עוד יוסף חי תשח

מוכרח, אבל לשבעה דרכים צריך טעם. ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ש הרב בני יששכר ז"ל דף א' אות יו"ד בשם הרב המקובל מג"ע ז"ל ע"פ ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך, דשבעים שרים הם אל"ה מול אל"ה כי ל"ה שרים אחוזים בצד ימין דקדושה, וישמעאל על גביהן הרי הם אל"ה, ועוד ל"ה שרים מצד שמאל דקדושה ועשו על גביהן הרי הם אל"ה מול אל"ה, וישראל פנימיים אוחזים בקדושה. על כן ישמעאל יום מנוחתם היא בערב שבת מימין הקדושה שהוא השבת, ובני עשו הוא ביום ראשון בשבוע שהוא משמאל השבת, ולישראל ניתן יום מנוחתם בשבת שהוא בתווך, ולזה ארז"ל בפסוק וילך עשו אל ישמעאל לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב וכו', כי קליפת זרזיר ועורב שהם ראשים לכל השבעים אומות עולה מספר שבת, שאם היו ישראל שומרים שבת ראשנה כהלכתו לא היו נותנים להם מקום לשלוט וכו' עכ"ד ע"ש

נמצא השבעים שרים חלוקים ל"ה מימין ול"ה משמאל ואז מלך המשיח שהוא משבט יהודה מכניעם ולכן שם המאיר בשבט יהודה הוא שם אג'לא שהוא ר"ת אתה גבור לעולם אדני, ונרמז בברכתו של יהודה בר"ת הפסוקים של ברכתו אתה יודוך וכו' גור אריה וכו' לא יסור וכו' אסרי לגפן וכו', ומספר שם זה הוא ל"ה והברכה כפולה כי היא שנים מקרא, הרי השם כפול שע"י יכניע ל"ה מצד ימין ול"ה מצד שמאל

ונראה לכן על משיח בן יוסף נאמר וישטמיהו בעלי חצים, רמז לשבעים הנז' שהם חלוקים חצי מצד ימין וחצי מצד שמאל, ועל כן הבטיחנו השי"ת כי ימין ושמאל תפרוצי, להכניע צד הימין וצד השמאל, וז"ש וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך והיינו שם ה' זה השבת כמ"ש בזוה"ק שבת שמא דקב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי, כי יראו שאתם זכיתם ולקחתם השבת שהוא שם ה' לחלקכם, ויראו מכם כי בו תתגברו עליהם, ולכן ניתן השבת לעסוק בו בתורה שנקראת עז שאותיות אלו מורים שיכנעו ע"י התורה זרזיר ועורב שהוא ר"ת ע"ז, ולכן כתיב בשבת אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ, שהם שני חלוקות מימין ומשמאל, והאכלתיך נחלת יעקב אביך הם עולמות עקדים נקדים ברדים שעולים מספר שבת, כמ"ש עט"ר אדוני מור אבי זלה"ה בספרו מדרש אליהו, וגם קראו נחלת יעקב כי יעקב נקרא בשם אל, וכתב בני יששכר מצות זכור את יום השבת, היא מצוה ל"א בתורה ע"פ חשבון ומנין הרמב"ם ז"ל, והוא מספר שם אל שנקרא בו יעקב אע"ה, דכתיב ויקרא לו אל אלהי ישראל. או אומרו נחלת יעקב אביך רמז לתיקון השביעי מן י"ג תיקוני דיקנא הנקרא ואמת, וכתיב תתן אמת ליעקב, ולז"א והאכלתיך נחלת יעקב אביך

נמצא בזכות שמירת השבת אצל ישראל שהוא שביעי יהיה הכנעה לשבעים שרים אשר מימין ואשר משמאל, שהם שבעה עשריות. לז"א ובשבעה דרכי שהם שבעה עשריות של השרים שלהם ינוסו לפניך, בזכות שמירת השבת שהוא שביעי העומד באמצע. ועיין בשער הכונות שכל העולמות העליונים נעשים בשבת בבחינת שבעה שבעה עד רישא עלאה דלא אתידע הנקרא עתיק יומין, וז"ס שאנחנו קורין את השבת שביעי

ובאופן אחר נ"ל בס"ד, הטעם בדרך אחד יצאו ובשבעה דרכים ינוסו. כי ידוע כמו שיש עשר ספירות קדושה כן יש כנגדן עשר ספירות בקליפה, כי זה לעומת זה עשה האלהים, וידוע כי כנגד שלש ספירות ראשנות שבקליפה שהם חב"ד יש שלשה אומות בעוה"ז שהם תקיפים מאד שלא יכלו ישראל לרשת אותם, והם עמון ומואב ואדום, אך לעתיד בגמר התיקון יתבטלו אלו השלשה ראשנות שבקליפה שהם חב"ד, ואז ממילא יהיו ישראל יורשים ג' אומות שהם עמון ומואב ואדום וכנז'

אמנם שבעה עממין שהם כנגד שבעה תחתונות שהם חג"ת נהי"ם ירשו ישראל בזמן יהושע, יען כי נכנעו הספירות שכנגדם בקליפה, וידוע כי שלשה ראשנות שהם חב"ד נחשבים לפעמים כספירה אחת, ולכן עתה אמר בדרך אחד יצאו אליך לרמוז שיש להם כח מן ג' ראשונות שהם חב"ד ששלשתם נחשבים בדרך אחד שעדיין לא נכנעו, אבל בשבעה דרכים ינוסו, כי שבעה דרכים כנגד שבעה תחתונות שבקליפה שנכנעו, ולכך ינוסו האומות כנגדן בשבעה דרכים

יצו ה' אתך את הברכה באסמיך. נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש הרב מטעם המלך ח"ה סי' תרכ"ו, דדוקא נס הנעשה ביד נביא הוא דבעי שיריים לאחולי עליה ברכה, וכמ"ש גבי אלישע הע"ה דא"ל לאשת עובדיה מה יש לך דבר בביתך כדי שתחול הברכה עליו, ברם הקב"ה אינו כן דחייל הברכה גם על אין אפילו דליכא שירים, דהא הוא עשה ארץ ושמים מתהו ואפס ואין, והגם דאמרו הארץ נבראת מעפר שתחת כסא הכבוד, כדאיתא במדרש רבא בשם רבי יוסי, וכן שמים אש ומים שטרפן זה בזה, מ"מ גם העפר שתחת כסא הכבוד והאש ומים בראם מן אין, ולזה כיון דוד הע"ה בפסוק אשא עיני אל ההרים שברא ה' ואדע כי מאפס יצרם היוצר מתחילה, ומזה אדע כי מאין יבא עזרי, הגם שאין לי שום דבר מה שתחול עליו הברכה, ולמה כי עזרי הוא מעם ה' העושה שמים וארץ מאפס המוחלט, ואין ברכתי על ידי נביא כי היכי דתבעי שירים עכ"ד. ולז"א יצו ה' אתך את הברכה, פירוש אם יצו לעשות ע"י נביא או מלאך, לזה צריך שתחול הברכה באסמיך שיש בו דבר שתחול עליו הברכה, משא"כ אם השי"ת נותן לך הברכה ולא יצו אותה ע"י שליח אין צריך לאסמיך, אלא אף שאין לך דבר בעין תחול הברכה כי הוא יתברך ממציא יש מאין

ועוד נ"ל בס"ד. יצו ה' אתך את הברכה וכו', י"ל הול"ל יצו ה' אתך ברכה באסמיך, ולמה אמר הברכה בה"א הידיעה כדי שהוצרך לומר אתך. ונ"ל בס"ד דברכות הלחם שהוא המזון שיחיה בו האדם הם חמשה שהם ברכת המוציא בתחלה וארבע ברכות של בהמ"ז לבסוף, ולז"א יצו ה' אתך את הברכה נקיט בה אות ה' שמספרה חמשה, והיינו השפעה שתהיה מן חמשה ברכות של המזון, כי השפעתם תהיה אתך ה"א באסמיך הם עולמות העליונים שהם סמויים מן העין ואין אתה רואה אותם, והב' בכל משלח ידיך זה עוה"ז התחתון שאתה רואה ושולח ידך בו בעסק ומלאכה ומשא ומתן, ואל תחשוב שאתה נוטל פירות ברכות אלו בעוה"ז דוקא, אלא באמת עיקר שכר הברכות הוא בארץ החיים הנצחית אשר ה' אלהיך נותן לך, ולז"א וברכך בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך

ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב, לך אכול בשמחה לחמך, בשמחה אותיות בחמשה הם חמשה ברכות שנתקנו בלחמך, אך מצוה מן המובחר הוא דאחר חמשה ברכות אלו שבלחם תשתה בלב טוב ייניך, שתברך על הכוס אחר בהמ"ז, ונמצא נעשו שש ברכות. וכנגדן אמר כאן ששה פעמים ברוך שהם ברוך אתה בעיר וכו' עד וברוך אתה בצאתך

וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש בירושלמי פ"ט דברכות, מעשה במוש לאחד שהיה שמו אלכסנדרוס שהיה עומד ודן ביסורין ללסטים אחד, א"ל המושל מה שמך, א"ל אלכסנדרוס שמי אז אמר המושל לעבדיו פטרו אותו ומה מי ששמו כשמו של בשר ודם הוא ניצול מי ששמו כשמו של הקב"ה לכש"כ, הה"ד כל אשר יקרא בשם ה' ימלט ע"ש, וידוע דארז"ל עתידין הצדיקים שיקראו על שמו של הקב"ה, דכתיב כל הנקרא