עוד יוסף חי תשכב

כדי להודיע שאין מחשבתי זזה ומסתלקת מן עוה"ז, ולזה עשה עוגה שהיא דוגמה לקבר ועמד בתוכה ואמר איני זז מכאן

והנה מצינו בספר הלקוטים הנדפס בעיה"ק ירושלים תוב"ב בפסוק ויתעבר ה' בי למענכם, הכונה שא"ל אני בא בעיבור בכל דור ע"ש, וידוע כי חלק הבא בעיבור באיזה צדיק אינו מוכרח שישאר באותו צדיק עד המיתה, אלא אפשר שיסתלק ממנו קודם המיתה, אבל חלק שיבא בסוד הגלגול זה מוכרח שישאר עד המיתה, ויסבול צער המיתה וגם בכל היסורין שיקרה לו, באופן שהוא דבק באדם המתגלגל בו דבוק חזק ואמיץ, וגם הוא יבא לצורך עצמו, כדי להשלים חסרונו מה שחסר לו בתורה ובמצות

והשתא נחזי אנן גבי מרע"ה, אם באו חלקים ממנו בצדיקים בסוד הגלגול או לאו. והנה נלכה אל ספרי מאורן של ישראל הוא רבינו האר"י הקדוש ז"ל שקבל מאליהו זכור לטוב. ושם בשער הגלגולים הקדמה י"א נמצא דבר מפורש במ"ש שם שצריך האדם לקיים כל התרי"ג מצות, ואם חסר מהם צריך לבא בגלגול לקיים הכל, ושם מפורש כמה חלוקים יש בדבר זה, כי יש מיני מצות שצריך לבא בעבורם בגלגול, ויש שיספיק לו בחינת עיבור בלבד, ואין אנחנו צריכין לדבר בחילוקים הנזכרים שם בענין מרע"ה, ורק אנחנו למידין משם כי מוכרח שיבא חלק מן מרע"ה בגלגול כדי להשלים מצות התלויים בארץ ישראל שלא קיים אותם מרע"ה מפני שלא נכנס שם, כי בעבור חסרון מצות אלו התלויים צריך כל צדיק לבא בגלגול כדי לקיים, ועל כן מוכרח לומר שצריך לבא חלק מן נר"ן של מרע"ה שהוא שייך לאותם המצות התלויים בארץ בסוד הגלגול כדי להשלים חלקים דנר"ן שלו השייכים למצות אלו

אמנם ודאי צריכין אנחנו לומר שא"א שיבואו חלקים מן נר"ן של מרע"ה כולם בגלגול בצדיק אחד כדי להשלים מצות אלו התלויים בארץ, כי מי יש בעולם צדיק שיוכל להכיל בתוכו חלק גדול של מרע"ה כדי להשלים בו מצות התלויים בארץ, על כן מוכרח לומר כי חלק מרע"ה שצריך להשלים המצות יתחלק לכמה חלקים, ויבא כל חלק מהם בצדיק גדול שבדור, כדי להשלים חסרון מצות התלוים בארץ, שלא היה אפשר לעשותם בפועל במדבר שהוא חו"ל

ומי יודיענו מי הם הצדיקים שזכו שיבא בתוכם חלק מן מרע"ה בסוד הגלגול ולא בעיבור דוקא, אך מצינו בשער הגלגולים הקדמה ל"ו דף ט"ז שכתב וז"ל, רב המנונא סבא נצוץ אחד מנצוצי מרע"ה המתגלגל בכל דור ודור עד ס' רבוא נצוצות עכ"ל, ובסוף אדרא רבא אמר רשב"י לאליהו זכור לטוב מ"ט לא אשתכח מר בבי אדרא וכו', והשיב לו שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וכו', וכתב מהר"י צמח ז"ל בגליון שם וז"ל, ואע"ג דנמצא בכל ברית של כל ישראל. הנה שם שולח נצוץ אחד, אבל לרב המנונא סבא ובאדרא היה צריך לבא בכל בחינותיו עכ"ל. וצ"ל למה היה צריך לבא בכל בחינותיו, ונראה כיון שאצל רב המנונא סבא ע"ה יש חלק גדול שהוא שם בסוד הגלגול, לכן צריך לבא בשבילו בכל בחינותיו ולא סגי בניצוץ, והגם דבשער הגלגולים הנז' קרי ליה נצוץ לאו דוקא, ולעולם הוא חלק גדול

ועוד אנחנו משכילים לראות שגם אצל רשב"י ע"ה בא חלק גדול ממרע"ה בסוד הגלגול, והוא כי רבינו מהרח"ו ז"ל בהקדמה לשער ההקדמות, כתב וז"ל, וזכור נא מאמר רשב"י עצמו באדרא רבא בפ' נשא דף קל"ב ע"ב, אר"ש כולהו בוצינין חברייא דאתיין בהאי עזקא קדישא אסהדנא עלי שמיא עילאה דעלאין וארעא קדישא עילאה דעלאין, דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני, ועוד דאנא ידע דאנפאי נהירין ומשה לא ידע כי קרן עור פניו וכו'. ואל יפלא האדם מזה, כי עם היות שרשב"י אחרון שבתנאים זנה למעלה כזו, כי דברים אלו כבשונו של עולם, אין רכות בפה לפרש עני נם הכמוס וחתום אצלינו, ועד"ז אל יפלא ממה שנספר בסוף הקדמה זאת מענין החכם הקדוש הנגלה אלינו בזמנינו ובדורנו זה (הוא רבינו האר"י ז"ל), ולא אוכל לפרש

ואם תרצה תבין מ"ש בספר התיקונין על דור הולך ודור בא דא משה ר"מ וכנז' בתיקון ס"ט דף ק"י ע"א, אר"ש חברייא בודאי קב"ה אסתכם עמנא עילאין ותתאין למהוי בהאי חבורא, זכאה דרא דהאי אתגלייא ביה, דעתיד כוליה האי לאתחדשא על ידא דמשה בדרא בתראה, לקיימא קרא מה שהיה הוא שיהיה, ואתפשטותיה הוא בכל דרא ודרא בכל צדיק וחכם דמתעסק באורייתא עד מניינא דששים רבוא וכו' והדברים סתומין וחתומין עכ"ל רבינו מהרח"ו ז"ל שם בהקדמה הנז' ע"ש

והנה ברשות קבה"ו אמינא אנא עבדא, כי החלק של מרע"ה המגולגל בגוף רשב"י ע"ה הוא עצמו היה אומר דברים אלו בסוף האדרא, אנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל, כלומר אנא המגולגל בגוף זה של רשב"י וקאימנא ביה השתא, ידענא דאנפאי נהירין, אבל משה לא ידע, כלומר גוף הנקרא משה לא ידע ולא אסתכל, ונמצא בזה אין רבי שמעון בא לשבח עצמו בדברים אלו לומר שזכה יותר מן מרע"ה, אלא דברים אלו חלק של מרע"ה אומר אותם על עצמו. כן נראה ברור בעזה"י, ואפשר שגם רבינו מהרח"ו ז"ל כונתו כך והעלים הדברים

והנה בסה"ק רב פעלים ח"ב בסוד ישרים סי' י"ד שאל ממני חכם על מאמר הנז' דסוף אדרא רבא, ואני ישבתי לו קושיתו שם בטוב טעם ע"ש, והנה כאן עלה בידינו עוד ישוב חדש לקושיא הנז', ועד"ז יש ליישב עוד מאמר אחר של רשב"י בגמרא באומרו ראיתי בני עליה והם מועטין וכו', ואם חד אנא הוא ע"ש, דגם בזה י"ל דדברים אלו יצאו מחלק המגולגל בו

העולה מכל הנז"ל הוא, אע"ג דגוף מרע"ה הנקרא בשם משה לא נכנס לא"י ולא ראה אותה בעומדו בתוכה, הנה נתגלגלו חלקיו או נתעברו בשאר צדיקים שנולדו בא"י ונפטרו שם שקיימו מצות התלויות בארץ, אז בזה הגלגול או העיבור ראה את הארץ בעומדו בתוכה וקיים מצות התליות בארץ כאשר נתאוה בהיותו בח"ל, ולכן היה לו שמחה גדולה ביום פטירת רשב"י ע"ה שזהו הפך הנראה ביום פטירתו בשבעה באדר

והנה ידוע כי רחוק הוא כינוי לחכמה שנקראת רחוק וכנז' בזוה"ק ובדברי רבינו האר"י ז"ל, וידוע דהגלגול הוא בחכמה, ולכן גלגול עולה ע"ב שהוא מספר שם הוי"ה במלוי יודין שהוא בחכמה שעולה חסד, כי חסד גדול עשה הקב"ה עם הצדיקים להשלים תיקונם ומחסורם ע"י הגלגול, כי א"א להשלים הכל בפעם אחת או בשתים ושלש, גם ידוע כי מנגד פירושו מרחוק וכמ"ש רש"י ז"ל בפסוק זה, וכ"כ השרש ז"ל מנגד עניינה מרחוק כמו ותשב לה מנגד, וכן מנגד נגעי יעמודו כלומר רחוק לעומתי, ומה שאמר ויעמדו מרחוק מנגד, להורות על המרחק יותר או תוספת ביאור ע"כ ע"ש: