עוד יוסף חי תשי

אבל לא יסוך שמן ורד לפי שדמיו יקרים, ומוכחה מלתא דלרפואה קעביד, ובני מלכים מותר לסוך שמן ורד על מכותם דכן דרכם לסוך בחול בשמן ורד אפילו בלא מכה, ורבי שמעון מתיר לכל אדם לסוך בשמן ורד בשבת, דס"ל כל ישראל בני מלכים הם. נמצא לר"ש מדיני שבת מוכח דישראל נחשבים מלכים. גם ידוע מ"ש בגמרא דהשבת נקרא בשם היום

וז"ש אתם נצבים, ר"ל מלכים, ע"ד אין באדום נצב מלך, היום ר"ל בשבת הנקרא בשם היום נחשבים בו כמלכים, ולז"א כלכם בהפוך אתוואן כמלך, פירוש דנחשבים בשבת כדין מלך שמותרים אתם לסוך בשמן ורד שדרך בני מלכים למשוח בו בחול. ואמר לפני ה' אלקיכם רמז בזה שאתם נחשבים כמלך הוא לפני ה' אלקיכם דחביבין אתם אע"פ שבעיני האומות אשר תהיו גולים אצלם אין לכם חשיבות, וגם רמז בתיבת כלכם על הארה של כתר הנז"ל שעתה הוא סוד נשמה יתירה, והוא רמוז באות כ"ף כדאמרן, ולז"א כלכם חלק התיבה לשתים וקרי בה כ"ף לכם

ואמר עוד ראשכם שבטכם והיינו ראשכם מלשון רב אכל ניר ראשים, שעניינו עניים מלשון מתרושש והון רב, ושבטכם לשון ממשלה, כמו לא יסור שבט מיהודה, והכונה מי שהוא עניו שרואה עצמו רש זה ראוי להיות שבטכם, ר"ל לוקח ממשלה עליכם, וזקניכם ר"ל חכמים שלכם זקן שקנה חכמה, המה יהיו שוטרכם לשון שוטר ומושל, כי דבריהם יהיו נשמעים אליכם ומתקבלים עליכם שתעשו כאשר יגזורו. ואמר עוד כל איש ישראל לומר על ידי ראשכם שהם בעלי ענוה שכל אחד רואה עצמו ריש, וע"י זקניכם בעלי חכמה הרמוזה באות ל' שהוא לשון לימוד, שבלימוד זוכה האדם לחכמה כמ"ש איזהו חכם הלמד מכל אדם, ואם יתחברו אות ר' הרומז לענוה ואות ל' הרומז לחכמה עם אותיות איש יהיה נשלם בזה צרוף ישראל, ולז"א כל איש ישראל, ר"ל כל איש יזכה להיות נשלם בו צרוף ישראל

או יובן בס"ד אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם דרז"ל דרשו בגמרא נו"ן כפופה נו"ן פשוטה, נאמן כפוף בעוה"ז הוא יהיה נאמן פשוט בעוה"ב, צד"י כפופה צד"י פשוטה צדיק כפוף בעוה"ז הוא צדיק פשוט בעוה"ב ומקשי הייני נאמן כפוף היינו צדיק כפוף, ומשני הוסיף הכתוב כפיפה על כפיפתו ע"ש. וידוע דעוה"ז מכונה בשם ים אשר גליו מרובין, וראוי לאדם שכל גל וגל הבא עליו ינענע לו ראשו, וכמ"ש בגמרא דיבמות דף קכ"א, א"ר גמליאל פעם אחת הייתי מהלך בספינה וכו' ע"ש, וז"ש אתם נצבים היום. תחלק תיבת נצבים לשתים וקרי בה נצ בים, ר"ל תהיו נו"ן כפופה וצד"י כפופה שהם אותיות נ"צ בים זה עוה"ז היום, וגם ראוי שתהיו כלכם לפני ה' אלקיכם, פירוש בין חלקי הנפש בין חלקי הגוף תהיו לפני ה' אלקיכם לעביד עבודתו עבודת הקודש שזהו מדת הצדיקים למשוך החומר אחר הצורה לעבודתו יתברך

ועוד נ"ל בס"ד דידוע יחוד שם הוי"ה הוא בפסוק שמע ישראל ויחוד שם אדנ"י הוא בפסוק בשכמל"ו אך יחוד של פסוק שמע ישראל הוא מ"ע מן התורה שחייב האדם ליחד את השי"ת בכל יום פעמים, אבל יחוד של בשכמל"ו אינו מ"ע מן התורה, כי יחוד זה אמרו יעקב אע"ה ולא נכתב בתורה, ולימד מרע"ה את ישראל לאומרו בחשאי, והוא תוספת מצוה שהוסיפו ישראל על עצמם לומר יחוד זה, ואין חייבין לאומרו מן התורה, וידוע כל מצוה שהיא חיוב מן התורה אין אדם שוקח עליה שכר בעוה"ז, כי היום לעשותם ולמחר לקבל לכרם, אך תוספת המצות שמוסיפין ישראל על חיוב התורה יש שכר גם בעוה"ז

