עוד יוסף חי תשכז

בבג'דאד א"כ בעל כרחך לומר שבג'דאד היא היתה עיר פומבדיתא. וגם בספר העושר שהוא ספר קדמון כתוב בו כי רבי מצליח דיין צקליה, כתב בחזרתו מבג'דאד ספר אשר בו מספר מעלית רבינו האי גאון ז"ל

ועוד כתב שם החכם ב"ג ז"ל הנז', שמכל זה אנחנו רואין, כי רבינו האי גאון וישיבתו היה בעיר בג'דאד, וכן מוכח נמי מדברי רבינו האי גאון ז"ל עצמו שהובאו בהלכות רי"ץ גיאות ז"ל, הלכות סוכה דף פ"ט שכתב רבינו האי ז"ל וז"ל, ובבג'דאד עושין בבתי כנסיות שלהם סוכות ע"כ. וכן היה המנהג פה עירנו בג'דאד לעשות בבית הכנסת סוכה במקום שאינו מקורה שמתפללין בו בקיץ והיה נוהג דבר זה משנים קדמוניות, ויש קרוב לארבעים שנה נתבטל בעוה"ר דבר זה שהיה מנהג קדמון מאד, נמצא רבינו האי גאון שם היה מקומו והוא מספר ממנהג מקומו, וגם עוד בהלכות אבל לרי"ץ גיאות ז"ל כתוב בשם רבינו האי גאון ז"ל, בזה"ל, אלא יש שקוברין את המת בבג'דאד, ואח"ז מוציאין אותו כמה פרסאות אל עבר פרת המערבי, למדבר הסמוך לישימון, ובאותו הדף בסופו כתב, ואעפ"כ כשתמות אשה חשובה שולחין את גווייתה מבג'דאד אל פירוז שאכור וכו', ע"ש

עוד הביא החכם היקר ב"ג ז"ל הנ', דברים מאגרת שכתב רבינו שרירה גאון שהיה אביו של רבינו האי גאון וז"ל, מר רב חנא גאון ומר רב יצחק גאון (ששניהם היו גאונים בפומבדיתא) והוא ר"ל רב יצחק שהיה בפירוז שאכור עת שכבשה עלי בן אבו טאלב ויצא מר רב יצחק מן פירוז שאכור לקראתו והקביל את פניו וקבלו עלי בן אבו טאלב בספר פנים יפות ע"כ. ועוד כתב החכם ב"ג ז"ל שם וז"ל, כאשר רצו לחדש כנשר את פומבדיתא ומחוזא בימי הרמב"ם ז"ל, קבעו אותה בעיר בג'דאד והיה להם אז עשרה ישיבות והגדול שבראשי הישיבות הוא רבי שמואל הלוי שנתווכח עם הרמב"ם ז"ל בדבר הליכה על הספינות על נהר פרת וחדקל ביום השבת, ככתוב באגרות הרמב"ם ז"ל ויתר וכוחים, ורבי בנימין מטודלא, ורבי פתחיה זכו לראות אותם הישיבות בעיניהם, ולמענם שולחו בבלה עכ"ל

והנה בהמגיד הנז' בא חכם אחד וגמגם על דברי החכם ב"ג שכתב ששם בג'דאד חדשו אותו הכליפ'ים מלכי ישמעאל והלא נמצא שם זה בזמן התלמוד באומרם רב חנא בגדתאה, שהיא על שם בג'דאד, וזה היה קודם הכליפ'ים ואח"כ בא החכם ב"ג ז"ל והשיב על דברי המעיד הנז' וז"ל גם אני ידעתי וכו'. אמנם בגדתאה של רב חנן אינה עיר בג'דאד שהזכירה רב שרירה גאון כי אותה של רב שרירה גאון היא העיר הגדולה והמפורסמת מכל ערי בבל וארם נהרים, וארץ שנער, והיא רוכלת עמים ובירת הכליפ'ים, ושם ישב הארון אל רשיד אשר גדולות מדובר בו בספר אלף ולילה אחד. ולשם שלח המלך האדיר קרלוס הגדול מושל צרפת ואשכנז איש עברי להיות מלאכו לפניו אצל הכלי"ף הזה, והוא שלח על ידי העברי הזה מנחה מורה שעות הראשון שנודע בערי אירופא. אמנם זאת עיר בגדת של רב חנא היא היתה עיר קטנה, ואולי היתה קרובה לעיר בגדת החדשה והגדולה וכו'

ומפני שעיר מחוזא היתה ידועה מאד בזמן התלמוד, לרוכלת עמים, ורוב מסחרה היה ביין (עיין בגמרא דברכות בד"ה דתקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא) ובני ישראל אשר ישבו בה היו עשירים גדולים כידוע ממקומות רבים בתלמוד על עושר וגדולת העיר הזאת דמחוזא, ועם כל זאת לא נזכר שם העיר הזאת בשום ספר מספרי חכמי הגוים הראשונים אשר ספרו משמות ערי בבל, אין זאת אלא בעבור שבני ישראל קראו אותה בשם אחר מאשר קראו אותה הגוים כאשר זה מנהגם עד היום, ושמה היתה סליקיא, ואח"כ כאשר חדשו אותה הכליפ'ים שינו אותה לטובה וקראו אותה בג'דאד וכו'

