עוד יוסף חי תקיג

לגבי המאד, שגם לפי ערך המאד המצוי בעולם הם מאד ומחמת שהיו גדולים בקומתם ועוביים ואבותם היו מצויינים וניכרים בארץ, כאלו אין בני אדם בארץ אלא רק הם, כי היו המצריים בטלי במעוטייהו לגבי דידהו, כי כשהולכין ברחובות העיר נחשבים המצריים בערכם ככלבים הסובבין בעיר, וזהו ותמלא הארץ אותם בלבד. גם אמר אותם אות מ' דמנצפ"ך, שמספרה ת"ר, כן הם היו ת"ר אלפים

הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ. נ"ל בס"ד, שישראל נקראו אדם, דכתיב אדם אתם, והטעם כי אדם מספר מ"ה, כנגד שם הוי"ה דאלפין שעולה מספר מ"ה, ועל זה אמר הכתוב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וכאשר יהיו בגולה נפרד אות א' מן שם אדם, ונשאר להם אותיות דם שהם מספר גולה, וככה היה להם בהיותם בגולה במצרים, וגם ידוע מ"ש רבינו האר"י ז"ל שבהיותם בגולה במצרים נתעלם אות א' דמילוי אות וא"ו דשם הוי"ה דאלפין, ונשאר מספר מ"ד, ובגאולה נשלם השם באות א', ונעשה מספר מ"ה שהוא מספר גאולה, וממילא נשלם אות א' בתואר אדם שיש להם, ונעשה לישראל מספר מה. ובזה פרשתי בס"ד בסה"ק בן איש חי כמה כתובים, והיינו מ"ש פרעה ולא תוסיפון לעמד קרי בה על מד, ר"ל תלכו בתנאי שלא תוסיפון אות א' על אותיות מ"ד, להשלים אדם בכם. ובזה פרשתי ג"כ שם, נורא תהלות עושה פלא, בהפוך אתוון אל"ף, דקאי על אות אל"ף הנז' להשלים בו מספר מ"ה. ובזה פרשתי שם בס"ד, ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם, פירוש אם אומר להם שנשלם למספר מ"ה, ע"י גילוי אות א' בתוך וא"ו. ובזה פרשתי בס"ד שם לדעה מה יעשה לו, שיאיר לו שם מ"ה דאלפין שם שהוא מספר גאולה לגאל אותו מן הצרה הזאת, כי אותיות מה הם כתובים בשמו ראש וסוף, ובודאי עושים לו שפע גאולה. ובזה מובן מ"ש רז"ל פני משה כפני חמה, ח' מ"ה, והיינו ח' חכמה, ומ"ה הוא מספר השם דאלפי"ן, שהוא מספר גאולה, ולכן הוא גואל הראשון שהיה לישראל

והנה פרעה ועמו היו מדברים דברים נסתרים מכח השר שלהם שהיה מניח דברים בפיהם, אע"פ שאינם מבינים אותם. וז"ש הן עם בני ישראל רב ועצום ממנו, כי הם נקראים אדם, והמצריים נקראו חמורים, שנאמר בשר חמורים בשרם, וכנז' במדרש רז"ל. נמצא הם רבים ועצומים ממנו, מחמת שם אדם שיש להם וכיון שיש להם תואר אדם שהוא מספר מ"ה, ודאי זוכים לגאולה שהיא מספר מ"ה כמנין אדם שיש להם, על כן הבה עצה שבה נתחכמה לו, מלת נתחכמה קרי בה נחתך מה, שנחתוך זה המספר של מה שיש להם, שלא ישאר להם מספר אדם ע"י שנפריד מהם אות א' מן אדם, וישאר דם כמנין גולה, ויש לנו לחוש דאע"פ שפטרונם שהוא שם הוי"ה דאלפין, הנה בעתה בגלות נעלם אות א' של מילוי וא"ו שבו, שבזה נשאר בו מספר ד"ם בלבד, הנה חוששין פן ירבה השם הזה שיתרבה וישתלם באות א', ויהיה אז מספרו מ"ה, שהוא מספר גאולה, ועי"כ ישפיע להם שפע של גאולה, כי הוא פטרונם, והיה כי תקראנה מלחמה, תניח חולם על אותיות מל של מלחמה ותהיה המילה מול חמה, פירוש כאשר תקראנה ותזדמן לעזרתם נשמת מי שהוא מול חמה, הוא מרע"ה, דנאמר בו פני משה כפני חמה, נמצא הוא מול חמה, ועוד גם ונוסף גם הוא זכות אהרן הכהן אחיו, דכתיב ביה הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים, ולז"א ונוסף גם הוא זה אהרן דכתיב ביה הוא, נוסף על זכות משה להיות בהם תגבורת על שונאינו תלו קללתם באחרים, ואז ונלחם בנו קרי ביה ב' נו, כי הם ה"ג מנצפ"ך כל חלק הוא נ"ו, כמ"ש רבינו האר"י ז"ל, ושני גבורות מן החמשה הנז' הם גדולים ועצומים, שהם סוד הבל, והם כוחו של מרע"ה, וכמ"ש, ואלו השני גבורות יהיו נלחמים, וזהו ונלחם ב' נו ועלה מן הארץ, קאי על עצמם, אך תלו בלשונם קללתם באחרים וכמ"ש רש"י

ועוד נראה אומרם ועלה מן הארץ, שאמרו בזה דבר הגון ולא ידעי מאי אמרי, כי השר שלהם שם בפיהם דברים אלו, והוא כי אמר השי"ת ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, ותרגם יונתן בן עוזיאל ע"ה ואיתגלי בארעא דמצרים בשכונת יקרי בליליא הדין, ועמיה תשעין אלפין רבוון מלאכין מחבלין, ואקטול כל דכורא בארעא דמצרים. ואמרתי בס"ד כי באגדה כתיב ירדו עמו תשעת אלפים רבבות, ואין זה חילוק דכונתם הוא תשעה עשרות של אלפים. ומצאתי בשם הרב מגלה עמוקות שכתב אין הקב"ה שוכן שכינתו פחות מתשעים אלפים רבבות מלאכים, שנאמר מה אדיר שמך בכל הארץ, אר"ץ נטרקון צ' אלפים רבבות ע"כ, ולזה כיון השר לומר ועלה מן הארץ, ששמע מאחורי הפרגוד שעלייתם ממצרים תהיה בשעה שיוריד הקב"ה צ' אלפים רבבות מלאכי חבלה, לחבל את מצרים, דאלו רמוזים באותיות ארץ, שהוא ר"ת צ' אלפים רבבות וגבר ישראל

וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלתם. י"ל למה קראם שרי מסים, ועוד אומרו בסבלתם למה נקיט סבלות שהוא ר"ל משאות, והלא בכל מיני עבודה היו מענים אותם שהם דברים קשים יותר מסבלות, ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ש בס"ד בסה"ק אדרת אליהו, בהפטרות בשם המפרשים ז"ל כי פלוני עיקר הטומאה שלו היא באותיות ס"מ, גם ידוע מ"ש הרב הש"ך ז"ל דמרע"ה הוא הבל, ופרעה קין, וישראל שהיו תחת ידו הם הצאן של הבל, ובא בגלגול זה להוציא בלעו מפיו, ולקחת צאנו מידו, ולכן לא היה מי שראוי לגאל את ישראל, כי אם מרע"ה לבדו. גם ידוע מ"ש רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים, בפסוק וירא אליו מלאך ה' בלבת אש, כי משה ר"ת משה שת הבל, שבו נרמזו ג' גלגולים אלו כי הבל היה גלגול ראשון, ושת גלגול שני, ומרע"ה גלגול שלישי, ושני אותיות ראשונים של הבל שת שהם אותיות שה, היו נתקנים, ולקחם מרע"ה בשמו, אך אותיות לבת הנשארים מן שת והבל לא היו נתקנים, והיו דינים קשים, ולכן נקראו לבת אש, אך עתה בסנה נתקנו, ולקחם מרע"ה ע"ש, והנה בודאי כי נתקנו עתה ולקחם בסנה כדי שיוכל עי"כ להתגבר על פרעה, שהיה קין ויגאל את ישראל ויצילם מידו, ומאחר שפרעה היה מושרש בפלוני נחש הקדמוני היה מתגבר על ישראל בכח הטומאה של פלוני שהם אותיות ס"מ, וגם בודאי היה לו תגבורת עליהם עוד מכת אותיות לבת הנז' שהוא דינים קשים מאד, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל, כי זה כלל גדול אין האויב מתגבר על ישראל אלא על ידי דינים קשים, ואין נצחון לישראל שהם מסטרא דקדושה, אלא על ידי מיתוק הדינים ותיקונם, ונמצא תגבורת פרעה עליהם היתה על ידי אותיות ס"מ שהם כוחו של פלוני, ועל ידי אותיות לב"ת שהיו דינים קשים מסטרא דדינא, ואותיות אלו נרמזים במלת סבלתם שהיא אותיות לבת באמצע, ואותיות ס"מ בראש ובסוף, וז"ש וישימו עליו שרי מסים, קראם שרי מסים על שם כוחן של ס"מ דפלוני שהיו דבוקים בהם, למען ענותו של ישראל