עוד יוסף חי תשכה

שמות דף ס' ע"ד וז"ל, הנה נודע כי אהרן הוא כהן ומשה לוי, ונודע כי הכהן הוא בחסד ולוי בגבורה וכו', נמצא כי אהרן שהוא כהן הוא בימין דנצח דזעיר, ומשה שהוא לוי יהיה בצד שמאל דהוד דזעיר, והנה מצאנו מאמר חלוק על זה בס"ה, וכמו שסדרו מסדרי התפילות בענין הפיוטים של ההקפות דיום הו"ר, כי משה חתום במדת הנצח ואהרן חתום במדת ההוד. והנה ישוב סתירת מאמרים אלו יובן עם הנז"ל, כי אורות דיסוד דאבא החליפו מקומם הימנים במקום שמאל והשמאליים במקום ימין, ונמצא כי משה הוא בנצח וגם בהוד על ידי החילוף הנז', וכן באהרן. וז"ס הוא אהרן ומשה וכו' הוא משה ואהרן וכו', ובבחינת היות זה בנצח וזה בהוד ואח"כ נתחלפו, אמר הכתוב הוא אהרן ומשה הוא משה ואהרן וכו' עכ"ל

עוד כתב שם בעמוד הנז' בענין שתי בקיעות וז"ל, ולכן המאציל העליון הניח בטבע אותם האורות שבתוך יסוד דאבא שלא יצאו כפי הסדר הנז' אלא שיצאו באלכסון, ר"ל כי הימנים יצאו דרך בקיעה השמאלית מנגד, והשמאליים יצאו דרך בקיעה הימנית מנגד להם, ועי"כ האורות פוגעים זב"ז ומתעכבים שם, כי הימנים ההולכים לצאת מצד שמאל פוגעים בשמאליים הבאים לקראתם לצאת מצד ימין ואלו מעכבים לאלו, ועי"כ אין כל האורות יוצאים רק אותם המוכרחים לצאת וכו'

והנה נמצא כי בבחינת האורות עצמם דיסוד דאבא החליפו את מקומם והימנים יצאו בשמאל והשמאליים יצאו בימין, ולא עוד אלא שלהיותם יוצאים באופן זה בהכרח הוא שגם הם מתערבים יחד זה בזה ונכללים זה בזה, ועי"כ יוצאים אורות ימנים ושמאלים דרך הימין, וימנים ושמאלים דרך השמאל עכ"ל. ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב כי ימין ושמאל תפרוצי, כי הבטיח אותנו השי"ת על אורות אלו דיסוד דחכמה שהחליפו את מקומם, ועי"כ נתערבו זה בזה ונכללו זה בזה הימנים והשמאלים, וזה ימין ושמאל בבחינת התערבותם זב"ז והתכללותם זב"ז תפרוצי באורות אלו. ובזה יובן בס"ד הכתוב בישעיה ס"ג מוליך לימין משה וזרע תפארתו בוקע מים מפניהם, כי וזרע בסתם קאי על השמאל, ואמר בוקע מים מפניהם קאי על שתי הבקיעות הנזכרים בדברי רבינו ז"ל שם בענין זה

ובזה יתבאר בס"ד הכתוב כעין חומר בישעי' סי' מ', וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא יגעו ילכו ולא יעפו, והיינו קוי לשון קוים שהם קו ימין וקו שמאל אשר בשתי בקיעות הנז', יחליפו כח שהחליפו את מקומם, שהימנים יצאו בשמאל והשמאלים יצאו בימין, וכמ"ש רבינו ז"ל וכנז"ל, יעלו אבר זה היסוד שנקרא אבר, כנשרים שהעלו האורות שלו, ועל ידי החילוף הזה שהחליפו את מקומם לכן ירוצו ולא יגעו ילכו ולא יעפו

והרי הוא כמבואר ע"פ מ"ש רבינו ז"ל שם וז"ל, הנה כפי הטבע אורות הימנים יבקעו צד ימין הקרוב להם ויצאו דרך שם לחוץ בצד ימין דז"א ואורות השמאלים יבקעו צד השמאלי הקרוב להם ויצאו דרך שם לחוץ בצד שמאל דז"א, ואם הדבר מונח להעשות כפי הטבע המורגל כנז', היו כל האורות יוצאים מתוכו כדי להתגלות במקום רחב, כי אינם יכולים לעמוד במקום צר, והיו יוצאים כולם דרך שתי בקיעות הצדדים לחוץ, ועי"כ לא היו שום אורות נשארים תוך יסוד דאבא להאיר אל ז"א כנודע, גם לא היו שום אורות יוצאים לצורך בנין פרצוף יעקב וכו', ולכן המאציל העליון הניח בטבע אותם האורות שבתוך יסוד דאבא שלא יצאו כפי הסדר הנז' אלא שיצאו באלכסון, ר"ל כי הימנים יצאו דרך בקיעה השמאלית מנגד והשמאליים יצאו דרך בקיעה הימנית מנגד להם, ועי"כ האורות פוגעים זב"ז ומתעכבים שם וכו' ואלו מעכבים לאלו, ועי"כ אין כל האורות יוצאים אלא רק אותם המוכרחים לצאת וכו' עכ"ל

ובזה מובן היטב סיום הכתוב ירוצו ולא יגעו להאיר אל ז"א, שאם לא היה כן לא היו שום אורות נשארים תוך יסוד דאבא להאיר אל ז"א, ועוד אמר ילכו ולא יעפו לצורך בנין יעקב, שאם לא היה כן לא היו שום אורות יוצאים לצורך בנין פרצוף יעקב שהוא אחוריים דיסוד דאבא, וכמ"ש רבינו ז"ל

ובזה מובן בס"ד, הטעם שאמר הקב"ה למרע"ה באותה שעה הקף רגליך זה ע"ג זה, לעשות דמיון לחילוף האורות דיסוד דאבא ששם הוא בחינתו שהחליפו את מקומם שיצאו באלכסון, וכמ"ש רבינו ז"ל לעיל בסוד הוא אהרן ומשה הוא משה ואהרן, ונראה דלכן ההר שנקבר בו מרע"ה נקרא הר העברים, רמז לתרי עברי הנז' שנעשו בשתי בקיעות הנז'

שם באותה שעה נשקו הקב"ה וכו', נשיקה זו הוא מגע אור שכינה בפניו, שמשך נשמתו בדרך אבן השואבת ואמרו בנשיקת פה רמז לאור הבינה ששם הוא שערי תפלה, ורמוזה בפה כמ"ש רבינו ז"ל בשער מאמרי רשב"י בסוד שערי דמעה ושערי תפלה, וסיים המדרש זכר צדיק לברכה, זכות מרע"ה יגן בעדינו, ונקבל בזכותו שפע טובה וברכה וחן וחסד ורחמים ושלום וחיים ארוכים טובים ומתוקנים אכי"ר: