עוד יוסף חי תשעז

הכונות בנוסח רבון העולמים שאומרים קודם פרק איזהו מקומן לומר שיהא שיח שפתיתינו זה חשוב ומקובל ומרוצה וכו', גם בזה יש סוד שצריך לומר זה אע"ג דבלא תיבת זה תבא משמעות הדברים לנכון, ועל כן צריך לדקדק ולהזהר בזה. ונראה מ"ש חשוב הוא בעשיה ומקובל ביצירה ומרוצה בבריאה לפניך באצילות

ודע כי מה שאומר כל אחד שתהיה שיחת פיו בקריאת פרשת התמיד כאלו הקריב קרבן התמיד אין הכוונה שתהיה קריאה של כל או"א חשובה קרבן תמיד בפ"ע דזה א"א, חדא דאין התמיד קרב אלא אחד בעבור כל קהל ישראל, ואין היחיד יכול להקריב תמיד לעצמו, ועוד תינח כהנים דבני הקרבה הם, אך לויים וישראלים לא מצו להקריב, ועוד להקרבה צריך מזבח, אך הכונה שתועיל קריאה של כולנו שתחשוב לנו כאלו הקרבנו התמיד בביהמ"ק על ידי הכהנים בעד כל ישראל, ולכן הקורא ביחיד אינו אומר כאלו הקרבתי אלא אומר כאלו הקרבנו לשון רבים

י"ב מה שאומרים אחר ברייתא דרבי ישמעאל יהרמ"י או"א שתבנה בהמ"ק במהרה בימינו ותן חלקינו בתורתך, חקר הרב מנחת אהרן דף נ"ט ע"ד מה טעם לתפלה זו עתה, דאם לומר שיבנה בהמ"ק להקריב הקרבנות במעשה כאשר זכרנו אותם בפה, היה להם לתקן תפלה זו אחר איזהו מקומן, ששם סיימנו כל מעשה הקרבנות בפה, ועוד דאם הוא מטעם הזה למה כפלו בקשה זו, והלא כבר בקשנו כזאת קודם פרשת התמיד ואחריה ג"כ ואמאי אצטריך פעם שלישית ונדחק בזה ע"ש. ונ"ל בס"ד טעם נכון ויציב, והוא שכתב רבינו ז"ל בשער הכונות כי מן התחלת התפלה עד הודו לה' וכו' הוא בחינת ששה היכלות התחתונים דעשיה, ומן הודו עד ברוך שאמר הוא בהיכל ק"ק דעשיה שמתהפך וחוזר להיות יצירה ממש ע"י המלכות דיצירה העומדת בהיכל הזה, ולכן אומרים קדיש קודם הודו כדי להעלות היכל הז' דעשיה אל היצירה ע"י כ"ח תיבות שיש בקדיש הזה ע"ש. וידוע כי בהמ"ק הוא בסוד העשיה כי הקרבנות הם בעשיה, ועסק התורה הוא ביצירה, ולכן קודם הקדיש הזה שבו מעלים העשיה ביצירה אומרים יה"ר שתבנה בהמ"ק במהרה בימינו שהוא בסוד העשיה, ותן חלקינו בתורתך שהיא בסוד היצירה שאנחנו מחברים העשיה ביצירה ע"י תפלה זו שאנחנו מתפללים על שניהם ביחד כי עתה הוא עת התחברות העשיה ביצירה אפילו אצל אדם יחידי שאינו אומר קדיש

י"ג יש כופלין פסוק הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו וטועין הם בדבר זה, כי פסוקים אלו של הודו יש בהם כונות במספר הפסוקים ועוד כונות במספר התיבות כמ"ש בספר פרי עץ חיים בהגה"ה וכן הביא הרב מנחת אהרן, וכן הוא בסידור הכונות של רבי יעקב קאפיל ז"ל הנקרא בשם קול יעקב ואם יכפול לעיכובא אבד חשבון, ואע"ג דלפעמים יקרא האדם הכתוב שנים ושלש פעמים כשהוא מקפיד לכוין בו זה שאני דאם יכפול אותו בתורת חיוב לחוד, ואם יכפול בשביל חסרון כונה לחוד

י"ד באומרו אל נקמות ה' יכוין לשאל מהשי"ת שינקום נקמת עשרה הרוגי מלכות, וע"י הזכרה זאת מתעוררין גופין קדישין דילהון לברר וללקט הנשמות וניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות דעשיה ויכוין ר"ת נפשינו חכתה לה' נח"ל וס"ת כי גמל עלי שם יל"י המעלה נצוצין דעשיה

וככה מפורש בשער הכונות בדברי רבינו האר"י ז"ל בכונת אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, שצריך לומר בכל יום אחר פסוקים של הודו לפי שבעולם העשיה הקליפות עצומות וחזקות אין כח להוציא ניצוצי הקדושה משם אלא רק בכח עשרה הרוגי מלוכה שהם המלקטים את הניציצות דנשמות שבעשיה, כי מזמן שאחר החרבן בית שני שנתרבו המינין והקליפות, אי אפשר ללקטם בשום אופן זולתי על ידי הנשמות של עשרה הרוגי מלוכה, וכל זה הוא בעשיה, משא"כ בשאר עולמות, וזהו הטעם שהוצרכו ליהרג עשרה אבירי ישראל, כדי שיוכלו ללקט אותם הניציצות שבעשיה מיום שנהרגו עד ביאת המשיח, וזהו מה שאנחנו רומזים ואומרים אל נקמות ה אל נקמות הופיע שינקום נקמת אותם עשרה הרוגי מלוכה, ועל ידי הזכירה הזאת הם מתגברים ולוקטים הניציצות של הנשמות הנתונות בתוך הקליפות שבעשיה, ע"כ וגבר ישראל

ט"ו מזמור ארוממך ה' כי דלתני, פשט המנהג בכל קהלות ישראל שאין מתחילין בכל יום בפסוק שיר חנוכת הבית אלא מתחילין מן פסוק ארוממך וכו', וכן מוכח מכמה סידורים דכתוב בהם קודם מזמור זה בזה"ל, בחנוכה אומרים מזמור שיר חנוכת הבית לדוד משמע דבכל ימות השנה אין אומרים פסוק זה, ולכן הוצרך הגאון חקרי לב סוף סי' ל"ב, ללמדנו טעם על אשר אין אומרים בחנוכה פסוק זה, שכתב יש קצת נוהגים בח' ימי חנוכה להתחיל מתחילת המזמור, ונ"ל שהוא טעות וכו' דהנכון שגם בחנוכה לא יאמר שיר חנוכת הבית ע"כ, והביא דבריו בש"ץ דף ע"ה ע"ש, וגם בסידורים כ"י של רבינו הרש"ש יש בידי שני סידורים ובשניהם דלגו פסוק שיר חנוכת הבית, ולא נכתב אלא מן ארוממך ואילך

וראיתי להרב מנחת אהרן ז"ל, כלל י"ד אות ד' שכתב יש מקום לחקור אם טוב ונכון להתחיל מראש המזמור דהיינו מפסוק מזמור שיר חנוכת הבית, או די להתחיל מן ארוממך כנדפס בספרים, ואע"פ שלא נמצא גילוי לחד מן קמיא ז"ל בזה, הנה מכח הסברה נראה להתחיל מראש המזמור, כמו שתקנו דוד הע"ה, ואין לגרוע תחלת המזמור וכו', ובסו"ד כתב ששמע מן הגאון מור אביו מהרד"ף ז"ל, שהיה אומר פסוק זה בכל יום ושאלתיו הטעם והשיבני שאין לשנות במזמור מאשר אמרו דוד הע"ה, ומעתה אין ספק דהכי יאה לאומרו, דמהיות טוב אל תקרא רע עכ"ד ע"ש

ואנא עבדא אמינא כי הנמנעים לאומרו טעמם ונימוקם עמהם, יען כי באמת הדבר יפלא מה טעם מצאו הקדמונים ז"ל לתקן מזמור זה של חנוכת הבית לאומרו כאן בתפלה בכל ימות השנה, ובשלמא בח' ימי חנוכה יש טעם לאומרו, אך בשאר ימות השנה, מאן דכר שמא דחנוכת הבית להזכירה בתוך התפלה, ועוד כיון דזה הוא מזמור יתקנו אותו לאומרו עם המזמורים של מזמור לתודה וכיוצא, אמנם באמת טעם תיקון קריאה מזמור זה כאן הוא נודע לנו מדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות דף י"ז דאחר שהודיע אותנו הכונה של קריאת אל נקמות ה' וכו', שהוא בענין עשרה הרוגי מלוכה שמלקטים עי"ז בכל יום הניצוצות מן העשיה כתב שם, גם פסוק העלית מן שאול נפשי ה"ס העלאת המ"ן מבחינת הנפשות שבקליפת העשיה שאין שם אלא בחינת הנפש, וקליפת העשיה נקראת שאול דרגא תתאה דגיהנם, וזהו העלית מן שאול נפשי, גם כל שאר הפסוקים מכאן עד סוף ה' מלך, כולם מדברים בענין עשרה הרוגי מלוכה, עכ"ל

וגם בספר משנת חסידים דף ע"ז כתב וז"ל, אח"כ ואמר מזמור ארוממך שהם הניציצות האומרים כך, ויכוין בעשר הויו"ת שבו לעשר נקודות הידועים דעשר ספירות, ויכוין בהם כסדרם וכו', העלית מן שאול נפשי