עוד יוסף חי תקיא

הם י"ג כמנין אחד ואם תוציא את לוי דאזלת בתר נחלה ישאר י"ב, ואין כאן מקרב, ובע"כ צריך לתפוס החשבון על בני לאה דוקא ויהיה יהודה מקרב, וימלוך, אבל דן ידין בלבד ולא ימלוך

והנה באמת יש קצת טענה לשבט אפרים לומר אני מקרב אצל בני רחל, שהם מנשה ואפרים ובנימין והגם כי מקרב של יהודה עדיף טפי, עכ"ז יש לו לטעון, ולכך ניתן מלכות לשבט אפרים שמלך ירבעם, אך לא היה לה קיום. ועוד יש טענה לשבט בנימין לומר אני מקרב בבני רחל, כי בתחלה אני הייתי שני, ואחר שנוסף ליוסף שבט לא אהיה נדחה ממקומי, אלא עודני שני, ויבא התוספת ויהיה שלישי וא"כ הסדר יהיה מנשה בנימין אפרים או אפרים בנימין מנשה, ונמצא אני מקרב, לכך מלך שאול הע"ה משבט בנימין אך לא היה מלכות קיימת אלא ליהודה שהוא מקרב אצל בני לאה בלי שום תפונה

מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך. נ"ל בס"ד דידוע שם נ"ה מן ע"ב שמות של ויסע ויבא ויט הוא שם מב"ה, שהוא שם נ"ה, והוא מסוגל למזונות, כי מספרו עולה שילוב הוי"ה אהי"ה שה"ם חו"ב. ולכן אמר אברהם אע"ה אדני ה' במה אדע כי ארשנה, במה אותיות מב"ה הוא השם הנז', וז"ש מאשר שמנה לחמו חלק תיבת שמנה לשתים וקרי בה שם נ"ה, הוא שם מב"ה שהוא שם נ"ה מן ע"ב שמות הנז', לחמו הוא המזון כי הוא מסוגל למזון, והוא יתן מעדני מלך מזונות בהרווחה

או יובן בס"ד, שמנה לחמו שמוציא מעשר כפול, שישאר בידו מן העשרה שמונה, שאוכל לחמו מן השמנה ולא מן הנשמה, זה חשיב נותן מעדני מלך, שזו צדקה מן המובחר שנותן בה מעדנים לספירת המלכות, כי שם הוא תיקון הצדקה

בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור. נ"ל בס"ד הכפל, ע"פ מ"ש הגאון רבי העשל ז"ל בפסוק ראה פניך לא פללתי והנה הראה אותי אלקים גם את זרעיך, דאיתא בגמרא כל הבא על אשת איש פניו מוריקות, ולז"א יעקב אע"ה ראה פניך לא פללתי, כי חששתי שמא נכשלת ח"ו בא"א, דהפנים מוריקות אך דילמא שתה כוס עקרין ולכך היו פניו מאירות, לכך נאמר והנה הראה אותי אלקים גם את זרעיך, עכ"ד. גם ידוע שבזרע האדם יש חלק מן אור עיניו, דלכך ארז"ל תשמיש נוטל אחד מן ת"ק מאור עיניו של אדם, וכנז' בספר הלקוטים המיוחס לכתבי רבינו האר"י ז"ל. ובזה פרשתי הטעם שהאב אומר על בנו אור עיני, וז"ש בן פרת יוסף שיש לו חן מאור פניו שהיו מאירות, ובזה נודע שלא נכשל ח"ו בא"א זו אשת פוטיפר, אך דילמא שתה כוס עקרין, ולכך היו פניו מאירות ולא מוריקות, לז"א בן פרת עלי עין שיש לו פורת מצד הבנים שמתייחסים לעין, כי זכה שהוליד בנים אחר ענין אשת פוטיפר

ועוד נ"ל בס"ד, דידוע מ"ש רז"ל ראויה היתה הכהונה והמלכות להיות אצל ראובן. כי הוא הבכור, אך בחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף, וזכה יוסף הע"ה לכהונה ומלכות, וארז"ל בגמרא בשלמא מלכות מצינו בשבט אפרים שמלך ירבעם. אך כהונה היכן מצינו ביוסף. ואמרו דכתיב ואלעזר בן אהרן הכהן לקח לו מבנות פוטיאל ותלד לו את פנחס, ופטואל זה יוסף שפטפט ביצרו, וכל כהנים גדולים היו מן פנחס, ונודע כי מה שזכה יוסף הע"ה ליטול הבכורה אשר בעבורה זכה לכהונה ומלכות, הוא בשביל שלא נשא עיניו אל אשת פוטיפר, ולכך קראו כאן בשם פוטיאל שפטפט ביצרו וז"ש בן פרת יוסף מצד זכייתו במלכות, בן פרת עוד מצד זכייתו בכהונה, וא"ת בשלמא מלכות נמצאת אצלו בשבט אפרים, אבל כהונה היכא מצינו אצלו, והלא הכהנים הם בני לוי, ולז"א בנות צעדה עלי שור, ר"ל בנות שלו נתרוממו ונישאו לאלעזר והולידו את פנחס, ושור הוא לשון מעלה עליונה, כי שבט לוי הוא עליון על כל השבטים, ואלעזר בן אהרן הכהן הוא עליון וגבוה על השבט, כשור זה שהוא גבוה ועליון: