עוד יוסף חי תשכג

ובזה יובן בס"ד כי מנגד תראה את הארץ, כלומר מרחוק, שהוא סוד הגלגול שהוא בחכמה, תראה את הארץ בהיותך עומד בקרבה, ושמה אותיות משה לא תבא, כלומר בזה הגוף שיש לך עתה שנקרא משה לא תבא אל הארץ, אלא אתה בא אליה ורואה אותה בהיותך מגולגל בגוף אחר, ולכן אמר לו בפרשת וזאת הברכה, הראתיך בעיניך ושמה לא תעבור, כלומר גוף הנקרא משה אותיות שמה לא תעבור בו להארץ אשר הראתיך בעיניך

ועוד נ"ל בס"ד, אומר כי מנגד תראה את הארץ, כי ידוע שמרע"ה נקבר בחלקו של גד, כמ"ש בברכה של גד כי שם חלקת מחוקק ספון, ותחלק תיבת מנגד לשתים וקרי בה כי מן גד תראה את הארץ. זכותו יגן בעדינו אכי"ר

פרשת וזאת הברכה

ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל. נ"ל בס"ד דארז"ל ע"פ אז ישיר משה ובני ישראל, שר לא נאמר אלא ישיר, כי לעתיד חוזרים לומר שירה זו, ועוד ארז"ל במדרש אלמלא אמרו ישראל בשירה ה' מלך לא היו כל אומה ולשון שולטת בהם, אלא אמרו ה' ימלוך לכך באו בשעבוד מלכיות, ולפ"ז בשירה זו שיאמרו לעתיד אחר גאולה האחרונה בב"א יאמרו ה' מלך ואין אומרים ימלוך. גם ידוע כי בית שלישי שיבנה בב"א אחר גאולה אחרונה יבנה בזכות יעקב אע"ה שמצורף עם זכות אברהם אע"ה וזכות יצחק אע"ה, כי הוא כנגד קו האמצעי שכלול מן קו ימין ששם אברהם וקו שמאל ששם יצחק, ולכן נקרא בחיר שבאבות, ועי"כ יהיה בית שלישי קיים לעולם ולא יחרב. ועוד חידוש שלישי יהיה לעתיד אחר גאולה אחרונה, שיהיו כל שבטי ישראל יחד בהתחברות אחת בארץ הקדושה, ולא יהיו כאשר היה להם בכניסתם לארץ ישראל שנבדלו שני שבטים וחצי לשבת בחו"ל

ובזה יובן בס"ד הכתוב שבא ללמד חדושים של המעלות שיהיו לעתיד בגאולה אחרונה, שהם הא' ויהי בישורון מלך, ישורון לשון שירה שיאמרו בשירה ה' מלך, ולא יאמרו ימלוך כבראשנה, ועוד חידוש שני בהתאסף ראשי עם הם האבות יתאסף זכותם כאחר, כי בית שלישי יבנה בזכות יעקב שהוא בקו האמצעי שמצטרף עמו זכות א"א שהוא בקו ימין וזכות יצחק אע"ה שהוא בקו שמאל, ועוד חדוש שלישי שיהיו יחד שבטי ישראל ולא יתפרדו כאשר היה בכניסתם לארץ שנפרדו שני שבטים וחצי לשכון בחו"ל

ונראה לרמוז בס"ד, ה' ימלך לעלם ועד עולה מספר שלום, ובזה יובן הנה לשלום מר לי מר, שאם לא היו אומרים ימלך לא שלטה בהם אומה ולשון, אבל ה' מלך לעולם ועד עולה שס"ו כמנין חשבון, וז"ש על כן יאמרו המושלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון, ר"ל עיר המהלכת אחר סיחה נאה היא ירושלם דכתיב בה כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב כי תפארת עוזמו אתה וברצונך תרום קרנינו, רצונך גי' שס"ו כמנין ה' מלך לעלם ועד, תרום קרננו שלא נשתעבד עוד אחר השיר הזה

