך מישך ועבד נגו הדמין יתעבד וביתיה נולי ישתוי, כל קבל די לא איתי אלה אחרן די יכול להצלא כדנא

ונמצא ממה שאנחנו רואין נפלאותיו ונוראותיו עתה שהוא מלך עתה ואן דומה לו דלית מי שיכול לעשות כזאת הנה אנחנו מכריחים ואומרים כי בודאי הוא אשר היה מלך קודם זמן עוה"ז וגם אנחנו מכריחים ואומרים שהוא אשר ימלוך לעתיד אחר עוה"ז ואין זולתו והוא הדבר אשר דבר דוד הע"ה בקדשו כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת, הנה מזה אנחנו מודים כי אתה ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ בעבר ועתיד, ולכן מן השמים שמו בפיו של נ"נ שבח זה לומר אתוהי כמה רברבין ותמוהי כמה תקיפין מלכותיה מלכות עלם ושלטניה עם דר ודר, והכונה מדחזינן עתה בהוה דאתוהי רברבין ותמוהי תקיפין אנחנו מכריחים ומחליטים באמונתינו ודעתינו על העבר דמלכותיה מלכות עלם כלומר קודם כמו מעולם שברתי עוליך וגם על העת"ל אנחנו מאמינים כי שלטניה עם דר ודר שנמשכה שליטתו לדורות הבאים העתידים להיות

ודע כשאומרים הציבור ה' ימלוך לא ילך לצאת חוץ כי הוא נראה כפורק עול מלכות ח"ו וכ"כ הרב החסיד מהר"א מאני ז"ל בשיח יצחק

ג' כשאומר למנצח מזמור שיר המצוייר בצורת המנורה על קלף או על נייר יזקוף את הציור של המנורה שמסתכל בו כדי שיהיה הציור זקוף לפניו כדמיון המנורה שהיתה זקופה ועומדת בהיכל, ולא יניח הציור מושכב ושטוח לפניו

גם יזהר לכוין במזמור הנז' בשם פ'א'י' בר"ת יאר פניו אתנו ובשם ס'א'ל' בר"ת אתנו סלה לדעת, גם יכוין בס"ת ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו שעולה מספר עין טובה

ונודע כי בשבת ויו"ט אומרים במקום למנצח בנגינות הנז' מזמור השמים כבוד אל ויש סוד גדול לאומרו בימים אלו, והמקובלים נוהגים לאומרו גם בחוה"מ וכך אני נוהג, אך כדי שלא לפרוש מן הציבור אני אומר עמהם מזמור למנצח בנגינות ג"כ. וכתבו המקובלים סגולה נפלאה במזמור זה שיש בו ששה פסוקים שכל פסוק חמשה תיבות ותיבה השנית היא שם הוי"ה, והם מן פסוק תורת ה' תמימה עד פסוק משפטי ה' אמת ועד בכלל, וטוב שהאדם כשיאמר תורת ה' תמימה ימנה את התיבות של הפסוק באצבעותיו בשכיבה, ורק כשמגיע לשם הוי"ה מנה באצבעו בזקיפה כי שם הוי"ה שבכל פסוק מפסיקים הנז' היא מכוון כנגד אצבע הסמוך לנודל שנקרא בשם אצבע בסתם, ולכן כנגד אמירת השם יזקוף האצבע שלו על של ה' זוקף כפופים, ויכוין שע"י קדושת פסוקים אלו יכנעו האויבים שלו התחתונים והעליונים ויתגבר עליהם. ובזה פרשתי בס"ד מ"ש דוד הע"ה המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה

ד' מזמור לדוד בשנותו את טעמו שמוסיפין בשבת ויו"ט הוא ע"ס אלפא ביתא ולא נאמר בו פסוק באות וא"ו והטעם כי מזמור זה חדשו דוד הע"ה כשברח מאכיש שרצה להרגו ומעשה זו היתה ביום שבת ועל כן אע"פ שפשט הדברים משמע בריחתו מאבימלך שהוא אכיש מלך גת, רמז בו ענין השבת שהאדם משנה טעמו מימי החול ולז"א בשנותו האדם את טעמו וריחו מלפני אבי מלך שבשמים הוא מלך העולם שנשתנה טעמו של אדם בו מימי החול ואז ויגרשהו לס"מ וילך, ונמצא שבח זה מתוקן לשבת וכאשר מפורש בס' פרי עץ חיים דף ק"א ע"א ע"ש ולכן לא עשה בו דוד הע"ה פסוק על אות וא"ו לרמוז שמזמור זה שייך ליום שבת דוקא ולא שייך לוא"ו ימי החול, ואעפ"כ כפל בסוף המזמור לאות פ"ה בפסוק פודה ה' נפש עבדיו וכו' כי עבדא למאריה שהוא דוד עבד ה' נפדה באמירת מזמור זה. ובזה נשלמו במזמור כ"ב פסוקים כנגד כ"ב אותיות דאלפ"א בית"א ועיין מ"ש בסה"ק רב פעלים

ה' בענין ברוך שאמר כתב רז"ל בשער הכונות דף י"ז ע"ג וז"ל בהגיעך אל ברוך שאמר תקום מעומד כמשי"ת, וגם תאחוז בידך הימנית שני הציציות של הטלית אותם שהם כנגד פניך ותכוין כי ברכת ברוך שאמר היא בעולם היצירה בבחינת הדיבור בערך חלק המעשה שהוא הציצית שגם הוא ביצירה כמבואר לעיל. וזה כונתו הנה נתבאר לעיל כי מן ב"ש עד יוצר אור הוא בעולם היצירה, אמנם כבר הודעתיך כי בכל עולם מארבע עולמות אבי"ע יש בו א"א (כתר) דאו"א (חו"ב) וזו"ן (תפארת ומלכות) וה הנה ענין ברכת ב"ש לבדה עד בא"י מלך מהולל בתשבחות הוא בא"א דאיהו רישא. ולכן יש בה י"ג ברוכים כנגד י"ג תיקוני דיקנא דא"א

והנה שלשה ברוכים הראשנים הם בח"ב כסדרן, ושאר הברוכים לא זכרם הרב. ולהיותם בא"א לכן צריך לקום מעומד ולברך ברכה זו להיותה ברישא דא"א. ואמנם גם הוא כולל שרשי זו"ן דנפק מן א"א וביה תליין כנז' באד"ז. ולכן הברכה הזו יש בה פ"ז תיבות. וטעם פ"ז תיבות אלו הוא כנגד י"ג תיקוני דיקנא דא"א דיצירה וכנגד תשעה תיקוני דיקנא דז"א אשר אלו הם סוד שם כ"ב אתוואן כנז' בענין ברכת כהנים. וכנגד שם אדנ"י העולה ס"ה. ונמצא כי הנה שני שמות שהם כ"ב וס"ה עולים פ"ז שבהם נכללים א"א וזו"ן. אמנם הכל הוא בחינת א"א כי משם נפקו זו"ן (שהם תפארת ומלכות) וז"ס ראשו כתם פז

והנה שלשה שמות יש אל התפארת ושלשה אל המלכות לפי שהתפארת והמלכות נקראים שמש וירח בעולם הבריאה ונקראים חמה ולבנה בעולם היצירה, ונקראים חרס וסהר בעולם העשיה. והנה עתה אשר אנו בעולם היצירה אשר המלכות שלה נקראה לבנה שהיא בגי' פ"ז אנחנו אומרים פ"ז תיבות אלו. ונמצא כי המלכות שביצירה כוללת אלו הפ"ז תיבות ולכן נקראת לבנה שהיא גי' פ"ז

וא"ו מזמור לתודה כתב מרן ז"ל בסי' נ"א סעיף ט' ראוי לאומרו בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה ע"כ. והא דאומרים אותו סמוך לברוך שאמר קודם פסוקים של יהי כבוד יתבאר מדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות דף י"ז מ"ד וז"ל מזמור לתודה הוא בבחינת או"א (שהם חו"ב) שבעולם היצירא, והטעם הוא כי אמת שכל הקרבנות הם למטה בעולם העשיה לתקן ולזכך קטרוג הקליפה שבעשיה. אבל קרבן תודה על כולם כי הוא ביצירה ועולה עד או"א דיצירה. וזהו טעם אומרם ז"ל שלעת"ל כל הקרבנות יהיו