עוד יוסף חי תצח

בו אלא נכונה דבר, דעל אותו עשיר שהיה ביתו פתוח לרוחה ומטיב ומהנה ומזין לעוברים, אמר עליו ביתו בנוי על הנהר, כי הנהר מים שבו זוחלין ועוברים ונמשכים ומשקין לכל המקומות בזא"ז, כן ביתו של זה העשיר הטוב שבו יוצא ונמשך והולך לזון ולהנות לכל בני האדם, וכיוצא בזה אמר רבא לבניה כי גרסיתו שמעתתא גרסו על הנהר לסימן טוב, כי היכי דמשיך נהרא משכא שמעתתייכו, אבל הים אין מים שלו זוחלין ונמשכין, אלא הם נקוים ועומדים במקומם, אע"פ שכל הנחלים מריקין לו מים, ונכנסין בתוכו מים רבים, ולכן על עשיר הב' הקמצן אמר ביתו בנוי על הים, ר"ל הוא דוגמת הים, שאין טוב שבתוכו משקה ומהנה לאחרים, אלא טובו גנוז בקרבו

וכן הענין כאן, כי היאור שראהו פרעה היה נמשך והולך ומריק מום לנהרות הקטנים, ומשקה לכל המקומות, ולכן דימה לאדם פקח שיש לו תבונה לאצור התבואה שלא תרקב, ויזין בה לכל המקומות ולכל אדם השואל לקנות בר להחיות בו נפשות הקרובים והרחוקים וכאשר זה באמת, שאז ידמה זה ליאור, ולא יהיה טפש שלא ידע לשמור את התבואה באוצרות אלא תרקב ותשאר במקומה ולא יהנו אחרים ממנה, שזה האדם ידמה לים שטובו סגור בקרבו, וזה היה פתרון גוף היאור. ועוד פתר הדבר שראה שפרעה עומד לבדו על שפת היאור, ומביט ורואה בשבע ושבע שהם השנים הבאות, ופתר שהגיד לו החלום בזה שלא יהיה דבר זה עשוי על ידו שהוא ישמור תחת האוצרות, וגם לא יהיה ע"י שר אחד מן השרים יהיה מי שיהיה, אלא צריך שתהיה זאת הפקודה ע"י אחד שהוא גדול מאד, שיהיה לו תואר פרעה שהוא תואר קסריות, כדי שיהיה לו תוקף בגדולתו כתוקף פרעה העקרי, ולא ישוב מפני דל ולא יעמוד אדם בפניו, ופרעה העקרי יעמוד מנגד ורק יביט ויראה במעשיו של זה פרעה החדש, באופן שיהא פרעה העקרי כמו צורה של אדם שמציירין על הלוח, ותולין אותה בכותל באויר שאין לה לא אומר ולא דברים, כן זה, ולכך ראה עצמו עומד על שפת היאור, עומד בלבד ואינו עוסק כלום. וימתק הדבר כי יאור בהפוך אתוואן אויר, כלומר הוא כמו צורת אדם התלויה באויר, שאין יוצא ממנה פעולה של כלום, וראה שאלו השבע ושבע שהם שנים של שובע ושנים של רעב עסקם יוצא מן היאור, הוא החכם הפקח שדומה ליאור, שיש לו יד והבנה לשמור האוצרות בשבע ושבע ההם

ולז"א ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וכו', כלומר פתרון החלום של היאור, מגיד שיברר אדם חכם ומשכיל שיודע לשמור האוצרות שלא ירקבו, אלא טובם יוצא לזון לכל המקומות, שזה האדם דומה ליאור שהולך ונמשך ומשקה לכל המקומות קרובים ורחוקים, ולא יהיה טפש שדומה לים שאינו נמשך ויוצא לאחרים אלא עומד מים שלו בקרבו, וכן זה הטפש אם לא ידע לשמור התבואה באוצרות ירקבו וישארו שם בעפר הארץ, שאין הנאה מהם יוצאת חוצה. וזה החכם תעשה אותו פרעה, ר"ל תתן לו כח וזכות של קסריות, שלא יצטרך ליטול ממך רשות על שום דבר, אלא עוסק ועושה כאדם העושה בשלו, וזה פרעה החדש הוא יפקד פקודים תחת ידו על פי דעתו, באופן שאתה לא תעשה שום דבר, אלא תשאר כמו צורת אדם התלויה באויר, כי כן ראית בחלום שאתה עומד על היאור, יאור בהפוך אתוואן אויר, וכל הפעולות תהיה ע"י פרעה החדש. הוא הדבר אשר דבר פרעה אח"כ ליוסף הע"ה ואמר לו ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בארץ מצרים, הנה אומרו ואיש קאי על עצמו, שהוא האיש המסוים במצרים שגם הוא לא יוכל להרים ידו ורגלו, שיהיה כמו צורת אדם התלויה באויר, שלא תרים ידה ורגלה, ועל עצמו מדבר, אלא שדבר בלשון נסתר מפני הכבוד. נמצא כל הדברים שדבר יוסף הע"ה בענין החלום, אין בהם דברים שאמרם בתורת עצה, אלא הכל הם בכלל הפתרון של החלום שצריך להודיעו

ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו. נ"ל בס"ד כי יוסף הע"ה פתר ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם, וי"ל איש לשון יתר הוא. ופרשתי בס"ד, ר"ל שיפקיד אדם שהוא עודנו רך בשנים, כי איש יורה על קטן בשנים, כמ"ש רז"ל ע"פ אשרי איש ירא ה', אשרי ירא ה' בעודו איש, וכן כאן פתר דהחלום מגיד לו שצריך להפקיד חכם ונבון בעודו איש ולא זקן, וזה דייק לה ממה שראה השבע והשבע עולות מן היאור, וידוע דפישון הוא נהר הגדול וזה היאור נהר קטן נמשך ממנו שקורין אותו יאור ומזה דייק דאלו השבע והשבע יוצאין מתחת יד חכם קטן ורך בשנים, דומה ליאור שהוא נהר קטן לגבי נהר פישון. ובזה מובן בס"ד שפיר מ"ש פרעה לעבדיו אל תתרעמו על אשר אינני בוחר את אחד מכם, ובוחר בזה שהוא נכרי, כי החלום מגיד שצריך להיות חכם קטן ורך בשנים שעודנו איש, ולא יהיה זקן, ואתם כולכם זקנים, הנמצא כזה איש, ר"ל הנמצא בכם חכם כזה שהוא עודנו איש ורוח אלקים בו, כי אתם המעט שימצא בכם חכמים הנה כולכם זקנים, ובע"כ צריך אני לבחור בזה

ועוד נ"ל בס"ד הכונה, כי יש אדם אומר דבר חכמה אך אינה שלו, אלא חכם אחר אמרה, והוא קלט אותה מאויר, וכמו הך מעשה דמרן ז"ל שהביא הגאון חיד"א בחומת אנך על משלי, בפסוק אשרי אדם מצא חכמה, וכאן א"ל הנמצא כזה הפתרון שפתר יוסף בפתרונים שלכם, או אפילו מקצת ממנו, כדי שנאמר שקלט אותו מן האויר ולא מחכמתו דבר, ומאחר שפתרון שלו אין לו התקרבות לפתרונים שלכם, זה הדבר ברור דרוח אלקים בו דייקא, ולא קלט מאחרים אפילו במקצת

אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך, אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי. י"ל אם הוא חכם ונבון אין זה מספיק שיהיה שולט על כל מצרים ועל בית המלך, ועוד מלת כל באומרו כל זאת נראה לשון יתר, ועוד קשה הלא נודע במנהגו של עולם כל בני אדם שהם חלוקים מצד הדת שלהם, מוכרח שיהיה שנאה ביניהם, ואם אינו בגלוי ישנה בנסתר, וכמ"ש החכם אין שנאה כשנאת שינוי הדת, צא ולמד מן המלשין הרע הוא המן הרשע, כאשר רצה להבאיש רוחם של היהודים בעיני אחשורוש, פתח פיו בטענה זו באומרו ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים, כי טענה זו יש בה כדי יותר להגדיל השנאה

וכן תמצא בענין זה עצמו כאשר זכר שר המשקים את יוסף לפני פרעה בפתח דבריו, הניח קוץ זה באומרו ושם אתנו נער עברי, שגילה לפרעה שהוא עברי, אשר הם ידועים כי שונים דתיהם מדתינו, וכל כונתו בזה כדי לומר לפרעה שאם יזכה זה הנער להגיד פתרון החלום על אמיתו, מה שלא ידעו ולא השיגו כל חכמי מצרים וחרטומיה, ויטב בעיניך הדבר, השמר לך פן תתן לו איזה שררה על מצרים בעבור זאת, כי מאחר שהוא עברי ודתו משונה מדתינו מצד לצד, מוכרח שיש שנאה באמצע, ואין מן הראוי להמשיל שונא עלינו ועל ארצנו, ורק תטיב לו בדבר, ולכך הודיעו בתחלת דבריו שהוא עברי

והנה מלבד שדבר זה הוא הכרחי כפי מנהגו של עולם עוד מצינו מפורש בכתוב כי לא יוכלון המצרים