עוד יוסף חי תקלז

קדושים, שיכילו בתוכם כל מדרגות שפע הקדושה שיש בספירה זו של המלכות דקדושה, ועל זה רמז הכתוב לך אכול בשמחה לחמך, בשמחה אותיות בחמשה כלומר חמשה אותיות של המלכות, כי כולם הם קדושה גמורה ולית בהו פירודא, אבל העכו"ם יונקים מן מלכות דקליפה, דהיינו מן אותיות חלק הטוב שיש בה הבלוע בתוכה, כי מן גוף הקליפה שהוא רע גמור שבה אין יניקה, כי הרע לבדו נחשב מת, ואין הנאה מן המת, ולכן גופה של קליפה שהוא חלק הרע שבה א"א להתקיים לבדו בלתי חלק הטוב המתערב בו, ועל כן כל היונקים מן הקליפה הם יונקים מחלק הטוב הבלוע בה בלבד

והנה מלכות דקליפה יש בשמה אותיות מת בראשה וסופה, ואלו מורים על גופה של קליפה שהוא הרע שבה, ולכן הם אותיות מת כמשמען, כי חלק רע לבדו מת הוא, וקיומו וחיותו הוא מן חלק הטוב שבלוע בתוכו, ולכן אותיות לכו שעומדים בתוך אותיות מת שבשם מלכות דקליפה, הם מורים על חלק הטוב שבלוע במלכות דקליפה, והם כמו נשמה שלה שמקבלת חיות מהם, שהם כמו נשמה העומדת בתוך הגוף, כן אותיות לכו עומדים בתוך אותיות מת, שהם מורים על הרע שהוא גוף הקליפה, ולכן אותיות לכ"ו שהם מורין על חלק הטוב הבלוע תוך הקליפה, עולה מספרם נ"ו, וידוע מ"ש רבינו האר"י ז"ל כי אותיות נ"ו הם סוד הגבורה, וידוע ג"כ מ"ש רבינו האר"י ז"ל כי חלק הטוב הבלוע תוך הקליפה ויונקת ממנו הנה הוא בסוד הגבורות, ולכך יכולה הקליפה לינק ממנו, כי מן החסדים אינה יכולה לינק

וכל זה הוא במלכות דקליפה שנפרדים חלק הטוב שבה מן חלק הרע שהוא גוף של הקליפה, מפני שאי אפשר שיתערב הזהב עם העפר, ומוכרת שיהיו נבדלים זה מזה, ולכן נבדלים אותיות מת שהוא הקליפה, מן אותיות לכו שהוא חלק הטוב, אבל במלכות דקדושה שכולה טוב וקדושה, אין פירוד באותיות מלכות, ולכן אין אתה קורא שם צירוף מת ח"ו, אלא כל אותיות מלכות הם צירוף אחד ונקראת מלכות שלמה, ולכן תמצא בדברי רז"ל אומרים שצריך האדם לקבל עול מלכות שמים שלימה, דקדקו למנקט שלימה, ללמד כי מלכות שמים שכולה קדושה שם תמצא כל אותיותיה צירוף אחד שלם, שהיא נקראת בשם מלכות אשר אותיותיה שוין כולם בשלימות, ואין שם פירוד בין אותיות מת ובין אותיות לכו, כאשר ימצא במלכות דקליפה, שנחלק השם שלה לשני צרופים שהם צירוף מת, וצרוף לכו, אלא שם הוא צירוף אחד שהוא צירוף מלכות שלם בחמש אותיות. ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב אחד באחד יגשו ורוח לא יבא ביניהם, כלומר אחד אלו ישראל שנקראו גוי אחד בארץ, באחד יגשו שיונקים מן צרוף אחד שבמלכות דקדושה, בסוד כל ישראל בני מלכים הם, שיונקים מן המלכות דקדושה ששם הוא צרוף אחד, ואינה נחלקת לשני צרופים, ולכן ורוח הטומאה לא יבא ביניהם, משא"כ העכו"ם יונקים מן מלכות דקליפה, ששם היא נחלקת לשני צרופים, כי א"א שיתערבו ביחד הטהור והטמא יחדיו, וא"א שיתערב הזהב עם העפר

ובזה יובן בס"ד הכתוב בתהלים סי' ל"ד על הצדיק שומר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה, דקאי על ספירת המלכות שהיא עשירית. וידוע דהעשירי במספר הקדמיי הוא נ"ה, וז"ש אחת מהנה ר"ל מן נ"ה, דאותיות מה של מהנה, יהיו אותיות השמוש, והכונה אחת מן הספירות שהיא ספירת המלכות שהיא עשירית מספר נ"ה לא נשברה אצלו, להיות שני צרופין, מת לחוד, ואותיות לכו לחוד, אלא הוא יונק ממנה בצרוף אחד שלם בכל אותיות שבה, ולא נשברה להיות שני צרופים

ובזה יובן בס"ד הכתוב בישעיה ס"ו המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחת בתוך אוכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדיו יסופו נאם ה', וצריך להבין אומרו אחר אחת בתוך מה עניינו, ובזה מובן שהם רשעים גמורים אוכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר, ולכן אין להם יניקה מן אותיות מלכות דקדושה, אלא יונקים מן מלכות דקליפה שהם יונקים מן צירוף אחד שהוא בתוך, דהיינו מן צירוף לכ"ו בלבד שעומד בתוך אותיות שם המלכות דקליפה, וגם לפי הכתיב דכתיב אחר אחד ג"כ יבא הרמז הזה לנכון ביותר, דהיינו אחר צירוף אחד בלבד שעומד בתוך

נמצא העכו"ם יונקים מן אותיות לכ"ו שבמלכות דקליפה, שהם אותיות של חלק הטוב הבלוע בתוך הקליפה. ובזה יובן בס"ד מ"ש פרעה להמצריים כשבאו לבקש ממנו חיות לפרנסם ברעב, ואמר להם לכו אל יוסף כל אשר יאמר לכם תעשו, כלומר אני יניקתי מן אותיות לכ"ו דוקא, ועכשיו יניקה זו היא אצל יוסף, שהוא לקחה, באמרי אליו אתה תהיה על ביתי וטל פיך ישק כל עמי, דהבאר שהיינו יונקים ממנו נעשה אצלו, ולא נשאר אצלי כלום כדי שאתן לכם, ולכן כל אשר יאמר לכם תעשו, כי מפיו אתם חיים, ומידו אתם נזונים, כאשר אמרתי לו ועל פיך ישק כל עמי

וז"ש ויקח שש מאות רכב בחור וגם כל רכב מצרים ושלישים ג"כ, וכל אלו לקחם על סמך של אותיות כלו שבשם מלכות דקליפה, להמשיך להם כח מן אותיות כלו, ונכתב כאן בסדר כלו ולא בסדר לכו כאשר הם עומדים, לרמוז בה לשון כליה, כי סוף אותיות אלו של לכו להיות כלו ממנו ומאלו שהביאם ולקחם עמו, ואדרבה יעשו בהם כליה שנטבעו בים, שנסתלקו כוחות שלשה אותיות אלו מן פרעה ומצרים ולא נשאר אצלם אלא רק אותיות מת דמלכות שהם רע לבדו, ולכך נאמר וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, שפרחו מהם כוחות של אותיות לכו, ולא נשאר אצלם אלא אותיות מת, ואין כח והנאה נמשך מן המת, ולכך כלו כל אותם המצריים שבאו על הים, וגבר ישראל

וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם ויראו מאד. נ"ל בס"ד מה שאמר נסע ולא אמר נוסעים, לרמוז כי שר מצרים שהיה שמו מצרים, היה ראש כל השבעים שרים של אוה"ע, והיה כלול בו כוחות כל ע' שרים, ולא בא עליהם בכח עצמו בלבד, אלא בכח כל ע' שרים, וישראל ראו ראיה שכלית בעין השכלית שלהם, כי מצרים הוא השר הנקרא מצרים, נס ע' אחריהם, כי לא הוא לבדו נס אחריהם, אלא נס בכח כל ע' שרים אחריהם, לכן ויראו מאד, והיינו נסע חלקנה לשתים וקרי בה נס ע'

אי נמי נ"ל בס"ד, דידוע מ"ש רבינו האר"י ז"ל אותיות נ"ו רומזים לגבורה, כי ה"ג דמנצפ"ך יתחלקו לחמשה, כל חלק הוא נ"ו, כי מנצפ"ך הם פר דינים, וה"פ נ"ו עולה פר, אך גם החסדים הם פ"ר כמנין רב חסד, ויתחלקו לחמשה חלקים כל חלק הוא מספר יום, כי יום כנוי לחסד בסוד יומם יצוה ה' חסדו, והנה אחרי אותיות מה יש אותיות נ"ו שהם גבורה, ולז"א ראו בעין השכלית, כי מצרים הוא השר הנקרא מצרים נוסע אחריהם, חלק התיבה לשתים וקרי בה אחרי מה, רמז לגבורה שהיא נ"ו שעומדים אחרי אותיות מה שבא עליהם בתוקף הגבורה, ולכן יראו מאד, וא"ל מרע"ה אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום, ר"ל ה' יום, דהיינו חמשה פעמים נ"ו יעשה אותם לכם חמשה פעמים יום שהוא חסד

ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו. נ"ל בס"ד, ע"פ מ"ש בסה"ק בן