עוד יוסף חי תרנג

ואז יבא הוא ויקח מן בן השלישי את הגמל הזה וילך לו וישאר ביד הבן גמל אחד דוקא, ואז ראו לעת עתה כי צוואת אביהן כהוגן כיון דנוסף על השבעה עשר זה הגמל ונעשו שמונה עשר לקח הבכור המחצה שהם תשעה גמלים וכשלקח השני התשעה הנשארים לקח אחר חודש ימים ששה שהם שליש הי"ח ונשאר שנים שהם תשיעית הי"ח ולקחם בן השלישי, ובזה נשלמה הצוואה כהוגן, ואחר חודש בא זה האורח ולקח את זה הגמל הנוסף, כי מוכרח שזה הנוסף נשאר אצל הבן השלישי, כי הבכור והשני כשבררו להם חלקם לא רצו ליקח בחלקם זה הגמל הנוסף כי ידעו שזה סופו לחזור אצל האורח שהביאו ע"פ הצוואה שציוהו אביהם

וכן הענין כאן כי הנה אע"פ שהשם הקדוש הנקרא אהו"ה מספרו טוב כנגד י"ז צינורות וחדרים שיש לו כאמור לעיל, שכל שם קדוש יש לו צינורות כמספר אותיות השם בעצמו, עכ"ז נודע הוא כי כל שם שבקדושה יש לו מספר אחר יתר על מספר אותיותיו, וזה המספר נקרא בפי המקובלים ז"ל בשם כולל, ולכן אע"פ שאותיות שם אהו"ה עולים מספר י"ז הנה עם הכולל של שם זה נעשה מספרו י"ח, דאז נמצא בו י"ח צינורות שהם י"ז כנגד אותיות השם העקרים וצנור אחד כנגד מספר הכולל אך ודאי צנור זה שהוא כנגד מספר הכולל שהוא צינור הי"ח אינו חזק וגדול כאותם י"ז צינורות שהם כנגד מספר אותיות העקרים, ודבר זה השכל מחייבו, ואיך שיהיה הנה עם מספר הכולל נעשה בשם זה י"ח צינורות וחדרים

ועתה בא נבא לענין החלוקה של הנר"ן העוסקים בתורה איך יחלקו את הצינורות ההם ליקח השפע המשתלשל בהם, והנה בודאי האמת הוא כי דבר זה הוא גלוי לפני השי"ת, איך תהיה החלוקה ע"פ רצונו הפשוט, אך ניתן רשות לחכמים לדבר בעניינים אלה וכיוצא בהם ע"פ אשר תחייב הסברה משורת הדין בדיני אדם. ואע"פ שהשי"ת גוזר בדיני שמים באופן אחר ניתן רשות ללומדי תורה לפלפל כמה שיחייב השכל בזה, ועל זה וכיוצא ארז"ל קב"ה חדי בפלפולא ויגדיל תורה ויאדיר

על כן ברשות קבה"ו אדבר בזה ע"פ עיון השכל לפום כי כלל גדול יש בתורה יד המוחזק על העליונה, ולכן נאמר מאחר דהנר"ן הם שלשה מדרגות זו למעלה מזו, והעליונה היא הנשמה שנחשבת אם לחלקי הרוח והנפש שהם בסוד תפארת ומלכות, הא ודאי היא תקח בתחלה שפע כל הצנורות של שם אהו"ה, כיון שהיא עליונה, ומאחר שהכל בידה והיא מוחזקת בכל הצנורות יש לה טענה על פי הדין לעצמה המחצה, ואע"פ ששלשתם נתעסקו ביחד, יען דארז"ל ע"פ ונתתם אותה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו, וכן דרש רבי עקיבה בממון שנתן קטיעא בר שלום לרבי עקיבה וחביריו, וכן כאן הנשמה שהיא אם לרוח ונפש תקח מחצה לעצמה ומחצה לבניה, ועוד יש לה טענה כי לפי אכותה ותוקף כחה היא נותנת כח בעסק התורה כנגד שתיהם, וכיון דהיא מוחזקת בכל הצנורות היא לוקחת המחצה לעצמה, והמחצה הנשאר תתן לחלקי הרוח והנפש דקי"ל בכ"מ המוחזק ידו על העליונה, וכאן יש בידה טענה נכונה

אמנם ידוע דחלק הרוח הוא עליון מחלק הנפש כי הם בערך בעל ואשתו, ועל כן מוכרח שהוא מקבל בתחלה כל המחצה שהשאירה הנשמה דהבעל שהוא הרוח מקבל מה ששייך לו ומה ששייך לאשתו שהיא הנפש כיון שהוא תופס הכל יש לו לטעון שורת הדין מחייבת שהנר"ן דין שותפים יש להם ששלשתם עוסקים ביחד בתורה. ולכך ראוי שיהיו שוים בשכר שכל אחד יקח שליש, ואם הנשמה עשתה דין לעצמה ולקחה מחצה שהוא יותר משליש אני לא אפסיד זכותי אלא אקח לחשבוני סך המגיע לי כפי הדין, וכיון דהשארית שהשאירה הנשמה הכל הוא בידי אני אקח השליש המגיע לחשבוני ממה שיש בידי כי אני המוחזק בכל השארית שהשאירה הנשמה ושורת הדין מחייבת דהמוחזק ידו על העליונה ואת השאר אתן לנפש שגם לטענתו יש לה טעם נכון ע"פ הדין להיות חולקים בשוה בריוח, אע"פ שהנשמה נתנה כח יותר והנה הוא מוחזק בכל המחצה

הנה כי כן מחמת דין המוחזק שידו על העליונה שורת הדין מחייבת מן הצינורות של שם אהו"ה שמספרו העקרי הוא טוב תקח הנשמה מחצה והרוח שליש והנפש תשיעית, וזאת החלוקה נרמזה באותיות טוב דהיינו הנשמה לוקחת תשעה צנורות והרוח וא"ו צנורות והנפש ב' צנורות, ובזה מובן הטעם שנקראת התורה בשם טוב אך סדר החלוקה הזאת א"א להיות אא"כ יצטרף עם טו"ב צנורות העקרים צנור אחד יתר שהוא כנגד מספר הכולל של השם וכאמור לעיל, דאז בזה יהיו י"ח צנורות ויפול בהם סדר חלוקה הנז' שהם מחצית שליש תשיעית, ואמרנו לעיל דודאי צנור זה שהוא כנגד מספר הכולל הוא קטן מן צנורות שהם כנגד מספר העקרי שהוא טו"ב ומוכרח דהנשמה והרוח יקחו חלקם מן צנורות הגדולים שהם כנגד מספר העקרי, ולכן מוכרח שזה הצנור הקטן ינתן לנפש עם צינור אחר גדול הנשאר לה כי שתים הנשארים לנפש הם אחד גדול שהיא מכלל י"ז צנורות הגדולים העקרים, ואחד קטן שהוא כנגד מספר הכולל הנוסף על מספר העיקר, וגם זה הקטן לא ישאר בידה אלא תקח אותו נפש אחרת התחתונה הנקראת כח הגוף אשר הנר"ן מתלבשים בה וא"א לנר"ן לעשות פועל טוב בתורה ומצות, אלא רק על ידי התלבשותם בזו הנפש התחתונה הנקראת כח הגוף, וכנז' בדברי רבינו ז"ל בעץ חיים. וכ"כ בספר הברית ח"ג דף ל"ו, שהנפש העליונה תתלבש בנפש התחתונה שנקראת כח הגוף ע"ש. ולכן היא תקח את צנור הקטן הזה שהוא כנגד מספר היתרון שהוא מספר הכולל, וזה הוא כנגד הגמל של האורח הנוסף על הגמלים שלבסוף בא זה האורח ולקחו, ונמצא שלא נשאר אצל הנפש העיקרית, אלא רק צנור אחד שהוא מצנורות הגדולים העקרים

והנה אופן החלוקה הזאת אשר עשינו שהוא מחצה ושליש ותשיעית הוא נכון ע"פ שורת הדין וכדאמרן. אך האמת הוא גלוי לפניו יתברך איך תהיה החלוקה, אם באופן זה או באופן אחר, ורק אופן זה שעשינו הוא מגיע ע"פ שורת הדין היוצא מדין המוחזק, וקב"ה חדי בפלפולא

ובזה יובן בס"ד, רמז הכתוב כאן שבא לרמוז על חלוקה המתחייבת להיות ע"פ שורת הדין, ואמר לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות, והכונה אלה רמז לנר"ן והיינו אלף נשמה שה"ס בינה, וכנז' בקה"י, ואות למד רוח שה"ס תפארת הנקרא עד למ"ד מלא, ואות ה' היא הנפש, תחלק הארץ שכר התורה הנקראת ארץ, ושפע שכר שלה הוא בשם אהו"ה שהוא גושפנקא דחתים ביה שמים וארץ, וראוז בר"ת את השמים ואת הארץ בנחלה במספר שמות אותיות המבטא שמת, שהם שליש מחצה תשיעית, אך לרב הוא חלק הנשמה שהוא רב ועליון על חלקי רוח ונפש, תרבה נחלתו שיקח מחצה שהוא יותר משליש, ולמעט היא חלק הנפש שהוא תחתון, תמעיט נחלתו, שיקח תשיעית שהוא פחות משליש, ולא עוד סוף דבר, גם חלק התשיעית לא ישאר ביד חלק זה שלם, כי נפש התחתונה הנקראת בה הגוף תקח ממנו אחד איש כפי פקודיו, ר"ל כל מדרגות הפקידים שלו שהם נר"ן יותן