עוד יוסף חי תרצח

הוא מפני שהיה בו ניצוצות נקבה, ומאחר שהיה בהם כח נשמת זכר וכח נשמת נקבה היה אפשר להוליד אע"פ שהוא משכב הפוך וכו' מ"מ כיון שכח זכר וכח נקבה נמצא בהם יש כח להוליד

ומכאן תעמוד על סוד תמר, שנשמת תמר היתה נשמת זכר, ואיך ילדה מיהודה, יש לומר שנשמת יהודה היה בה ניצוצות מנשמת נקבה, ועי"כ ילדה ממנו. (א"ה בזה יובן ויבא אליה ותהר לו בא הכתוב לרמוז בתיבת לו, ר"ל ילדה בחלקו בניצוצות הנקבה שהיו בו). וזהו ויתן ה' לה הריון ותלד בן האמור ברות, כי רות היתה נשמתה זכר, כי היא היתה תמר, ולכן לא היתה ראויה להוליד, עד שנתן לה ה' הריון, כלומר עשה שיתנוצצו בה ניצוצות מנשמת נקבה, ועי"כ ילדה ולולא כן לא ילדה, יען כי בועז לא היה בו ניצוצות נקבה, אבל תמר לא הוצרכה לכך, לפי שיהודה היה בו ניצוצות נקבה כאשר אמרתי

(אמר המחבר, לכן ביהודה יש אותיות שם הוי"ה שהם סוד זכר ויש בו אות ד' שהוא סוד נקבה שרומז ללאה בסוד דל"ת דקשר תפילין, ולכן אמרה אמו לאה בלידתו הפעם אודה את ה' כי ראתה שיש בו ניצוצות מסטרא דילה, ובזה יובן מ"ש תמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה, אלה בהפוך אתוואן לאה, ונצצה בה רוה"ק בדברים אלו. ובזה יובן מ"ש נעמי לרות הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך, כי ראתה שיש בה חסרון שהיא זכר, ואיך תתעבר מזכר, ובקשה שיהיו מתנוצצים בה נצוצות של נקבה כדי שתתעבר, ואמרה מנוח ר"ת מיין נוקבין וחמשה חסדים, ובזה יובן מ"ש ברות ויקר מקריה, אומרו ויקר לשון זכר, ואפשר כי בועז אשר מדד שש שעורים וישת עליה, כדי לעשות בה הכנה לקבל נצוצות נקבה)

והנה סיבת עכבת אשתך בהריון הוא, מפני שנשמת שניכם נשמת זכר, ועכשיו כבר התנוצצו בה ניצוצות נשמת הנקבה, ועי"כ תקבל הריון ממך, וזכתה לכך ע"י מעשיה הטובים ועל ידי הצער שנצטערה כשגלית מאצלה, וגם ע"י הצער שנצטערה בשירות חלייך, כי כ"כ זוכה אדם כשיסורין באין עליו ומקבלם בסבר פנים יפות, כמו שזוכה בעשיית המצות, והטעם לפי שע"י היסורין מתחלש כח הטומאה ומזדככת הנפש מטומאת זוהמת הנחש ונשארה טהורה ונקייה וכו', ועל ידי הדברים האלה הנזכרים זכתה להתנוצץ בה ניצוצות נשמת נקבה, ועי"כ תלד לך בנים זכרים כאשר הבטחתיך, עכ"ל ע"ש

והנה שורש לדברים אלו שאמר המגיד למרן בענין ההריון של האשה, מצינו לרבינו האר"י ז"ל בשער הגלגולים הקדמה ט' דף י"ח ע"ב וז"ל, דע כי לפעמים יתגלגל האיש בגוף נקבה לסיבת איזה עון כמו משכב זכור וכיוצא בו, והנה הנקבה הזאת שהיא גלגול נשמת זכר אינה יכולה לקבל הריון להתעבר לפי שאין לה בחינת מיין נוקבין להעלות ולקבל טיפת מיין דכורין, והאשה הזאת צריכה זכות גדול לשתוכל להתעבר ולהוליד, ואין לה מציאות אחר אלא רק שתתעבר בה איזה נשמת אשה אחרת בסוד העיבור, ובכן בכח שיתופה עמה תוכל לעלות מיין נוקבין ולקבל הריון ותלד וכו', והרחיב הדברים שם בפרטי הקדמה זו ע"ש. ולפ"ז נראה מ"ש המגיד למרן ז"ל על תמר שהרתה בשביל שהיה ביהודה ניצוצות נקבה, הכונה היא שאותו חלק נשמת הנקבה שהיה ביהודה יצא מיהודה ונכנס בתמר בסוד העיבור, שעי"ז העלתה מיין נוקבין בשעת ביאה וקבלה טיפת מ"ד, ובזה ניחא שלא רצתה תמר להזדקק ליהודה עד שנתן לה חותם ופתיל ומטה שהם כנגד נר"ן כדי להמשיך לה נפש נקבה הכלולה מנר"ן, ולז"א ויתן לה ויבא אליה ותהר לו, אחר שנתן לה בא אליה ותהר באותה ביאה, ואמר לו כדפרשתי לעיל שהוא ר"ל בחלקו שהיה אצלו קודם

והנה לפי דברי המגיד שאמר למרן שהקמצן שאינו רוצה להשפיע לאחרים יתגלגל באשה מדה כנגד מדה, בזה יובן בס"ד רמז נכון, כי תיבת אנשים אם תסיר ממנה א' ישאר נשים, ונודע כי אות אל"ף צורתו כזה, א' יו"ד ראשונה משפעת ויו"ד תחתונה נשפעת. נמצא יש בו רמז למשפיע ונשפע, ומי שהוא קמצן שאינו רוצה להשפיע יחסר ממנו אות א', ולכן יתגלגל באשה, ולכך אנשים אם תסיר מהם אות א' ישארו נשים, כי כיון דחסר מהם ההשפעה להשפיע לאחרים, לכן יתגלגלו בנשים

ובזה יובן הטעם דכתיב בבריאת האדם שני צלמים, כמ"ש ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו, לרמוז דהוויית האדם בעוה"ז צריכה לשני צלמים הפכיים שהם א' זכר וא' נקבה, ולז"א אך בצלם יתהלך, ר"ל אם הזוג הוא צלם אחד, כלומר מין אחד ששניהם נשמת זכר, או שניהם נשמת נקבה, אז יתהלך איש, שלא יוולד מזה איש, וה"ה נקבה, ובזה יובן מ"ש בת שבע לשלמה הע"ה אל תתן לנשים חיליך, ר"ל לא תעשה עון שתתגלגל בנשים ואתה זכר

ובזה יובן בס"ד, לא יהיה כלי גבר על אשה. ידוע דהנפש נקראת כלי, כי היא בסוד הכלים כנודע, כלומר אם תרצה שלא יהיה כלי גבר דהיינו נשמת זכר על אשה, שלא תתגלגל נשמת זכר באשה צריך שתהיה נזהר בזה שלא ילבש גבר שמלת אשה, כי האשה היא נשפעת, ושמלתה ר"ל מדתה פרוסה לקבל, כי אין לה משלה כדי להשפיע, וצריך שהגבר שהוא הזכר דמדתו להשפיע לא ילבש מדה של אשה, שיהיה רוצה להיות נשפע מהקב"ה עושר וטובה ולא ישפיע לאחרים מן הטוב שמשפיע לו הקב"ה, אלא יהיה מדתו איש להשפיע, ונראה דלכן הקמצן נקרא כילי, להורות דהקמצן נוגע חסרונו בנפשו, שנקראת כלי כאמור

כי תבנה בית חדש ועשיה מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו. הנה בסה"ק בן איש חי פרשתי בס"ד ארבעה דברים מכונים במקראות בשם מים, שהם הגאוה והמחלוקת והכעס ותאות הזנות, ובעל תשובה צריך ליזהר מאד מן ארבעה דברים אלו שהאדם דש בהם, וז"ש כי תבנה בית חדש ר"ל גוף חדש, כי ע"י התשובה תהיה בריה חדשה, ועשית מעקה לגגך, שתקדש עצמך יותר במחשבה שהיא בראש שהוא גג של הגוף הנקרא בשם בית כנז' בקהלת, כלומר תעשה שם נדרים וסייגים להתקדש בהם, ותזהר יותר בארבעה דברים שנקראים כל אחד בשם מים, ולז"א ולא תשים דמים ר"ל ד' מים בביתך, ע"כ פרשתי שם

ואסיים כאן רמז המקרא באופן אחר והוא, שאם תאמר ד' דברים אלו הם טבעיות אצל החומר ומה אעשה ליצר החמרי שמושך אותו להם בעל כרחו, לז"א כי יפול הנופל ממנו, ר"ל תפיל לזה יצר החמרי מיניה וביה, והוא כי יצר החמרי הוא ג"כ חומד ממון מאד וחמדת הממון תבא לאדם מן יצר החמרי, ולכן אם יתעורר יצר החמרי בקרבך לעשות אותך אל גאוה, תאמר לו אם אנהג בגאוה צריך אני לפזר ממון כדי לההנשא ולהתגדל על בני אדם. ואני חומד ממין וחס על ממוני, ולכן לא אתנהג בגאוה, וזה יצר החומרי כשרואה שדבר זה נוגע בפזור הממון, אז פורש מאיליו ואינו מעורר הגאוה בלב האדם, וכן אם יתעורר יצר החמרי בקרבך להחזיק במחלוקת, תאמר לו אם אחזיק במחלוקת יהיה מזה נזק גדול לממון שלי, כי בעל מחלוקת כל משא ומתן שלו יתקלקל, הן מחמת אותם אשר עושה מחלוקת עמהם ישתדלו להזיקו ולהרע לו בממון, והן מחמת שיהיה טרוד