עוד יוסף חי תקפא

הרמוז בצאן שאתם נוהנים בהם. ואין אתם קצים בעמלם, תקריבו את קרבנכם הוא הקרבן לה' אשר דברתי בו

מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם. נ"ל בס"ד, דידוע שהתורה נקראת שער, וכמ"ש בגמרא מכריז רבי ינאי וי למאן דלית ליה דרתא והרעא לדרתיה עביד, והכונה, כי מכנה התורה בשם שער והיראה בשם בית, וידוע שתרגום שער הוא בבא, ונרמז שם זה בתחלת התורה בראשית ברא אלקים ר"ת בבא, ושמעתי מספרים, גוי מגדולי הישמעאלים כתב על הנייר ע"י ישראל בכתב אשורית ג' אותיות בבא ויבא לפני עט"ר הרה"ג מו"ה רבינו משה חיים זצ"ל ויראהו הנייר הזה, ויאמר לו חכם מה הפירוש של אותיות אלו הכתובים כאן. ותכף ומיד השיב לו זה ר"ת בראשית ברא אלקים, ויתפלא הגוי איך הרגיש וידע זה בהשקפה ראשונה תיכף ומיד. כי הוא נתכוין לנסתו בזה, שכתב ר"ת אלו לידע אם ירגיש בכך

איך שיהיה נמצא התורה היא שער, ונרמז זה בתחלתה שמתחלת באותיות בבא, ונראה לכך זכר כאן ג' מינין אלו בהמה בקר צאן, לרמוז בהם על התורה שנקראת בבא, והיינו כי בעלמא דרשינן תיבת מן כלומר מהטפל, והנה אות הטפל שבאותיות בהמה כלומר חות הקטן במספר שלו הוא אות ב', וכן אות הטפל אשר באותיות בקר הוא אות ב', ואות הטפל שבאותיות צאן הוא אות א', הרי כאן אותיות בבא שנרמזים בבהמה ובבקר ובצאן, ורומזים להתורה שנקראת בבא, ונרמזו בבהמה ובבקר להורות שישים אדם עצמו בעבור עסק התורה כשור לעול וכחמור למשוי, ובצאן נרמז שהתורה עוזרת לאדם להיות לו מדת הסתפקות, שיהיה רואה את עצמו עשיר, ועל זה אמרה תורה עושר וכבוד אתי הון עתק וצדקה, וכתיב בשמאלה עושר וכבוד, ובצאן כתיב ועשתרות צאנך, וארז"ל שמעשרות את בעליהן, וז"ש מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן, ר"ל באותיות הטפילין שבאותיות בהמה בקר צאן, שהם אותיות בבא הרומזים לתורה, על ידה תקריבו את קרבנכם שתזכו להיות מרכבה לשכינה, ויתקבלו ברצון קרבנכם לפני השי"ת

ועוד נ"ל בס"ד דידוע שיש נצוצות קדושה שהם מבחינת ק"ב חרובין, ואלו הנציצות יוצאין מן הסיגים ע"י תיקון הנעשה בקרבן, ולכך נרמזו באותיות קרבן שהם נר קב, כלומר נר המאיר לניצוצות של בחינת ק"ב להוציאם מן הסיגים, ונרמז תיקון ניצוצות אלו של בחינת ק"ב באותיות בהמה בקר צאן, דהיינו אם תקח הרוב שלהם תמצא באלו הרוב צירוף שלשה תיבות אלו, שהם צ"א ק"ב בה"ם, כלומר מאלו הקרבנות שאתה מקריב שהם בהמה בקר צאן, אז ע"י התיקון של ההקרבה הנעשה בהם, תוציא בחינת ק"ב מן הסיגים. ונ"ל דנרמז השיר של הלוים שצריך להיות עם ההקרבה ביחד להשלים התיקון, בס"ת בהמה בקר צאן, שהוא ס"ת רנה, זה השיר

ובאופן אחר נ"ל בס"ד, אדם כי יקריב מכם קרבן לה', ליישב מלת מכם שנראה לשון יתר, והוא ע"פ מ"ש בספר שער בת רבים בסוף פ' במדבר, ע"פ כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם, עד"מ איש בא לחנות לקנות לו מראה זכוכית, ויראהו הסוחר מראה טוב ויפה והוא הביט בה ולא חפץ בה, א"ל הסוחר מדוע אינך חפץ בה, ויענהו רואה אני תמונה משונה נגדי, כי היה ראשו פרוע והכובע שעל הראש הוא על הצד, ועל מצחו יש לכלוכים של דם, ובפניו לכלוכים של דיו, וגבות עיניו מלוכלכים בצואה של העין, אמר לו הסוחר שוטה ופתי הלא התמונה שאתה רואה בה היא תמונת עצמך, והלכלוכים הם בפניך ובמצחך, וקלקול הכובע הוא מעצמך, נסה נא להכין הכובע על ראשך כראי, ותרחוץ מצחך ופכיך מן הלכנוכים, ותרחוץ גבות עיניך מן צואתם, ותראה אז תמונת המראה כנגדך יפה, וכן עד"ז ההנהגה העניונה מהנהגת כפי הנהגת האדם, שאם מתנהג בטוב וביושר יראה ההנהגה העליונה מתנהגת עמו בטוב, ואם יקלקל מעשיו אז הנהגת ענייניו תתקלקל, וז"ש אני ה' לא שניתי כלומר איני מקבל השתנות ח"ו, והשינוי לפעמים מטוב לרע אינו מצידי, אלא הוא רק מצידכם, יען כי אתם בני יעקב לא כליתם חוק שלכם להשלים מעשיכם כראוי עכ"ל. ובזה פרשתי בס"ד מש"ה אני לדודי ודודי לי, כלומר כפי שיעיר התקרבות שאני מתקרב לדודי, כן דודי מתקרב לי, דכתיב ה' צלך דוגמת הצל שהוא מכוון כנגד המצל עליו

ובזה יובן בס"ד אדם כי יקריב, פירוש רוצה לעשות התקרבות שיקריב נפשו ועצמו להשי"ת, מכם כלומר כפי שיעיר והמדה אשר יהיה מכם כן תהיה ההתקרבות אשר תהיה להשי"ת עמכם. או הכונה הוא, ר"ל אחר שתשלימו ההכנות שראוי להיות מכם בתורה ומצות אז תמצאו הקרבן לה', כלומר ההתקרבות של השי"ת שיעשה לכם. כי אחר שתעשו אתם את שלכם אז יעשה הקב"ה את שלו. וכיוצא בזה פירש הרב מהר"י צרפתי ז"ל, הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל, שומר מלשון ואביו שמר את הדבר, שהוא לשון המתנה וצפוי שממתין ומצפה למעשיכם תחלה, ולכן אמר השי"ת שובו אלי ואשובה אליכם. שובו אתם תחלה ואח"כ אני אעשה את שלי, ולכך אמר השי"ת למרע"ה קודם קי"ם, מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו, שהם יקדמו תחלה ואני אעשה את שלי לעשות להם הנס הגדול, ולהראותם מראה הגדול והעצום והנורא, וכאשר בארנו לעיל בס"ד בפרשת בשלח

ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב מ"ש השי"ת לישראל ולא יראו פני ריקם כלומר לא תוכל לראות פני שאהיה אני מתקרב לך ואשפיע לך שפע הארה וקדושה, בעוד שאתה ריקם. שלא הקדמת למלאת עצמך בתורה ומצות. ובזה יובן מ"ש רז"ל מדת הקב"ה כלי מלא מחזיק כלי ריקם אינו מחזיק, ר"ל אם יראה את האדם הוא כלי מלא בתורה ומצות ומעשים טובים, מחזיק להשפיע לו שפע התקרבות שיהיה קרוב אליו, ולקדשו ולהאיר לו באורים גדולים ננסגבים, אבל אם הוא ריקם אינו מחזיק שפע ברכה וקדושה מאתו יתברך ולכן אמר אלישע הע"ה לאשת עובדיה מה יש לך בבית, דברכת השי"ת לא שריא ברקניא

אם עולה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אותו לרצונו לפני ה', נ"ל בס"ד, בקר לשון ביקור רמז למלאכת הבורר, שהאדם מבקר הדצח"ס, ומברר מהם נצוצי הקדושה, והנבררים וניצוצות הנבררים נקראים קרבן שהאדם מקריבם לגבוה ומעלה אותם למעלה, וז"ש אם עולה קרבנו הם נ"ק מן הבקר, ר"ל מן הביקור שעשה בדצח"ם צריך שזה הבירור יהיה בסוג זכר שעולה למעלה מאיליו, ואין צריך לסיוע מאחרים, אלא אדרבה הוא מושך ומעלה עמו נ"ק של אחרים שהם חלושים, וידוע כל משפיע נקרא זכר וכל נשפע נקרא נקבה, ועוד תמים יקריבנו שלא יהיה בירור לחצאין, או תמים שמושך ומברר משלו וגם משל אחרים שהם משורשו, או בסדר תם בסוד יעקב איש תם, ולא בסדר מת שלא יהיה לסט"א שהוא נקרא מת תערובת בו, אל פתח אהל מועד אות הראשון של התיבה הוא הפתח שלה, ולכן שתי תיבות אהל מועד פתח שלהם הוא אם, שה"ס המלכות שנקראת שער בסוד שם אדני במלואו הרעא, והכל עולה תחלה אליה, וכיון שהאדם עושה זה לרצונו, כלומר רעותא דלבא שהיא כנגד קוץ יו"ד של שם הוי"ה, אז זוכה שיעלה בירור זה חל כל הפרצופין הרמוזים באותיות שם הוי"ה: