עוד יוסף חי תקנו

וז"ש ועשו לי מקדש, לי לשמי שמכוונים לשמי, ואז עי"כ ושכנתי בתוכם, כלומר בתוך הדברים הגשמיים הנזכרים בפסוק הקודם שהם זהב וכסף ונחשת ותכלת וארגמן וכו', שאשרה אור שכינתי בתוכם, שיהיה להם אור זה כמו נשמה בתוך הגוף, שבזה יהיו עושים פעולות נשגבות וגדולות, ולכן תמצא דאלו המינים של כלי הקודש והמשכן הם ט"ו כמספר שם י"ה, ודוק

ובמדרש רבא אתמר בפסוק זה, אמר הקב"ה לישראל אתם צאני ואני רועה, שנאמר ואתם צאני צאן מרעיתי אדם אתם, ואני רועה שנאמר רועה ישראל האזינה, עשו דיר לרועה שיבא וירעה אתכם, לכך נאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. אתם כרם, שנאמר כי כרם ה' צבאות בית ישראל, ואני שומר, שנאמר הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל, עשו סוכה לשומר שישמור אתכם. אתם בנים ואני אביכם, שנאמר כי הייתי לישראל לאב, כבוד לבנים כשהם אצל אביהם, וכבוד לאב כשהנם אצל בניו, וכן הוא אומר עטרת זקנים בני בנים, עשו בית לאב שיבא וישרה אצל בניו, לכך נאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם עכ"ל. ונ"ל בס"ד טעם לשלשה חלוקות אלו, והיכי רמיזי, והוא כי ידוע שיש לישראל נר"ן, וקדושתם ומעלתם זו למעלה מזו, וכנגדן יש השראת שכינה בישראל, בשלשה הדרגות זו למעלה מזו. ולכן כתיב בירמיה ז' לאמר היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה, נקטי ג"פ היכל ה' כנגד נר"ן, שהם בהדרגות זו למעלה מזו, וכנגדן שלשה מדרגות בהשראת שכינה, דנביאי השקר היו מבטיחים אותם בשלשה הדרגות של מעלה שיש להם בהשראת שכינה, אך באמת הבטחה זו לשקר היתה כי אין להם שלשה הדרגות של מעלות אלו, אלא רק אם הם צדיקים

ועל כן כנגד שלשה הדרגות שיש להם בהשראת שכינה, עשה שלשה חלוקות אלו של צאן וכרם ובנים. והם צאן כנגד מדרגת הנפשות, וכרם כנגד מדרגת הרוחות, ובנים כנגד מדרגת הנשמות, ולכן גם בבית המקדש היה שלשה מדרגות של קדושה זו למעלה מזו, האחד עזרת ישראל, והב' למעלה ממנה הוא עזרת כהנים, והג' למעלה משניהם מקום קדשי הקדשים, ששם לא יכנס אלא כה"ג ביום כפורים, ואלו הם, קדושת עזרת ישראל היא כנגד עול העשיה, ששם הוא מדרגת אחדים, והיא כלולה מן ארבעה עולמות, וקדושת עזרת כהנים כנגד עולם היצירה, ששם היא מדרגת עשרות, וג"כ היא כלולה מן ארבעה עולמות, וקדושת בית קדשי הקדשים היא כנגד עולם הבריאה, ששם הוא מדרגת המאות, וג"כ היא כלולה מן ארבעה עולמות, ולכן נקרא מקדש שמספרו תמ"ד, שתם מספר ד' באחדים, ומספר מ' בעשרות, ומספר ת' במאות, כנגד קדושת שלשה עולמות בי"ע, שכל אחד כלול מארבעה עולמות אבי"ע, שהם כנגד אחדים עשרות מאות

והנה שלש הדרגות של מעלה שיש לישראל שהם צאן וכרם ובנים, שבהם נקרא הקב"ה רועה ושומר ואב, יש להם רמז בשם ישראל באותיות שבתוך שמם, שהם אותיות ראש, ר"ת רועה אב שומר, וז"ש ועשו לי מקדש, שמספרו תמ"ד, כנגד שלשה הדרגות של קדושה, שהם כנגד קדושת שלשה עולמות בי"ע, שהם א' באחדים, וא' בעשרות, וא' במאות, ושכנתי בתוכם דייקא, ר"ל בתוך שמם, ששם רמוז תואר רועה שומר אב, ולזה סיים ככל אשר אני מראה אותך, אשר דייקא שהוא ר"ת אב שומר רועה, שאני מתנהג עמהם בשלשה תוארים אלו שהם כנגד שלשה מדרגות של מעלה שיש לישראל, כן תמצא את תבנית המשכן שיש במקום עצמו שלשה חלוקות של קדושה כנגד שלשה הנז', ואת תבנית כל כליו, שיש גם בכליו שלשה מדרגות של קדושה זו למעלה מזו, הא' קדושת הארון, והב' קדושת מנורה ושלחן ומזבח הזהב, והג' קדושת מזבח העולה

ועוד נ"ל בס"ד הפסוק ועשו לי מקדש, דידוע שיש ארבעה אותיות שצריכים תיקון, ובתקונם תצמח גאולתינו והם הא' הוא אות מ"ם של למרבה שיפתחנה הקב"ה לעתיד באלכסון, ותהיה שני דלתי"ן כנגד ב' דלתי"ן של דוד, וכמ"ש הרב הרנ"ש ז"ל בספר טוב הארץ על פסוק לשקוד על דלתותי יום יום, והב' הוא אות קו"ף של קנה שיקצץ רגלו ויהיה צורתה, שבזה יהיה מן קנה אותיות הנה, ויתקיים ראשון לציון הנה הנם, וכמ"ש בזוה"ק והג' אות ד' שם שד"י ושם אדנ"י שנפגמו בחטא חוה, ונשאר ש"י, ואנ"י בסוד הנחש השיאני שהוא אותיות ש"י בשם שדי, ואני בשם אדנ"י, שיתוקן אות ד' כאן וכאן, וישתלם שם שדי ושם אדנ"י, והד' אות ש' של שם רשעים שהיא מצד קדושה, ורומזת לשם אלקים דיודי"ן שעולה ש', שיונקים ממנה עתה הקליפות ולעתיד תסתלק מהם, וכמ"ש הרב שם שמואל ז"ל. נמצא ארבע אותייות צריכין תיקון והם אותיות מקדש, ובגמר תיקונם תהיה הגאולה שבה יהיה השראת שכינה בישראל בשלימות שיהיו כולם היכל ה', וכמ"ש ונבאו בניכם ובנותיכם, וז"ש ועשו לי מקדש, עשו לשון תיקון כמו ובן הבקר אשר עשה, שהוא ר"ל תיקון, וכן כאן אמר ועשו לי מקדש שיתקנו אותיות מקד"ש הנזכרים, ואו ושכנתי בתיכם ממש שיהיו הם עצמם היכל ה'

ועשו ארון עצי שטים. נ"ל בס"ד הטעם שצוה לעשות הארון מעצי שטים, מפני שבארון יש הלוחות שכל התורה כלולה בהם, וידוע דיעקב ועשו חלקו העולמות, ויעקב לקח עוה"ב ועשו עוה"ז, ומקשים מנין ליעקב מותרות בעוה"ז, דכיון שהיא של עשו אין לו אלא צמצום כדי חיותו, ומנין לו זכות בעושר ורבוי טובה, ותרצו כיון דאין העולם מתקיים אלא ע"י התורה שקבלו אותה ישראל, ולולי זאת היה העולם ומלואו אבודין, נמצא ישראל זוכין ברבוי טובה בעה"ז מדין מיל מזוטו של ים. ובזה פרשתי בס"ד מ"ש התנא באבות, אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח, כלומר העולם אומרים אם אין קמח אין תורה, ולכך צריכין לטרוח למצוא הקמח כדי שאח"כ יעסקו בתורה, ואין האמת כן אלא אם אין תורה אין קמח, דהם זוכים בקמח בשביל עסק התורה, ולכך צריך להקדים עסק התורה על מציאות הקמח. וידוע דעסק התורה רמוז באות ל' שהוא לשון לימוד, ולכך הוא עליון על כל האותיות, ולכן צוה לעשות הארון שבו התורה מעצי שטים, כי שטים הוא לשון שטות, אבל אם בתוכם אות ל' יהיה שליטים, ר"ל ישראל יהיו שליטים בעוה"ז ג"כ ע"י לימוד התורה שרמוז באות ל'

ועוד נ"ל בס"ד, אומרו ועשו ארון עצי שטים, בא לרמוז על הלב שדומה לארון, כמו שהארון הוא כלי ששומרים הלוחות ששם התורה, כי בעשרת הדברות נכללה כל התורה כולה, כן הלב הוא כלי ששומרים בו התורה ומצניעים אותה בתוכו, וכמ"ש בילקוט בפרשה זו מי שלקח סחורה ויצא לדרך מתירא הוא מן הלסטים, אבל התורה אינו כן שמא יכולים הלסטים ליטול תורתו מתוך לבו, אמרו רבותינו מעשה בספינה שהיו בה פרגומטוטין, והיה שם חכם אחד, א"ל מה פרגמטיא שלך אמר להם מוצנעת היא, א"ל למה לא תראה אותה לנו אמר להם כשאכנס למדינה אראה אותה לכם, התחילו לחזור על הספינה ולא מצאו, התחילו צוחקים עליו, לסוף עמדו המוכסין עליהם ונטלו כל מה שהיה בידם ולא היה להם לא לאכול ולא ללבוש, ואותו חכם נכנס לבית הכנסת התחיל לישב ודורש להם, התחילו בני המדינה לכבד אותו ולפרנס אותו, התחילו אותן