עוד יוסף חי תשכח

פומבדיתא עכ"ל (א"ה יתכן פומבדיתא ומחוזא, זו יושבת למזרח נהר חדקל, וזו יושבת למערבו של הנהר, ופומבדיתא היתה מקום הישיבות ומדרשים ומחוזא מקום המסחר ושווקים, וחנויות ופונדקאות של עשירים סוחרים ושולחנים, ובזמן הגאונים שינו הכליפ'ים שם מחוזא לשם בגדאד, ונשארה פומבדיתא שכנגדה בשמה הראשון, והגאונים רבינו שרירה ורבינו האי היו חצרותיהם, ובני ביתם במחוזא, כי היו קרובים למלכות, אך מרביצים תורה בפומבדיתא)

הנה אנכי העבד העתקתי כל לשונות החכם היקר ב"ג ז"ל, אשר שרטט וכתב מענין עירינו בג'דאד יע"א, כי ראיתי דבריו טובים ונכוחים, והם מוכרחים מתשובת הגאונים ז"ל הנז"ל. ולפק"ד דברים אלו השייכים למדינת בג'דאד גם רבני וחכמי ואנשי מדינות אשכנז וכיוצא בהם יערב להם לידע אותם, יען כי גם בזה"ז היא נזכרת בפיהם לטובה ולברכה, בכל שבת ויו"ט, בעת יציאת ס"ת להתפלל בשלום חכמיה, בנוסח יקום פורקן מן שמיא, חנא וחסדא ורחמי וכו', למרנן ורבנן חבורתא קדישתא די בארעא דישראל, ודי בבבל, לרישי כלי, ולרישי גלותא ולרישי מתיבתא ולדייני די בבא, לכל תלמידיהון ולכל תלמידי תלמידהון, ולכל מאן דעסקין באורייתא, מלכא דעלמא יברך יתהון ויפיש חייהון וכו' וכו', וכנדפס במחזורים בתפלת שחרית דיום שבת קודש

והנה בזה"ז לא נשאר בעלי תורה בבבל, אלא רק במדינת בג'דאד יע"א, ותשואות חן חן להאומרים נוסח יקום פורקן הנז', אשר לא עזבו מנהג אבותם להיות מתפללים בעד ארץ רחוקה, ככתוב מארץ רחוקה באו אלי מבבל. ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלמה מעם ה' אלהי ישראל

ואחר אשר באתי בארוכה ודברתי ברחבה בעד עיר מולדתי ב'גדאד יע"א, אשר כל הדברים האלה באו דרך אגב להיותינו קרובים אל מצבת אדונינו יחזקאל הע"ה זיע"א, ואנחנו צעירי הצאן מתכבדים בו כי מקומו בכלל מחוז בבל נקרא. הנה בעתה אבא לדבר בעיקר הקנטרס הזה אשר קראתיו בשם מראות יחזקאל, לפרש גרגרים קטנים בדבריו הקדושים והנעימים האמורים בספר נבואתו הקדוש והאמיתי הנקי והטהור

ותחלה לראש אודיע להקורא, כי מערת אדונינו יחזקאל הע"ה זיע"א אינה עשויה בידי שמים כמערות הנמצאים בארץ ישראל, כי ארץ זו אינה ארץ הרים וגבעות כדי שימצא בה מערות בידי שמים, על כן מערה הנז' היא עשויה בידי אדם שחפרו בארץ מרתף עמוק. ושמה למטה קברו את הצדיק זיע"א ובנו על קברו מצבה ועשו לאותו מרתף כותלים, בבנין אבנים, ובנו עליהם כיפה גבוהה והיא ג"כ בנין אבנים, ועל שטח החיצון של הכיפה עשו מצבה, מכוונת בארכה ורחבה, כמו המצבה התחתונה, וזו המצבה העליונה עומדת למעלה כנגד המצבה התחתונה בכיוון ממש, כדי שהאיש המשתטח על העליונה נחשב לו כאלו נשתטח על מצבה התחתונה, שעומדת על קברו ממש שהיא קרובה לגוף הצדיק הקדוש זיע"א

ועל המקום הזה שבו המצבה העליונה, עשו בנין מפואר בכותלים גבוהים ותקרה של אבנים בנויה עליהם, והבנין עשוי בסדר יפה ונאה, מעשה ידי אומן מבית ומחוץ, וכל האנשים והנשים נכנסין לתוך מקום הבנין הזה, ודורסים על שטח החיצון של הכיפה שהוא קרקע של זה המקום, ומרוצף באבנים צבועים שקורין כאש"י ונגשים אצל המצבה העליונה לנשקה מארבע רוחותיה בהיותה מלובשת בתיבה של עץ ומעוטפת בבגד חשוב שקורין קב"ה וגם תוחבין בארבע זויות המצבה ארבעה דגלים שקורי' כיר"ק

