עוד יוסף חי תריד

אור הנקרא מחצב הנשמות בכל פרטיו. ועוד יש אור אחד הנקרא מחצב המלאכים שממנו נחצבו כל המלאכים, וגם הוא נכלל מכל פרטים ההם, והוא מלבוש חיצון על אור מחצב הנשמות, ועוד יש אור א' מועט ונקרא אור חשוך, וכולו דינים קשים, שמנו נאצלו כל הקליפות שבאותו עולם, ומלביש על אור מחצב המלאכים וכו'

נמצא חור מחצב הנשמות הוא פנימי ועליון מן אור מחצב המלאכים, כי על ידו נמשך הארתם וחיותם מאור מחצב הספירות, וזה סוד הן אראלם צעקו חוצה, כי כשאין נמשך מן מחצב הספירות שפע לנשמות ישראל הפנימיים מהם, חסרה השפעתם של המלאכים, מפני שהם חיצונים אליהם וכו', ולכן נאמר בישראל בנים אתם לה' אלקיכם, כי הם בבחינתם כבן מתאחז באביו בתכלית, ונמשך ממנו, וזה סוד האבות הן הן המרכבה, שהם מרכבה אל אור מחצב הספירות הרוכב עליהם, שלא ע"י אמצעות אור אחר וכו'. והנה נמצא אור מחצב הנשמות הוא לבוש לאור מחצב הספירות, וזהו סוד ואתם הדבקים בה' אלקיכם, שיש למחצב הנשמות דבוק גמור עם אור מחצב הספירות, משא"כ באור מחצב המלאכים, וז"ש כי כאשר ידבק האזור במתני איש, כן הדבקתי אתכם אלי בית ישראל

ובזה יובן בס"ד הכתוב בפרשת תצוה ושכנתי בתוך בני ישראל והיתי להם לאלקים, פירוש ושכנת יו"ד הוא עולם הי"ס שנקרא מחצב הספירות בתוך בני ישראל, בני לשון בנין הוא מחצב הנשמות, שבו נבנו נשמות ישראל תוך דייקא, כי מחצב הנשמות הוא מלבוש למחצב הספירות, והוא בתוכו בלי אמצעי ביניהם, ולכן והייתי להם לאלקים שאכנה אלהותי עליהם, שאהיה נקרא אלקי ישראל, דלגבי אוה"ע נקרא אלקי האלקים, אבל לגבי ישראל נקרא אלקי ישראל, כי מחצב הספירות דבוק במחצב הנשמות של ישראל

ובזה יובן בס"ד מ"ש במלכים א' סי' ה', ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל. וי"ל למה בתחלת הפסוק קראם בני ישראל, ובסופו קראם עמי ישראל תוך כדי דבור, ובזה ניחא דהכי קאמר, ושכנת יו"ד הוא מחצב הספירות שנקרא עולם הספירות, הנה הוא תוך בני ישראל, ר"ל תוך מחצב הנשמות שממנו נבנו נשמות ישראל, וכיון דהם דבוקים במחצב הספירות לכן בדין הוא שלא אעזוב את עמי ישראל, וקראם עמי כלומר עימי הם הדבוקים בי, וכמ"ש ע"פ כאשר ידבק האזור וכו'

והנה נודע מ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל שם, דמחצב הספירות שהוא עולם הי"ס הנז"ל, נרמז בארבע אותיות שם הוי"ה, ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב בשלח לך ואמרו אל יושבי הארץ הזאת שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה ה' בקרב העם הזה ועננך עומד עליהם ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם ועמוד אש לילה, והכונה הוא ואמרו קאי על השרים של האומות שלמעלה, יאמרו אל יושב הארץ הזאת, דהיינו אל האומות התחתונים היושבים בארץ התחתונה, שמעו כלומר הבינו, כי שמיעה הוא ר"ל הבנה, כמ"ש שמע כלומר הבן, ר"ל שיגידו להתחתונים שהם הבינו מישיבה של מעלה, כי אתה ה' כלומר מחצב הספירות שהוא עולם הי"ם, שרמוז בשם הוי"ה, ולכן קוראו כאן בשם ה' הוא בקרב העם הזה, כלומר בקרב מחצב הנשמות, אשר ממנו באו נשמות ישראל שהם העם הזה, ומהיכן הבינו הסוד הזה, אמר חדא כי ראו אשר עין בעין נראה אתה ה', כלומר בעת שנתת להם התורה בסיני דברת עמהם פנים בפנים שלא ע"י מלאך, וזה עדות ברורה כי מחצב הנשמות דבוק במחצב הספירות, דנמצא מחצב המלאכים הוא חוצה לו, כמ"ש רבינו ז"ל ע"פ אראלם צעקו חוצה וכנז"ל, ולכן לא קבלו בסיני על ידי מלאך, מאחר דנשמותיהם הם למעלה מן המלאכים, ואיך יקבלו מן התחתון מהם, וכמ"ש רבינו ז"ל, על כן מן הדבר הזה שהיה להם בסיני שדברת עמהם פנים בפנים, וראו עין בעין שלא היתה ראייתם בהתלבשות ע"י מלאך, נתברר לשרים של האומות שלמעלה דמחצב הספירות הרמוז באותיות הוי"ה הוא בקרב מחצב הנשמות שממנו יצאו ישראל

ועוד ידעו מעלתם של ישראל ממה שרואין שעננך עומד עליהם, עננך דייקא שהוא חצוב ממקום עליון וגבוה, דלכן נקראו ענני כבוד, כי כבוד הוא מספר לב רמז לל"ב נתיבות חכמה, ועוד רואין שבעמוד ענן אתה הולך לפניהם, אתה דייקא, דכתיב ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך, ואיך עתה המתה את העם הזה כאיש אחד

ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה, בת מלך רמז למחצב הספירות, הוא פנימה דמחצב הספירות, עומד לפנים ומלובש במחצב הנשמות, ומחצב המלאכים הרמוזים באותיות זהב, דהיינו אות ב' הוא מחצב הנשמות שהוא בסוד בריאה, וכנז' בדברי רבינו ז"ל בסוד אות ב' של בראשית, ואותיות זה של זהב רמז למחצב המלאכים, דידוע מאמר רז"ל במדרש זה הוא המלאך דכתיב וקרא זה אל זה ואמר, וז"ש ממשבצות זה"ב שהם מחצב הנשמות, ומחצב המלאכים לבושה שהם מלבוש לבת מלך שהוא מחצב הספירות

ובזה יובן בס"ד הכתוב בפרשת ואתחנן, כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו, פירוש מאחר דמחצב הנשמות דבוק במחצב הספירות, יש כח לישראל מצד נשמתם להתפלל להשי"ת בלתי אמצעות מלאך, כמ"ש לא תצעק למיכאל או לגבריאל, אלא אתה קרא וצעק אל השי"ת לבדו וז"ש כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו, שבאמת אין מחצב מפסיק בין מחצב הספירות לבין מחצב הנשמות, וכמש"ה ואתם הדבקים בה' אלקיכם, ע"כ ראוי שבכל קראינו הוא אליו דוקא, ולא נקרא לשום מלאך להיות אמצעי בינינו

וז"ש הכתוב בפרשה זו, איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל, פירוש באותיות הוא בספירות, דידוע כל ספירה נקראת בשם אות, ובית אבותם היינו מחצב הנשמות שנקרא בית אבותם, וכמ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל על מאמר רז"ל האבות הן הן המרכבה, דקאי זה על מחצב הנשמות שהוא מרכבה אל אור מחצב הספירות הרוכב עליהם שלא על ידי אמצעות, וכאשר העתקתי דבריו לעיל ולז"א איש על דגלו באותות לבית אבותם, ר"ל בספירות בית אבותם שהוא מחצב הנשמות יחנו בני ישראל, שממנו נשמותיהם חוצבו, וגם שהם מנגד ר"ל מן הפנים של מחצב הנשמות ששם הם סביב לאהל מועד יחנו, אוהל מועד קאי על מחצב הספירות ששם בית ועד של הספירות, ולכך קרי ליה בשם אהל מועד, וידוע דמחצב הנשמות שמשם נשמות ישראל, הוא מלביש למחצב הספירות הנקרא אהל מועד מסביב, ולז"א סביב לאהל מועד

ובאופן אחר נ"ל בס"ד הכתוב איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וכו', בהקדים מה שפרשתי בס"ד ברמז הכתוב בפרשת בשלח, ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה, והוא כי נראה עתה בדורות החדשים האלה, יש מבני אדם מתייאשין מן הגאולה, באומרם מאחר שהגלות הזה נתארך כ"כ יותר מן אלף ות"ר שנים, יש הוכחה גמורה כי לא ישוב אלקי ישראל לגאול אותם מבין האומות, לשלח להם מלך המשיח ולקבץ גליות לארצנו ולנחלת אבותינו, כי אורך הגלות הרב