עוד יוסף חי תקנד

תשמרו חותם למידק מנייהו בכל אחת לפי עניינו, ורק ושם אלהים אחרים לא תזכירו, מחמת דיוקים אלו של לך ולכם, דע"ז אסורה במשהו בין של יחיד בין של רבים

אי נמי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו, וכתבו בעבור שני דברים אלו יש לקבל שכר גם בעוה"ז, משום ביומו תתן שכרו. משא"כ שאר מצות קבלנום ע"י שליח, וז"ש ובכל אשר אמרתי אליכם שהם שני דברות תשמרו, יכולים לשמור עצמכם בשכרם, משא"כ שאר דברים אמר השליח אותם אליכם

פרשת תרומה

דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. י"ל למה אמר לשון תרומה בדברים שהביאו למשכן, כי תרומה הנזכר בכתוב הוא על המורם משיעור מסוים מהדגן, והול"ל ויקחו לי נדבה, וכמ"ש בפרשת ויקהל כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא לכל המלאכה אשר צוה ה' לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה לה', וכן אמר עוד שם והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר, כי לשון נדבה יאמר על דבר שאינו מסוים וקצוב להפרישו משיעור מסוים וקצוב, ולכן בכל מיני קרבנות לא נקראו בשם תרומה אלא בשם נדר ונדבה. ונ"ל בס"ד רמז הכתוב לפי דרכו כחה של צדקה שמהפכת הרע לטוב, לא מבעיא שיסתלק הרע ויבא טוב במקומו, אלא כח זכותה גדול שאותו הרע עצמו ישאר כמו שהוא, ויקבל האדם ממנו טוב, הא כיצד מעשה בראובן שהיה הוא לבדו מוכר יין בעירו, ופעם היה לו באוצר מאה חביות מלאים יין, ויבא אדם אחר לאותה העיר והביא עמו סחורה מאה חביות של יין למוכרה, והעיר קטנה די לה כל השנה כולה בפחות ממאה חביות, מה עשה זה האורח שכר שני בני אדם מאנשי העיר, וא"ל שישבו במקום אסיפה של אנשים הרבה כמו בתי הקהווה וכיוצא, וידברו לפני אנשים היושבים שם לאמר חבל על ראובן בעל היין שיש לו מאה חביות יין מלאים והחמיצו שלשים חביות שנעשו חומץ גמור, ונתפשטו הדברים האלה בכל העיר, ואחר שני ימים חזרו וישבו במקום אסיפת האנשים ויאמרו וי לחסרון כיס, כי אתמול נראו עוד שלשים חביות אצל ראובן שנעשו חומץ גמור, ואחר שני ימים חזרו וישבו באותו מקום, ויאמרו אוי ואבוי על פלוני כי היום נודע שכל החביות הנשארים כולם החמיצו, ואין בהם אפילו חבית אחת, והם מדברים כן כאלו מצטערים, ויתפשטו הדברים בכל העיר, כי קול המון רבים קורא שהיין של ראובן החמיץ כולו, וכיון שהדבר הזה יוצא מפי הכל אנשים ונשים וטף נעשה היין שלו חומץ, כי ברית כרותה לשפתים שכל אנשי העיר פתחו פיהם בכך, ואז אינו יכול למכור אפילו קנקן אחד קטן, כי הכל נעשה חומץ גמור והאורח שמח שמחה גדולה כי עתה יהיה מוכר היין בעיר לבדו. והנה בחמלת ה' על ראובן לא עשה לו נס שיסתלק כח החמיצות מיינו ויחזור להיות יין טוב, אלא הביא על ואנשי העיר חולי תגבורת הדם בעור בשרם, שנעשה עורם אדום כדם, וכל אחד מוכרח לחכך הרבה, והדם מתגבר ע"י החכוך יותר, וגזרו הרופאים שאין לאלו תקנה אא"כ ירחצו כל עורם בחומץ חזק של ענבים, ובזה יכבה אש הדם וילך לו, וצריך למהר רפואה יפשא"ק, ובעיר לא נמצא אפילו בקבוק א' של חומץ, והוכרחו כולם לבא אצל ראובן ולקנות ממנו חומץ, ומכרו בסך רב כפליים על היין נמצא זה הרע של החמיצות נשאר במקומו, ולא נסתלק מאותו היין, ועכ"ז קבל בעליו ממנו טובה כפולה על היין

וכן הענין בצדקה, זכותה גדול שלא תצטרך לסלק הרע ולהביא במקומו טוב. אלא ישאר הרע כמו שהוא ויוצא ממנו טוב, וכמ"ש ממכותיך ארפאיך, שהרפואה תבא מן המכה עצמה, ולכן אע"פ שאחשורוש היה רע לישראל, כמ"ש רז"ל שהיה שונא לישראל, כמשל בעל התל ובעל החריץ, ובעת הגאולה לא מת אחשורוש ונסתלק כאשר נסתלק המן, אלא נשאר קיים ויצא ממנו טוב לישראל, ולכן כתיב וצדקה תציל ממות, שאם נגזר נגף לא יסתלקו אותיות נגף. אלא יתהפך סדרם לסדר גפן, דנמצא האותיות נשארו ורק תמורת סדר נגף נעשה סדר גפן, וכן בזכות הצדקה יסתלק הנזק מן נגע, ותמורת סדר נגע יהיה סדר ענג, דהאותיות שוין, וכן בזכות הצדקה יהיה תמורת סדר ערש סדר עשר, ותמורת סדר דוי סדר יו"ד, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל ע"פ ה' יסעדנו על ערש דוי וכאשר הבאתי דבריו בסה"ק בן איש חי פרשת תזריע ע"ש, דהאותיות של הרע ושל הטוב שוין, ורק הסדר שלהם יתהפך, ועל זה נאמר ויהפוך ה' אלקיך את הקללה לברכה, כי תמורת פועל הנזק יהיה פועל טוב. ובזה מובן בס"ד מה שקרא כאן את הנדבה בשם תרומה, כי אותיות תרומה יתהפכו ויהיו תמורה, דהיינו שיש כח גדול בנדבה וצדקה לעשות תמורה להרע בהטוב שיהיה מן נגע ענג, ומן ערש ודוי יהיה עש"ר יו"ד, ומן נגף יהיה גפן

ומ"ש תיבת לי ודרשו רז"ל לי לשמי, וכן הביא רש"י ז"ל, נראה דרמז בזה שזו התמורה שתהיה ע"י הצדקה ישנה גם באותיות שמי, כי שם אלקים הוא דין, ואם יתחלף באותיות הקודם של שם אלקים יהיה שם אכדט"ם, שהוא רחמים בסוד אלקים חיים, כנז' בשער הכונות בדרוש ל"ג לעומר, וע"י הצדקה יזכה לחלוף שם זה, ולז"א ויקחו לי תרומה שהיא אותות תמורה, לי לשמי, ג"כ הוא שם אלקים שיתחלף בשם אכדט"ם, ורק בתנאי שתהיה הצדקה כהלכתה שהיא נתנת בנדבת לב, וזהו מכל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. ואמר עוד וזאת התרומה אותיות התמורה שתהיה ע"י הנדבה שתקחו מאתם, עושה ג"כ תמורה בזהב וכסף, כי ידוע מ"ש רבינו שמשון ז"ל בפסוק ויוציאם בכסף וזהב, שיש שני שמות כס"ה בפ"ז שאותיות שלהם הם כסף וזהב ומסוגלים להצלחה, ולז"א וזאת התרומה אותיות התמורה אשר תקחו מאתם, עוד עושה זאת תמורה בזהב ובכסף שאתם מתנדבים, שתקחו תמורת זה השפעה משתי שמות הרמוזים בזהב וכסף

ובאופן אחר נ"ל בס"ד, מה שקרא לנדבת המשכן בשם תרומה, והוא כי ידוע כאשר יתעלו ישראל ויהיו מרוצים לפני הקב"ה קוראם בארבעה תוארים, שהם אחותי רעיתי יונתי תמתי, וכמש"ה קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי, ופרשתי בס"ד במ"א דארבעה תוארים אלו זוכים להם להיותם שלמים במצות במחשבה וכונה ודבור ומעשה, והנה כשעשו העגל נסתלקו מהם ארבעה תוארים אלו, אבל כשנתרצה להם הקב"ה בתיקון המשכן חזרו להם התוארים האלה, ששרתה עליהם שכינה וחזרה עטרה ליושנה, ולכן נדבת המשכן שבה חזרו להם ארבעה תוארים של אחותי רעיתי יונתי תמתי, קראה בשם תרומה כי תרומה היא אותיות תר"ו מ', והיינו ר"ת אחותי רעיתי יונתי תמתי עולה מספר תר"ו, וס"ת שלהם עולה מ', הרי אותיות תרומה, ולכך אמר ויקחו לי תרומה, כי ע"י תרומה זו של נדבת המשכן יקחו ארבעה תוארים של אחותי רעיתי יונתי תמתי הרמוזים באותיות תרומה כאמור, אך בתנאי מכל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, דהיינו שתהיה הנדבה שלימה במחשבה וכונה ודבור ומעשה, כי בעבור שלימות ד' אלה יזכו לארבעה תוארים ההם

ובזה יובן מ"ש חז"ל, והביא דבריהם רש"י ז"ל לי לשמי, כי ארבעה תוארים אלו תלויים בארבעה