ובספר הגאון הלבוש ז"ל, בהלכות תפילין סי' ל"ד אחר שזכר שם מחלוקת בסדר כתיבת הפרשיות של התפלין שיש בזה אחר סדר רש"י ז"ל, ואחר סדר ר"ת ז"ל, כתב כ"ע נוהגין כרש"י, ועוד ששלחו כתב מן ארץ ישראל, שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל הנביא, ומצאו שם תפלין ישנים מאד והיו כסדר רש"י, עכ"ל. מדברים אלו נראה שהכיפה התחתונה שדורסין העולם עליה אשר המצבה העליונה בנייה עליה, נפלה ונראית המצבה התחתונה אשר בקרקע המרתף ששם הוא קבר הצדיק הנביא ממש ומצאו התפילין ההיא שם למטה, וכפי הנראה תפילין הנז' נפלו מן הפועלים שהיו עוסקין שם מקדם קדמתא. ושמעתי שקודם כמה שנים יותר מארבעים שנה הסירו הכיפה של הבנין אשר עליה עומדת המצבה של רבי מאיר בעל הנס זיע"א לבנותה מחדש, ונראית קרקע התחתונה, וראו כי המצבה התחתונה שעומדת על קבר רמב"ה ממש היתה מכוונת כנגד המצבה העליונה שהיתה שני אבנים גדולים של סלע מורכבים זו ע"ג זו, ושם מצאו למטה נירות ישנים, וגם מצאו אצל קברו של אדונינו רמב"ה זיע"א עוד שני קברים ואחר שבנו הכיפה מחדש והניחו שתי האבנים הגדולים הנז' בכיוון כנגד המצבה התחתונה עשו ציון למעלה גם לשני קברים החדשים אשר ראו, על כן נראה שגם אצל מצבה של אדונינו יחזקאל הע"ה נעשה כאשר היה אצל אדונינו רבי מאיר בעל הנס זיע"א

ועתה אכתוב את אשר חנני השי"ת בחסדו הגדול פשטים ורמזים במקראי קודש של ספר הקדוש יחזקאל הע"ה

ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחודש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלקים

הנה ספר יחזקאל התחיל באות וא"ו וסיים באות ה"א כנגד אותיות ו"ה שבשם הוי"ה ב"ה, שהם סוד תפארת ומלכות שהם סוד יצירה ועשיה, וידוע שהיצירה שם הוא שם הוי"ה במלוי אלפין שעולה מספר מ"ה, והעשיה שם הוא שם הוי"ה במלוי ההי"ן שעולה מספר ב"ן, וידוע מ"ש רבינו האר"י זלה"ה כי יחזקאל הע"ה נתנבא מן האצילות בהתלבשות הבריאה, והבריאה ביצירה, נמצא קבל נבואתו מן היצירה שהיא סוד וא"ו דשם הוי"ה, וכיון שראה ביצירה כ"מ שראה בעשיה, שהיא תחת היצירה ולכן ספרו התחיל באות וא"ו שהוא סוד היצירה, ומסיים באות ה"א שהיא סוד העשיה. ובזה יובן הטעם שקראו הקב"ה תמיד בשם בן אדם שבזה רמז על שם הוי"ה דמלוי ההין שעולה מספר ב"ן שהוא בעשיה, ועל שם הוי"ה במלוי אלפין שעולה מספר מ"ה, כמנין אדם שהוא ביצירה, כי הוא ראה נבואתו ביצירה וגם ראה בעשיה שתחת היצירה כמ"ש, ולכן קראו בשמות השייכים לשניהם שהם שם ב"ן ושם מ"ה שהוא גמ' אדם

עוד נ"ל בס"ד טעם אחר שספרו התחיל באות וא"ו, שמספרו ששה, וסיים באות ה"א שמספרה חמשה לרמוז כי שמו הטוב נכתב בששה אותיות, ונקרא בחמשה אותיות, כי אות א' שבשמו אינה יוצאה במבטא. ולקמן אכתוב בזה דבר יקר בעזה"י

ובזוהר חדש איתא, דמראה אדונינו יחזקאל הע"ה במרכבה, היה ביום חג השבועות, ולכך קורין הפטרה זו ביום חג השבועות, ופירש שם ברביעי ר"ל יום רביעי בשבת, ובחמשה לחודש, שאותה שנה נזדמן יום שבועות בחמשה לחודש סיון, דארז"ל בגמרא עצרת פעמים בחמשה לחודש כשיהיו ניסן ואייר שניהם