עוד יוסף חי תשכו

קונטרס מראות יחזקאל

זאת מן המודיעים כי בשנה זו, היא שנת התרס"ח, זכני השי"ת בחסדו הגדול בתחלת החורף לילך לכפר הנקרא כפי"ל ששם היא מצבה של אדונינו יחזקאל הע"ה זיע"א וישבתי שם שלשה חדשים, ובמשך הימים האלה זכיתי להשתטח על המצבה של אדונינו זיע"א ואמרתי בס"ד שם חדושים ורמזים, השייכים לספרו הקדוש, יהא רעוא שיתקבל הכל ברצון לפני אבינו שבשמים, וקראתי לקונטרס הזה בשם מראות יחזקאל

ובראשית מאמר אזכיר על זכייתינו אנחנו אנשי מדינת בג'דאד יע"א להיות קרובים למצבת אדונינו הצדיק הקדוש זיע"א כי מעירינו בג'דאד עד עיר חלה יע"א יש מהלך טו"ב שעות בשיירה ברכיבה על בהמות ומהלך י"א שעות בעגלה שמושכים אותה ע"י בהמות ומן עיר חלה יע"א עד כפר כפי"ל הנז' שבו המצבה של אדונינו זיע"א יש מהלך ששה שעות ברכיבה על בהמות. ואפרש תחלה על מחוז בבל כי באמת רבו בו מספר הערים והכפרים אשר היו מקדם קדמתה ובפרט אשר היו בזמן חכמי התלמוד ורבנן סבוראי והגאונים. והגם כי היה דרכם בזמן התלמוד להעלות הצדיק הנפטר במחוז בבל לארץ ישראל לקברו שם אם הוא יצוה בכך הנה יש גדולים רבים שלא היו מצוים בכך ונח להם שתהיה קבורתם במקום מחוז בבל, וכל אחד יש לו טעם בזה לבחור קבורתו במקום פטירתו להיות שם עד זמן התחיה, וכאשר נמצאת שיטה זו גם אצל אדונינו יחזקאל הע"ה ועוד אצל אדונינו עזרא הסופר זיע"א ואדונינו יהושע בן יהוצדק כהן גדול זיע"א ועוד גדולי עולם זיע"א. אמנם עתה אין סימן וידיעה לקבורת גדולי עולם בזה המחוז של בבל אלא רק לשנים שלשה גדולי עולם אשר נזכירם פה ורוב מחוז בבל הוא מדבר ומי יודע היכן הם טמונים כל הצדיקים הקדמונים. ובמדינתנו היא המדינה החשובה הנקראת בשם בג'דאד לא יש ידיעה ומצבה לשום צדיק מן דור התנאים ודורות האמוראים וכ"ש מדורות שקדמו להם. ורק קרוב לעיר בצרה יש מקום שבו המצבה של אדונינו עזרא הסופר זיע"א (כפי הקבלה הישנה המקובלת מדור לדור) והוא רחוק מעירנו בגדאד יע"א כמה שעות בספינה של אש בנהר חדקל ועוד יש לנו צדיק גדול סמוך וקרוב למדינתינו הוא אדונינו יהושע כהן גדול זיע"א והוא כי עירינו בגדאד יע"א היא בנויה טל שפת נהר חדקל במזרחו ויש כנגדה ישוב בתים וחצירות מצד השני שהוא מערבו של נהר חדקל ודרים שם ישמעאלים דוקא ואחר הישוב הזה כרחוק אלפים אמה שמה מקום המצבה של אדונינו יהושע כה"ג ונודע זה אצלינו מאבותינו ואבות אבותינו מדור לדור שזו המצבה היא של אדונינו יהושע כה"ג וגם אצל הישמעאלים כולם ואצל הממשלה נקרא שמו הטוב על אותה המצבה אבל לא יש אבן קבועה שם מזמן קדמון המודיעה דבר זה ומוכרח לומר כי בא אדונינו יהושע כה"ג בזמן בית שני מירושלים אצל מלכי מדי ופרס בעבור צורך ישראל ונפטר במחוז בבל כי מלכותם מגעת שם. וכמו כן אין אנחנו יודעים הסיבה שחזר אדונינו עזרא הסופר זיע"א למחוז בבל ונפטר שם ונקבר שם. ברם הזקנים אומרים שאחר עלייתו לארץ ישראל יצא משם והלך לערי תימן (יאמן) כדי להביא את ישראל שגלו שם ולהחזירם לארץ ישראל ולא קבלו לשמוע לו ולצאת ממקומם והוא יצא מתימן כדי לשוב לארץ ישראל ובא דרך הים עד עיר בצרה יע"א ונפטר שם ונקבר בזה המקום כי מקום מצבה שלו הוא קרוב לעיר בצרה ועומד על שפת נהר חדקל, כך אומרים הזקנים ע"פ הקבלה ולא נמצא דבר זה כתוב באיזה ספר

ונחזור לדברינו שגם מן דורות הגאונים לא נמצא מצבה ידועה לשם גאון וראש גולה וראש ישיבה שהיו בדורות הגאונים, אלא רק נמצא במדינתנו בג'דאד יע"א בתוך רחובות בתי היהודים בית אחד שיש בו מצבה אחת המיוחסת לשם רבינו יצחק גאון ובפי ההמון נקרא בשם שיך יצחק גאון, ועל הכותל קבועה אבן אחת של שיש חקוק עליה שורות אלו

על ציון זה יש מצבה בה צדיק חי ראש ישיבה דור חמישי לסבוראי איש רב יצחק גאון סבא למיום בוקש למעלה היא שנת כת"ר לחר"בה

ביאור תיבה האחרונה שהיא תיבת לחר"בה היינו ר"ל לחרבן בית המקדש כי בה ר"ת בית המקדש. נמצא שנפטר שנת כת"ר אחר חרבן בית שני

גם אודיעך עוד דבר קטן שבתוך עירינו בג'דאד יע"א יש בתוך רחובות הנוצרים מרכז של הישמעאלים ובתוכו חדר א' שיש בו מצבה אחת, והיו הזקנים אומרים, ששם קבור רבי אברהם מוכר ירק ז"ל, אך הוא בידם ואין היהודים נכנסים שם

ואם תשאלך נפשך לדעת, מענין מדינת בג'דאד, מה היתה בזמן חכמי התלמוד, ובזמן הגאונים, ומה טיבה ומה עניינה. אזכיר לך פה, מ"ש בהמגיד של שנת תרל"ג ח' שבט היא שבעה עשר להמגיד, דברי החכם היקר המפורסם, הוא החכם ב"ג ז"ל, אשר טרח ויגע לדעת מענין עירינו בג'דאד יע"א. דלפי השערתו היא היתה נקראת בזמן התלמוד בשם פומבדיתא, או בשם מחוזא, והכליפ'ים מלכי ישמעאל שינו שמה לקרותה בג'דאד, וקבעו שמה כסא מלכותם. ומה שנזכר בתלמוד רב חנא בגדתאה דמשמע שהיה מעיר ששמה בג'דאד, אין זו בג'דאד שישבו בה הכליפ'ים, מלכי ישמעאל, כי זו העיר של רב חנא היתה קטנה

וכתב שם שאנחנו מוכרחים לסברא זו, מפני שנודע לנו בבירור, כי רבינו שרירה גאון ובנו רבינו האי גאון, היו ראשי ישיבות בפומבדיתא, וזה לא יכוזב, גם נודע בבירור כי רבינו שרירה גאון ובנו רבינו האי היתה מנוחתם כבוד בעיר בג'דאד. וזה נתברר לו מן האגרת הנדפסה בספר אל מחצ'רה ואל מד'כרה לרבינו משה בן עזרא ז"ל, שמפורש שם דרבינו שמואל הנגיד הלוי אשר היה משנה למלך בקורטב'א בשפניא הוא היה בימי רבינו האיי גאון ז"ל, וזה רבי שמואל הנגיד שלח את רבי מצליח דיין צקליה למדינת בבל להתבונן על תהלוכות הגאון רבינו האי אשר יצא שמו בכל הארץ. ורבי מצליח זה כתב אגרת לרבינו שמואל הנגיד ז"ל הנז', ובאגרת זו מפורש כי ראה את רבינו האי גאון בבואו אליו לבג'דאד ודבר ממעלות אשר מצא בהגאון. ומזאת האגרת נודע כי רבינו האי גאון שהיה ראש ישיבה בפומבדיתא היה