ובאופן אחר נ"ל בס"ד, ויהי בישורון מלך, דידוע בלעם רצה לקלל את ישראל באותו הרגע של זעם לומר כלם, כי רצה לילך אחר האלפא ביתא של אבג"ד ביושר, ובזה יהיה צרוף שלשה אותיות אלו בסדר של כלם, אמנם השי"ת הכריחו על ידי המלאך שילך אחר סדר תשר"ק, ואז יהיה הצרוף של שלשה אותיות אלו בסדר מלך, ועי"כ הוכרח לומר ותרועת מלך בו. והסדר של תשר"ק נהג בו השי"ת בעת שברא העולם, ולכן בתשרי נברא העולם, כי אותיות תשרי הוא על סדר תשר"ק, ולכן בעת שרב עמו בלק על אשר נמנע מלקלל, השיב לו בלעם מה אקב לא קבה אל וכו', יען כי מראש צורים אראנו, צורים לשון יצירה ר"ל מן ראש היצירה אראנו שאז נהג השי"ת ע"ס תשר"ק, ולכן א"ל בלק אח"כ אקתך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלקים וקבות לי משם, כלומר אולי יתרצה האלקים ללכת על סדר אבג"ד שהוא דרך ישר, ואז וקבות לי משם שתאמר כלם

והנה ידוע שהקב"ה יתנהג מדה כנגד מדה, והיינו אם התחתונים הקטנים נגררים אחר הגדולים אז גם הוא יתברך יתנהג עמהם בסדר אבג"ד שאותיות הקטנים נגררים אחר הגדולים במספר, כי שי"ן מספרה שלש מאות ואות רי"ש הבא אחריה מספרו מאתים, וכן עזה"ד ואז יהיה צירוף מלך, ובזה יובן ויהי בישורון מלך שיהיה צירוף מלך כפי סדר תשר"ק דאותיות הגדולים הם למעלה מן אותיות הקטנים, וזה יהיה להם ע"י בהתאסף ראשי עם הגדולים יחד עם שבטי ישראל שיהיה התחברות ביניהם, ולא יהיה התחברות אלא עד שיהיו הקטנים נשמעים לגדולים

יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר. נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש בזוהר חדש דף כ"ו בענין הפתחים של גן עדן, שאם זכתה הנשמה כותבין לה פנקס סימן ליכנס ונכנסת בפתח אשר בארץ, ואם זכתה לעלות עולה דרך העמוד עד שמגעת לפתח השלישי שהוא נגד רקיע הנקרא זבול ומגעת עד ירושלים אשר שם, ויש שם שומרים, אם זכתה פותחים לה הפתחים ונכנסת, ואם לא זכתה נועלים השערים ודוחין אותה לחוץ ונוטלים פנקסה ממנה, והנשמה אומרת מצאוני השומרים הסובבים בעיר אלו מלאכי השרת השומרים בהמ"ק וירושלים של מעלה, נשאו את רדידי מעלי זה הפנקס שלה שהוא סימנה וכו' ע"ש. ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב מ"ש דוד הע"ה, אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי, ר"ל הנה באתי לפתחי גן עדן ופתחי ירושלים של מעלה במגילת ספר הכתוב עלי לסימן, כי ע"י הספר אבא שם

וז"ש יחי ראובן ואל ימות בעוה"ב, ויהי מתיו כלומר ביאותיו לפתחי ג"ע ושערי ירושלים, ומתיו הוא מלשון בריך מתייך לשלם בגמרא, שהוא ר"ל ברוך בואך לשלום מספר קרי בה מספר, שהתפלל עליו שיזכה לקבל הספר בידו, שהוא הסימן שלו שבו יוכל לבא ולהכנס בכל הפתחים הנז"ל

ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה. נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רז"ל כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת, וידוע שהמעשים טובים יתייחסו לידים, וז"ש ידיו ר"ל מעשיו רב לו כלומר רבים לגבי חכמתו אז התורה שלו תהיה עזר מצריו. או יובן ידיו ר"ל מקומו, מלשון יד אבשלום וכן מציב לו יד, רב לו אפילו בחו"ל שהוא בחינת רב ולא רבי, עכ"ז תהיה התורה עזר מצריו

ועוד נ"ל בס"ד ידיו רב לו, דארז"ל ע"פ אורך ימים בימינה המיימינים בה שקורין תורה לשמה אורך ימים איכא וכ"ש עושר וכבוד אבל המשמילים שלומדים שלא לשמה עושר וכבוד איכא ואורך ימים ליכא, נמצא הלומד תורה לשמה שולט בימין ובשמאל שיש לו כח בשתיהם, ולכן ניצול מן ישמעאל שהוא בימין וכל שכן מעשו שהוא בשמאל, ולכן בכתיבה זה מתחיל מימין וזה מתחיל משמאל, וז"ש ידיו רב לו במלחמתה של תורה שלומד תורה לשמה שיש לו כח מן הימין ומן השמאל, ואז עי"ז עזר מצריו תהיה, התורה שאמרה צריו מיעוט רבים שנים: