עוד יוסף חי תריט

מיכאל שהחזיר לו בניו וגם שילם לו שכר בעבורם, וז"ש יברכך ה' וישמרך, ודרשו רז"ל יברכך ה' בממון, וישמרך מן המזיקין, דהיינו יברכך בממון שיעשרך, וא"ת יסובב לו נזק מן העושר, כי כיון שיודעים שהוא עשיר, ישבו ממנו נפשות כדי שיפדם בממון הרבה, ואפשר שיצטרך ליתן בעבורם כל ממונו, לז"א וישמרך מן המזיקין אלו השבאים שנותנים עיניהם בממון, ושבים ילדים כדי שיפדום בסך רב, ישמרך מהם דאע"פ שהם בעלי בחירה, ולכך שבו ממך נפשות, לא תצטרך לשלם ממון כדי לפדותם, אלא תקח את השבויין בחנם, ותתייקר בדבר זה מאד, שיאיר ה' פניו אליך ויחנך, דהיינו שיעשה לך הקב"ה נס ע"י מלאך מיכאל שהוא שר הפנים, שלא יעשה לך נס כבן תלמיון בזמן רשב"י, וגם לא ע"י מלאך בסתם, אלא יאר פניו אליך, פניו דייקא, יאיר הנס על ידי מיכאל שר הפנים, ועל ידו יחנך, שיתן לך חן בעיני האויב, שיהיו דבריך נשמעים אליו, וגם שיאמין כי בזכותך הגיעה לו הרעה של החולי, ולא עוד אלא ישא ה' פניו אליך בנס זה להגדילו יותר, והוא כי ישם לך שלום לשון תשלומין, שישלמו לך שכר עבודה בעבור בנים ששבו אותם ועשו בהם עבודה ושימוש, וכדהוה אצל רבי יוסי בן קסמא ע"ה

ובאופן אחר נ"ל בס"ד קישור הכתובים זע"ז, והוא דאיתא בברכות דף ך', אמרו מה"ש לפני הקב"ה רבש"ע כתוב בתורה אשר לא ישא פנים, והלא אתה נושא פנים לישראל, דכתיב ישא ה' פניו אליך, אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת, והם מדקדקים על עצמן עד כזית עד כביצה. ומקשים שתי תיבות על עצמן נראה הם מיותרין, דסגי לומר והם מדקדקים עד כזית עד כביצה, ופירשו בשם הגאון ר"ח מואלזין ז"ל, דאיכא למימר החשיבו עלייהו כזית לברך עליו כדי שיהיה חשוב סעודה, ויפטרו בשיעור זה בעבור חיוב שלהם בסעודת עני, דחייבים לתת לו סעודה שיהיו נפטרים בתתם לו כזית, דחשיב להו סעודה לברך עליו בהמ"ז, וא"כ אין ראויים לנשיאות פנים בעבור זה, שהם מתכוונים לטובתם והרוחתם בסעודת עני, לכך פירש ואמר והם מדקדקים על עצמן, כי החשיבו עלייהו שיעור כזית כדי לחייב עצמן בבהמ"ז, אבל לענין סעודת עני אין שיעור כזית חשוב אצלם סעודה, כי רק בסעודת עצמם חשוב אצלם שיעור סעודה כדי לחייב עצמן בבהמ"ז, אבל בסעודת עני אינו חשוב סעודה, אלא מאכילין אותו שיעור שביעה עכ"ד

והנה כאן בפסוקים אלו יש לדקדק לפ"ד רז"ל, דפסוק ראשון של יברכך ה' הוא בממון, שהוא ברכה של עושר, ופסוק שני של יאר ה' פניו אליך הוא ברכה בחכמת התורה, ולמה הקדים ברכת העושר תחלה, ועוד למה הקדים שתי ברכות אלו לברכה של ישא ה' פניו אליך, דנראה ברכה זו הוא צורך לאדם יותר, דאי לא ישא לו פנים להצילו מן הקטרוג ירבץ תחת משאו וימות, וכמ"ש נפש החוטאת היא תמות, ואיך יקח העושר והחכמה אם אינו מתקיים בעולם ע"י נשיאות פנים. ובזה שכתבתי מובן שפיר, דאם יאמר פסוק של נשיאות פנים תחלה, יהיה הדבר הזה מוקשה בקושית מה"ש, והלא כתיב לא ישא פנים, ואם נשיב על זה ונאמר ישראל הם ראויים לכך, מפני שהתורה אמרה ואכלת ושבעת וברכת, והם מברכים על כזית, יש להקשות על תשובה זו דדילמא כונתם בעבור הרווחה שיהיה להם בחיוב סעודת עני, שיהיו פוטרים עצמם בכזית דוקא, לכך הקדים ברכת העושר שהוא יברכך ה' בממון, כפי דרשת חז"ל, וכיון דכולם עשירים אין בהם עני שצריך לתת לו סעודה כדי שיתכוונו בעבור זה, ועדיין יש לומר אולי הם כונתם לטובת עצמם, להשיג חכמה בתורה, דידוע כל האוכל מעט ואינו משביע עצמו זוכה להשיג חכמת התורה, וארז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, ופירשו הכונה מרעיב עצמו עליה, ולכן אמר הכתוב צדיק אוכל לשובע נפשו, דהיינו מעט לקיום הנפש בלבד, ולכך אין אוכלים הרבה כדי שביעה אלא עד כזית ועד כביצה, ולכן בא הכתוב השני לברך את ישראל בחכמת התורה, דאמר יאר ה' פניו אליך ויחנך, ודרשו רז"ל שיאיר עיניך בחכמת התורה וא"כ אינם צריכים לסגולה זו לאכול פחות מכדי שבעם, כדי להשיג החכמה, כי כבר הם מבורכים בזה, ולכן אוכלים כדי שבעם ויחכמו מחמת הברכה, וכיון דנשללו פניות אלו מהם, אז בא הכתוב השלישי ובישרם בנשיאות פנים שאמר ישא ה' פניו אליך. דעתה יש להם טענה וזכות בנשיאות פנים, כמ"ש הקב"ה למלאכים

ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. איתא במדרש ישא ה' פניו אליך בדברים שבינו לבינך, וישם לך שלום זה שלום מלכות בית דוד, דכתיב למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו. נ"ל בס"ד דידוע שפסוק בשכמל"ו שאומרים בק"ש הוא יחוד המלכות שנתקנה בזה, והגאולה תלויה בתיקון המלכות, ויתרון ההשפעה שיש לישראל ג"כ תלוי בזה. גם ידוע שזה היחוד של המלכות שהוא פסוק בשכמל"ו צריך לאומרו בלחש מפני קנאת החיצונים, ורמז לדבר שהשפעת ישראל תלויה ביחוד זה של בשכמל"ו, אמרתי בס"ד, כי אותיות בשכמל"ו הם אותיות שלום בך, ונתן הקב"ה לישראל יחוד זה לאומרו כדי שעי"כ ישתלשל להם השפעה גדולה, וז"ש למען אחי וריעי אלו ישראל שהם בעלי תורה הנקראים אחי, ובעלי מצות הנקראים ריעי להטיב להם, לכן אדברה נא שלום בך, אדברה לשון הנהגה כמו דבר אחד לדור, כלומר אנהגם ביחוד זה שהוא אותיות שלו"ם ב"ך, כי מאחר שיהיה ממנו שלום למלכות יגיע השלום לנו, כי בשלומה יהיה שלום לנו, זה כלל גדול בתורה, וז"ש ישא ה' פניו אליך להשפיע ולהטיב לך בדברים שבינו לבינך, זה יחוד בשכמל"ו שאומרים אותו בלחש, והוא דברים שבינו לביניך שאינו נשמע לאחרים, ואז עי"כ ישם לך שלום, זה שלום מלכות בית דוד דייקא, כי יחוד זה עושה עילוי במלכות העליונה הנקראת מלכות בית דוד

ועוד נ"ל בס"ד דאיתא בתיקונים קב"ה ואורייתא וישראל כולא חד, ולכן הקב"ה נקרא אמת. דכתיב וה' אלקים אמת, והתורה נקראת אמת, דכתיב תורת אמת היתה בפיהו, ולכן הוא אומר אמת קנה ואל תמכור, וישראל ג"כ נקראו אמת, דכתיב ואנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת. ולכן הקב"ה שהוא אמת, לקח את ישראל נחלתו, דכתיב כי חלק ה' וגו' נחלתו, ולכן כתיב ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום צריך שגם אתם הדבקים בו תהיו אמת אותיות אתם, ועי"כ חיים כולכם היום, כי האמת מביא חיים לעולם, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל עמ"ש בגמרא דכתובות שאמר רבי יהושע על האשה המשקרת לא מפיה אנו חיים, שהעולם שהוא מתקיים ע"י האמת כמ"ש רשב"ג על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום, הנה זאת שהיא משקרת אין העולם מתקיים במוצא פיה, וכנז' בשער מאמרי רז"ל ע"ש. ולכן התורה שהיא אמת לא קבלוה אלא ישראל, אבל העכו"ם שדבקים בדרגא דשקר לא רצו לקבל אותה

ועל כן בזכות האמנת ישראל בתורה שהיא אמת, תהיה הגאולה בב"א, כמ"ש בא חבקוק והעמידן על אחת, דכתיב וצדיק באמונתו יחיה, אך התורה נקראת אמת ונקראת צדק, וענין שני תוארים אלו שיש לתורה פרשתי בס"ד, שבתורה שאמיתותן ניכר ונודע להדיה בעיני כל אדם, ומצד אלו הדברים שיש בה נקראת צדק, כי צירוף צדק ראשו צ' וסופו ק', והם מקרבן הדדי באותיות אלפא