עוד יוסף חי תשיט

ובזה יובן ה' בדד ינחנו, קרי ביה בדד שהוא אות השימוש ר"ל ינחנו לישראל בהנאה שיש בה מנוחה ושלוה כהנאת הדד לתינוק, וזה יתקיים ויהיה לעתיד אחר גמר התיקון שיהיו נטהרים מתערובת רע בטוב שלא יהיו מלוכלכים בחלק הזוהמא שהיא באה מן אל נכר

ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם. נ"ל בס"ד דארז"ל ישראל קרוין אדם ואין העכו"ם קרויין אדם, וכתבו התוספות דהעכו"ם קרויין האדם בתוספת ה"א וצריך להבין מה ענין הפרש זה שיש ביניהם, ולמה יהיה להם גרעון בתוספת הזאת של אות ה"א. ונ"ל בס"ד דארז"ל פסוק ויקרא האדם שמות שנתן הקב"ה בינה באדה"ר וקרא שם לכל אחד מן הנבראים, וא"ל הקב"ה ואתה מה שמך ויאמר אני ראוי להקרא אדם כי נבראתי מן האדמה, וצ"ל א"כ יהיה נקרא אדמה, ולמה השמיט את אות ה"א אך ידוע שהארץ היא בנויה בארבעה יסודות שהם ארמ"ע ולכך נקראת אדמה כנגד ד' יסודות דאות א' הוא כנגד יסוד האש שראשו אות א' ואות דל"ת כנגד יסוד המים כי דלת לשון דלות שהם דלים שהולכים למקום נמוך ושפל תמיד שכך הוא טבען, ואות מ"ם כנגד יסוד הרוח שמקיף העולם מן ד' רוחות כדרך אות מ"ם סתומה שמוקפת מכל רוחותיה, ואות ה' כנגד יסוד העפר, לכך אמר הא לכם זרע וזרעתם את האדמה, כי הזרע עיקר גידולו הוא מן יסוד העפר אע"פ שגם שאר יסודות יש להם שותפות בו, ואדם אע"פ שנברא מן האדמה הבנויה בארבע יסודות, עכ"ז צריך שלא יהיה גובר באדם יסוד העפר כאשר גובר באדם, אלא צריך שיהיה יסוד העפר בטל במיעוטו בשלשה יסודות של אש מים רוח שבאדם עד שכמעט כאלו הוא אינו, שאם יהיה גובר באדם יסוד העפר כמו שגובר באדמה אז יתקלקל האדם ויהיה נמשך לדרך רע בכמה עניינים

ולכן אדם הראשון אע"פ שידע שהוא נברא מן האדמה לא קרא עצמו בשם אדמה אלא קרא עצמו בשם אדם והשמיט אות ה"א שהיא כנגד יסוד העפר, ולכן תמצא כשחטאו וקלקלו בחרבן שהגבירו בהם יסוד העפר יותר מדאי כתיב בהם העלו עפר על ראשם, שבזה חזרו ולקחו אות ה"א של אדמה שהיא כנגד יסוד העפר ולא עוד אלא העלו אותה על ראשם כלומר בראש אדם שיש להם שאז יהיו נקראים עתה בשם האדם כמו שנקראים העכו"ם ואבדו מהם תואר אדם, ונמצא גרעי מן האדמה כי האדמה אע"פ שיש בה אות ה"א שהיא כנגד העפר הנה היא עומדת בסוף השם שלה, אך הם העלו עפר זו אות ה"א על ראשם שנקראים האדם

ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב ביחזקאל סי' ט"ז, יען אשר לא זכרת את ימי נעוריך ותרגיזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכיך בראש נתתי, פירוש אות ה"א של אדמה בעבור דרכיך הרע בראש שמך שהוא שם אדם שהיה לך מעיקרא, הנה עתה נתתי אותה בראש שמך שלא אקראיך עתה בשם אדם אלא בשם האדם כמו העכו"ם

ונמצא כשהם צדיקים נקראים בשם אדם, ואם חוטאים בתכלית אז נקראים בשם האדם כאשר נקראים העכו"ם, ואם אין חוטאים בתכלית ראוי שיהיו נקראים בשם אדמה דהוא עדיף משם האדם ששם האדם גרוע משם אדמה כדאמרן, אבל שם אדם זוכין בו בהיותם צדיקים גמורים, כי הוא מספר שם הוי"ה במלוי אלפין שעולה מ"ה, ועל זה נאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו

ובזה יובן ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כלומר אבדו מהם שם אדם, כי נקראים בשם אדמה דאז אותיות מה הוא אחרית שמותם דאין עתה ראויים להקרא בשם אדם אלא ראוי להם שם אדמה שאותיות מה אחריתם, ולא עוד אלא שהרשיעו יותר שגם לזה השם של אדמה אינם ראויים, כי דור תהפוכות המה שלא לקחו אות ה"א שהיא כנגד העפר לשום אותה באחרית שמם כאשר הושמה בשם אדמה, אלא דור תהפוכות הם שהפכו את אות ה' שלא תהיה בסוף כמו בשם אדמה אלא נעשית בראש אותיות אדם שבזה נקראים בשם האדם כאשר נקראים העכו"ם, והם בנים לא אמון בם שיהיו חוזרין בתשובה

ובאופן אחר נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל בסוף שער הכונות, כשישראל עונין קדיש ואומרים אמן מקבלים הארה מן שני אל' והארה זו היא בסוד הפנים, והיא בעניית אמן, ולכן אמר דוד הע"ה מלא פניהם קלון על אותם שאין עונין אמן, כי מאחר שלא רצו לקבל הארה מן אל' העולה במלואו ע"ה קפ"ו שהוא בסוד הפנים, לכן מדה כנגד מדה מלא פניהם קלון והוא כי קלון גי' קפ"ו הפך הארה הנז' עכ"ד ע"ש. ובזה יובן ויאמר אסתירה פני מהם היא הארת הפנים שהיא הארת שם אל' אראה מה אחריתם שיתקיים בהם מלא פניהם קלון, יען כי דור תהפוכות המה שהפכו מספר קפ"ו של הארה זו דשם אל' שעולה קפ"ו למספר קלון יען כי הם בנים לא אמון בם שאין להם עניה של אמן והיינו כי אמן כתיב בלא וא"ו כלומר לא אמן בם שאין בם ענייה של אמן. ולכך נהפך להם מספר הארה זו שהיא על ידי עניית אמן בשם אל' למספר קלון, ולזה סיים ואמר הם קנאוני בלא אל שלא רצו לקבל הארת הפנים, שהיא סוד שם אל', ולא עוד אלא כעסוני בהבליהם ולכן אקנאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם שיתהפך הלבן נבל

ועוד נ"ל בס"ד אומרו כי דור תהפוכות המה ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל, כי אלף החמישי הוא כנגד הוד, ובעוה"ר נהפך הוד לדוה דכתיב כל היום דוה כי יומו של הקב"ה אלף שנים עכ"ד, ובזה פירש מהרי"ץ ז"ל, והודי נהפך עלי למשחית, וכמ"ש בא"ל ז"ל, ובזה פרשתי גם היא נאנחה ותשב אחור דאותיות הוד נהפכו ונקראו לאחור שהוא דוה, ובזה יובן הפ' בירמיה ז' וילכו במועצות בשרירות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים דהיינו שנהפכו להם אותיות הוד לאחור שיהיו נקראים למפרע דוה

והנה ההפרש בין הוד לדוה זה אות ה"א הרומזת לטובה בסוד הא לכם זרע וזרעתם וכו', היא בראש, ואות דל"ת הרומז לדלות בסוף, משא"כ בצירוף דוה הוא להפך וז"ש כי דור תהפוכות המה כי בחטאם הפכו הוד לדוה, בנים לא אמון בם שיעשו תשובה ויחזירו עטרה ליושנה

והנה ודאי אם יעשו תשובה יתוקן הכל ואז אות הא' שישבה בסוף תהיה בראש בצירוף הוד, ולכן נקראת תשובה שהיא תשוב ה"א לקדמותה להיות בראש, ולז"א שמור תם וראה ישר, כלומר הוד בקריאתו ביושר, וידוע דרך ירידת השפע הוא באות ה' שהיא צורת דו, ולכן א"ל יוסף הע"ה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה. ובזה יובן רמז הכתוב ביחזקאל ט"ז הא דרכיך בראשך נתתי, פירוש אע"פ שחטאתם הרבה עשיתי אריכות אפים שלא סלקתי את אות ה' שהיא דרך לירידת השפע מן ראש שם הוד להניחה באחרונה, אלא ה"א שהיא דרכיך בראשך נתתי שנתתי אותה בראש שלא נהפך ההוא במהרה. ובזה יובן ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם, ודרשו רז"ל שמחה שהיא מעולם היא על ראשם