וראויה היתה העיר הזאת מחוזא להיות בירת הכליפ'ים כי עומדת על נהר חדקל והסילון הגדול (קאנאל) אשר היה נקרא בפי חכמי התלמוד בשם נהר מלכא סתם (א"ה נראה שהוא הנקרא נהרווא"ן והוא סמוך לבג'דאד איזה שעות, וקודם שנים הרבה נסתם וראשו נראה לכל מחמת מעט בנין הנשאר בפתיחתו במקצת וסתמו מושל פרס, להרע לבריות, כי כמה פרסאות אדמה היו נזרעים על מימיו מפה ומפה, ועתה נחרבו, ועתה הוא אפשר להתקן אך צריך לו דמים הרבה, וכבר זה יותר מעשר שנים בא מהנדי"ס אחד וראה מקום זה ועשה ראפיר"ט שאם יחזור לקדמותו יעלה ממנו הכנסה והרווחה סך עצום ונורא בכל שנה ושנה, והכל הודו לדבריו, אך כולם עומדים בשב ואל תעשה מכמה סיבות והכל בידי שמים), וזה הסילון חבר שני הנהרות, פרת אצל נהרדעה, וחדקל אצל מחוזא, ואין מקום צר בין שתי הנהרות כי אם בין בג'דאד החדשה הזאת ונהרדעא, ושם ראוי לחפור סילון גדול ולא במקום אחר. כי מבג'דאד לדרום ולצפון הנהרות מתרחקים זה מזה כאשר אנחנו רואין במפות הארץ (א"ה בזה יש מקום לדבר ואכמ"ל). וכבר כתב החכם הנודע רבי אברהם נייבורג בספרו בלשון צרפת כי בג'דאד של התלמוד לחוד, ובג'דאד של הכליפ'ים לחוד. ועוד הבאתי ראיות שהגאונים רב שרירה גאון ורבינו האי גאון שהמה היו ראשי ישיבות פומבדיתא, וגרו בעיר החדשה הזאת בג'דאד, וע"כ שהיא עיר מחוזא של התלמוד ששם ישב לראש גם רבא וכו' עכ"ד החכם ב"ג הנז' שם

עוד אח"ז חזר וכתב החכם ב"ג ז"ל הנז' וז"ל, וזה אשר כתב לי איש יקר ונכבד, חכם מפורסם אשר הורתו ולידתו בקדושה בעיר בג'דאד הנכבדה, וזה אשר כתב לי במכתבו בזה"ל: את אשר כתב רו"מ בהמגיד השערתו, על ערי בבל הנזכרים בתלמוד, גם אצלי חדוש הוא, ובהיותי בבית הספר כד הוינא טליא בבבל, שאלתי את פי מורי על אודות שמות הנזכרים בתלמוד נהרדעא וכו', היכן הם היום ואיך נקראים, גם הוא לא ידע מזה כלום, כי מפני בלבול הממלכות והלשונות, נסתם חזון שמות ההם, אלא אם יעיין האדם בספרי ימי מלכי הערביים ובספרי דברי הימים, וחכמי ישמעאל הקדמונים, כמו ספר הנקרא תאריך בן בלדין, ותאריך אל מקריזו, ועוד ספרים אשר נשכח שמם מזכרוני, ומספרים ההם יוכל להוציא אדם דבר מה, אך הספרים הנזכרים ביותר, הם מפאת מעט מציאותם ומפאת יוקרם אינם נמצאים אצלי, וכל אחד שוה מ"מ ז' נפליון זהב, וזמן גרמה שלא אוכל לקנות מהם עכ"ל החכם הנזכר ספרא רבא דישראל, בעיר אלכסנדריא, נקרה פ'רג' חיים מזרחי ס"ט עכ"ל ב"ג שם

ועוד בהצופה להמגיד של כ"ז אב תרל"ג, חזר וכתב החכם ב"ג ז"ל הנז' וז"ל, כפי התלמוד ולפי דברי רב שרירא גאון ז"ל, היו הערים נהרדעא, ומחוזא, ופומבדיתא, סמוכים וקרובים זה לזה, ופומבדיתא ומחוזא כמעט לעיר אחת יחשבו וכו', על כן אדברה נגד מלכים ולא אבוש, כי העיר המהוללה הנקראת היום בגדאד היא עיר מחוזא, היא ולא אחרת, ומה לנו לראיה אחרת, אחרי כי ידענו דרב האי גאון ואביו רב שרירא גאון, ואבות אבותיהם כולם היו גאוני פומבדיתא, ודירתם היתה בבגדאד, ושם מצא אותם רבי מצליח ששלח אותו רבי שמואל הנגיד, ומה להגאונים האלה בבגדאד, אם לא כי בגדאד היא עיר מחוזא והיא