גם ידוע מ"ש המפרשים ז"ל, כי אותיות בשכמל"ו שהם ר"ת של היחוד הנז' הם נטפלים לשם הוי"ה מלפניו, והיינו אות ב' דכתיב ויאמינו בה', ואות ש' דכתיב אשרי העם שה' אלהיו, ואות כ' דכתיב כה' אלהינו בכל קראינו אליו, יאות מ' דכתיב מה' יצא הדבר, ואות ל' דכתיב ריח נחוח לה', ואות וא"ו דכתיב וה' הולך לפניהם יומם, ויותר מן ששה אותיות אלו לא יש אות נטפל לשם הוי"ה מלפניו עכ"ד. ובזה פרשתי המשל שאמרו רז"ל בגמרא על יחוד של בשכמל"ו, משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה הביאו לה עבדיה בחשאי, נמצא זה היחוד של בשכמל"ו הוא אותיות הנטפלים לשם הוי"ה מלפניו, וז"ש אתם נצבים היום, כלומר יהיה לכם התיצבות בשפע טובה וברכה היום בעוה"ז בשכר היחוד הרמוז לפני אותיות שם ה' אלהיכם, כי היום שהוא עוה"ז תקבלו שכר על זה

למען הקים אותך היום לו לעם. הנה בזה אני מבין בס"ד רמז הכתוב בישעי' ג' עמי נוגשיו מעולל ונשים משלו בו, דרש"י פירש מעולל ליצנים, וי"ל הול"ל לצים דאין משמעות הליצנות מרווחת בלשון מעולל, ולפירוש רד"ק שפירש שהוא לשון עולל ויונק קשה יאמר עוללים ולמה נקיט מעולל, ובזה ניחא דאחר שאמר ההבטחה לישראל למען הקם אותך היום לו לעם להיות לו לעם כשעושים רש"מ, ולכן כשחוטאין נהפך להם הבטחה זו של לו לעם לאותיות מעולל כי האותיות שוין, ולכן כתיב נוגשיו מעולל, גם מעולל מספר צפו, וידוע מ"ש הגאון חיד"א ז"ל בלב דוד פ' ט"ו, דקליפה ראשונה של ע' אומות היא צפו, ולכן דוד הע"ה אמר ע"ס אלפא ביתא קע"ו פסוקים כי כ"ב פעמים ח' הוא קע"ו לבטל ולהכניע קליפה הנז' שנקראת צפו מנין קע"ו ע"ש. ונראה לז"א הנביא פצו עליך פיהם כל אויביך, פצו אותיות צפו שהיא קליפה ראשונה של אויביך, ולכן כתיב מצפון תפתח הרעה, והיינו תיבת מצפון הוא מ"ן צפ"ו תפתח הרעה כי היא קלי' הראשונה, ולכן אמר נוגשיו מעולל שהוא בגי' צפו, ויפה פירש רש"י ז"ל מעולל פירוש ליצנים, כי מעולל מספר לצון, ולכן בירך אותם כאן למען הקים אותך היום לו לעם כי מספר לו לעם עולה קע"ו, ובזה תתבטל קליפת צפו שהיא קע"ו וגבר ישראל

פן יש בכם איש או אשה אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלהינו ללכת לעבוד את אלהי הגוים ההם. פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה, והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך וכו', לא יאבה ה' סלוח לו וכו', ורבצה בו כל האלה הכתובה וכו'. הדקדוקים בכתובים אלו ידועים, ואין צורך להזכירם, ותחלה אקדים להזכיר פה דבר אחד, והוא מ"ש הרמב"ם ז"ל בה' עדות פרק ך', נהרג זה שהעידו עליו ואח"כ הוזמו אין נהרגין מן הדין שנאמר כאשר זמם לעשות ועדיין לא עשה, ודבר זה מפי הקבלה ע"כ. והראב"ד ז"ל כתב שבוש הוא זה ע"ש, והחכם הגדול ב"ג ז"ל בהמגיד שנת שלשה עשר הביא מדברי רש"י ז"ל במכות דף א' כמ"ש הרמב"ם ז"ל, וכתב על זה ודאי דרש"י והרמב"ם ז"ל היה להם נסחה אחרת שלא ראה הראב"ד ז"ל, גם הביא מ"ש בגמרא דמכות דף ה' תנא ברבי (כך שמו) אומר לא הרגו נהרגין הרגו אין נהרגין, א"ל אביו בני לאו קל וחומר הוא אמר לו למדתנו רבינו שאין עונשין מן הדין ע"ש

אמנם החכם הגדול ב"ג ז"ל שם הרעיש העולם בדין זה דאם הרגו אין נהרגין, אבל לא הרגו נהרגין דאיך יתקבל דין זה על הדעת, והתורה דכתיב בה משפט ה' אמת צדקו יחדיו, איך תאמר לא הרגו נהרגין הרגו אין נהרגין, והרבה להתפלאת בדבר זה בהזכיר שם מעשה