עוד יוסף חי תרפ

כי עושה זה כדי ליטול ברכה של חלק עוה"ב ושל שלימות נשמתו, ועסק הב' הוא אם חטא האדם ונכשל בעבירות חמורות שעשה בעבורם חרבן גדול בקדושה שצריך להיות יורד לגהינם ואינו עולה דאז הוא עוסק בעוה"ז בתיקון הקלקול ובנין החרבן ע"י תשובה ועסק התורה והמצות, שבזה ינצל מגהינם ומקללה שלה, וגם בעבור עסק זה צריך שילוה מהקב"ה שפע חיים ומזון כדי שיחיה בעוה"ז ימים ושנים כפי השיעור הצריך לתיקון, וגם הלואה זו שהיא לדחות הקללה צריך להיות לוה ומשלם שלוה מהקב"ה חיים ומזון בעוה"ז ע"מ לשלם מכאן ולהבא בחיים שהוא חי בהם בעשית תשובה ותענית ובעסק התורה והמצות וכל אדם הלוה מהקב"ה בעבור שני מיני עסקים אלו שהם הא' כדי להשיג הברכה של גן עדן, והא' כדי לדחות הקללה של גהינם יהיה דוגמת השמש שהוא לווה ומשלם, ויהיה דומה ללוה רשע ולא ישלם

וז"ש ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, כלומר ראה שאנכי נותן לפניכם את השמש הנקראת יום, שהיא לוה ומשלם כדי שתלמדו ממנה מוסר שגם אתם תהיו לוין ומשלמין הן בעסק של השגת גן עדן שהוא השגת ברכה, הן בעסק של דחיית גהינם שהוא דחיית הקללה, ופירש הכתוב המקומות שבעבורם יהיו שני מיני עסקים אלו שרמזם בברכה ובקללה, ואמר את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלקיכם, בעבור השגת עוה"ב הנקראת בשם אנכי כנודע, וזהו אשר אנכי, כלומר אושר של אנכי זו עוה"ב וג"ע שמצוה אתכם היום, מצוה לשון צוותא, והקללה אם לא תשמעו וכו' וסרתם וכו' דאז תתחייבו בעבור זה ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם, פירוש תלכו לגהינם ששם שולטים המשחיתים ומלאכי חבלה הנקראים אלהים אחרים אשר לא ידעתם אותם בהיותכם בעוה"ז, שאינם כמו השדים ורוחות רעות הנראין בעוה"ז

ובאופן אחר נ"ל בס"ד אומרו ראה אנכי נותן לפניכם היום, דעצה טובה קמ"ל, שכל אדם יביט ויסתכל בדעתו שאין לו בעולם אלא רק היום שהוא עומד בו, והסתכלות הזאת מהניה ליה בין בברכה ר"ל בזמן שיש לו עושר וטובה הרבה. דהיצה"ר מושך לבו לגאוה גדולה ונשיאות ראש מחמת רוב טובה ע"ד וישמן ישורון ויבעט, דאז הסתכלות זו אהניה ליה שלא יבעוט ולא ירשיע כיון דהוא רואה בדעתו שאין לו בעולם אלא אותו היום שעומד בו, דאפשר שבלילה תצא נשמתו ולא תחזור אליו עוד וישאר פגר מת ולקברות יובל, והן בקללה שיש לו צער ויסורין הן בדוחק הפרנסה הן בחלאי גופו, ואם יסתכל בכך אז ישקוט וינוח מן הצער, וכמו שאמר החכם אל תצר צרת מחר שמא מחר אינינו ונמצאת מצטער על עולם שאינו שלך, ולז"א ראה והביט במחשבתך ובשכלך, כי אנכי נותן לפניכם היום, ר"ל היום הזה שאתם עומדים בו בלבד, וראיה שכלית זו טובה היא וצריכה לכם הן בזמן שיש בי ברכה וטובה, הן בזמן של קללה

ועוד נ"ל בס"ד דידוע דהשבת מכונה בשם היום, וכמ"ש רז"ל ע"פ אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו, דכתיב תלתא היום כנגד שלש סעודות של שבת שהם משפיעים ברכות לימי החול, וכמ"ש ברכת ה' תעשיר זו השבת, וידיע דהן אמת מן השבת יש ברכה היינו לשומרי שבת, אבל למחללי שבת היא קללה כי כל המחלל שבת במלאכה מביא קללה לעצמו וקללה לעולם, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל ע"פ מחלליה מות יומת. והנה תמצא כי לפני אותיות ישראל באלפ"א בית"א יש אותיות שבתכם, ובזה פרשתי בס"ד מאמר רז"ל אמרה שבת לפני הקב"ה רבש"ע לכל הימים נתת בן זוג ולי לא נתת בן זוג, וא"ל הקב"ה ישראל יהי' בן זוגך ע"כ ונרמז זה כי לפני אותיות ישראל יש אותיות שבתכם יורה שישראל והשבת הם בן זוג, וז"ש ראה אנכי נותן לפניכם היום הוא השבת שנקרא בשם היום נותן אותו לפניכם דיקא, כי לפני אותיות ישראל יש אותיות שבתכם להורות שאתם ושבתכם כאחד חשיבי, וזה השבת המזדווג עמכם הוא ברכה להשומרים אותו וקללה להמחללים אותו, ולכך תהיו נזהרים בשמירתו

ובאופן אחר נ"ל בס"ד ראה אנכי וכו', בהקדים מה שפרשתי בס"ד בפסוק ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה, והוא כי אומרים בברכות העמידה בברכת השיבה והסר ממנו יגון ואנחה, ואיתא בסידור הרש"ש ז"ל שצריך לכוין יגון על פלוני ואנחה על פלונית, כי כל הצרות הם באים על ידם, וידוע כי בזמן הגאולה תתהפך הקללה עצמה לברכה, וכמ"ש וממכותך ארפאיך, והיינו כי היגון יתהפך לששון, ואנחה תתהפך לשמחה, והענין יובן בס"ד, כי ב' אותיות אחרונות של יגון וב' אותיות אחרונות של ששון הם שוים ורק ההפרש היא בשתים הראשונות שיתהפכו אותיות י"ג דיגון לאותיות ש"ש, והתהפכות זו תהיה ע"ו מיתוק הדינים הנרמזים בשופר שהם סוד ש' ור' ופ"ו, וכמ"ש האר"י ז"ל בשער הכונות בסוד השופר שכולל כל בחינות הדינין דהיינו שם אלקים פשוט לבדו הוא פ"ו, ובמלוי יודי"ן הוא ש' ובריבועו היא ר' הרי אותיות שופר כוללת כל הדינין ומתוקם יהיה במספר אחד הנמשך מן הכתר שה"ס אל"ף, ובזה יהיה מספר פ"ו למספר פ"ז, והסוד הוא ראשו כתם פז, ונמצא השופר שהוא כולל כל הדינים הוא מספר תוקף, וע"י המיתוק שיהיה לו מן תוספת מספר אחד יהיה תקפ"ז, ועל כן כאשר תוסיף מספר תקפ"ז שהוא סוד מתוק הדינים על מספר י"ג דיגון יהיה מספר שש, ואז בזה נעשו אותיות יגון אותיות ששון שנהפך היגון לששון ובזה יובן רמז הכתוב ואחבשך בש"ש ואכסך מש"י אותיות שמי

גם עוד תמצא דאנחה תתהפך לשמחה, כי גם כאן ב' אותיות אחרונות שוים הם בזה ובזה, ורק שני אותיות הראשונים הם כאן אותיות א"נ וכאן הם אותיות ש"מ, וההפרש שיש בניהם הוא מספר רפ"ט. וידוע כי התיקון והגאולה הם תלויים בבירור הרפ"ט ניצוצין שהם רפ"ח עם הכולל, כמ"ש רבינו האר"י ז"ל בסוד הכתוב טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו, וכן מפורש בסוד כונת הפרוטה שצריך לכוין באותיות פרוטה רפ"ט ו"ה לבררם ולתקנם כנודע. והנה אם תוסיף רפ"ט על מספר נ"א דאנחה יהיו אותיות אנחה אותיות שמחה, ובזה נהפכה האנחה לאותיות שמחה, ועל זה התפלל מרע"ה על מרים אל נא רפא נא לה, כלומר תרפא לה אותיות נא דאנחה, ובזה תתהפך האנחה לאותיות שמחה, ולזה התפלל דוד הע"ה על זמן הגאולה, אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא שתצליח לאותיות נא דאנחה שיוסף עליהם מספר הבירור של רפ"ט ויהיו אותיות ש"מ, ובזה האנחה תתהפך לשמחה

ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב כמין חומר ופדויי ה' ישובין ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם, קראה שמחת עולם, שגאולה זו אין אחריה שעבוד עוד ופירש הדבר ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה כי היגון יתהפך לששון בתוספת מספר המיתוק שהוא תקפ"ז על אותיות י"ג דיגון שנעשה בזה ששון, וכן האנחה תתהפך לשמחה על ידי מספר הבירור שהוא רפ"ט על א"נ דאנחה, ובזה תתהפך האנחה לאותיות שמחה כי תתבטל שליטת פלוני ופלונית שהם יגון ואנחה לגמרי מן העולם, וכמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ

עוד נקדים מש"ה בבכי יבואו וארז"ל שהגאולה תלויה בבכיה, ונודע שהבכיה מורה על הקללה כי אין בוכין אלא על הקללה, ולכן בבשורה של הגאולה לעתיד כתיב מנעי קולך מבכי, והענין שהבכיה תתהפך לעתיד