עוד יוסף חי תצה

הטובות שבע שני השובע, והרעות שבע שני הרעב, וכל אוצרות שאצרו בשבע שנות השובע נבלעו ברעב, ולא נודע כי באו אל קרבנה, ועל זה שבח אותו יעקב אע"ה בברכתו שברכו בן פרת יוסף בן פרת עלי עין, פורת בהפוך אתוותן תופר, שאתה יודע לתפור ולקרב המובדלין והמרוחקין זע"ז, כאשר תפרת חלומות פרעה זע"ז

וכן עשה יוסף הע"ה בחלומות. שר המשקים ושר האופים, דאע"פ שפתרון של כל או"א הוא פשוט כי החלום גופו מגיד הפתרון, שזה ראה נותן הכוס על כף פרעה, וזה ראה העוף אוכל למעלה מראשו, וכמעט הם לא היו צריכים לפותר לפתור החלומות, כי כל אחד פתרון חלומו מוכח מתוכו, ושר המשקים כשהקיץ היה לו לשמוח שמחה גדולה על חלומו, ולמה היו פניו זועפים כמו שר האופים, ולמה ראה יוסף את שניהם פניהם רעים, ששאלם מדוע פניכם רעים היום, ולמה הוצרך שר המשקים לספר לו חלומו לפתור, והלא חלומו הוא מפורש מאיליו לטובה. אמנם הענין הוא, דארז"ל כל אחד מלבד חלום שלו ראה פתרון חלום חבירו, וא"כ שר המשקים אע"פ שראה חלומו מורה טוב להדיא, עכ"ז חשש על עצמו מראית פתרון חלום שר האופים שהיה רע, ולבו הרגיש שיש לו קישור ושייכות בזה הרע של שר האופים, ולכן נתבלבלה דעתו פן אחר הטוב המגיע לו מצד חלומו, יגיע לו רע כמו הרע של שר האופים, ותתהפך טובתו לרעתו ולכך היו פניו זועפים ורעים, באומרו למה ראה הרע של שר האופים, ואחר שסיפר את חלומו ליוסף הע"ה תפר לו הטוב שלו עם הרע של שר האופים, באומרו שהרע של שר האופים היה גרמא של הטוב שלו, ולכך ראה ראה את הרע של שר האופים, ואין הכונה שיגיע לו רע כמו רע של שר האופים, אלא הכונה שהוא יהיה טוב לו מחמת הרע של שר האופים

והענין הוא דארז"ל, שהיה על שר המשקים ושר האופים עון חמור ששניהם שותפים בו בשוה כי נודע ששניהם רצו להזקק עם בתו של פרעה לנאף עמה, והיה עליהם כל אחד עון בפ"ע, שזה נמצא זבוב בכוסו וזה נמצא צרור בפתו, ופרעה לא רצה להענישם בעבור עון הזנות מפני כבודו, כי בתו היא, ורק אסרם בשביל עונות הזבוב והצרור, וכשבא לדונם אם היה תולה את שתיהם היו אומרים העולם שנתאמת עון הזנות עם בתו, ובעבור זה נתלו, והיה בזה בזיון מלכות, לכך תלה את שר האופים בלבד, כי עתה יאמרו העולם הלעז של הזנות שקר, שאם היה אמת היה נתלה גם שר המשקים, מאחר שהקול יצא על שניהם ביחד, וכיון שתלה שר האופים בלבד ושר המשקים שב על כנו, מוכח שזה נתלה בעון הצרור שלא היה לו התנצלות עליו, אבל שר המשקים שעונו הוא אחר, שהוא ענין הזבוב, מצא לו התנצלות ושב על כנו. נמצא מן הרע שנעשה לשר האופים שנתלה, הגיע טובה לשר המשקים, שבזה נתאמת אצלם שהוא נקי ובר מלעז הניאוף, שאם היה אמת ובעבורו נתלה שר האופים, היה צריך לתלות גם שר המשקים, כי הם היו שותפים בזה הלעז בשוה, וכיון דנתלה שר האופים לבדו, מוכח דנתלה בשביל עון אחר של צרור וכיוצא, דאם מחמת אותו הלעז היה צריך שגם שר המשקים יתלה, ולכן שר המשקים ראה פתרון הרע מה שיהיה לשר האופים תליה. יען כי מזה הרע שנעשה לשר האופים יגיע לו טוב שיהיה זך ונקי בעיני הבריות, ונמצא שתי מראות של שר המשקים שהם אחת טובה, שהוא מה שראה שנותן הכוס ביד פרעה, ואחת רעה מה שראה ברע אשר ימצא שר האופים הם תפורים זב"ז, שגם הרע שראה על שר האופים הוא טובה אליו שיגיע לו טובה ממנו כאמור

והדבר הזה פרשו יוסף הע"ה לשר המשקים, כשהגיד לו הפתרון של חלומו, כא"ל בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו. וקשה דברים כפולים הם, כי היינו ישא את ראשך היינו והשיבך על כנך, ובזה ניחא, כי הוא רצה לתפור לו שתי מראות שראה בחלום זע"ז, והגיד לו זה המראה שראית ברע על שר האופים הוא אצלך טוב, שע"י שגזר לתלות שר האופים יהיה לך נשיאות ראש מצד הלעז של הזנות, ומראה חלום שלך הוא מורה שתחזור עטרה ליושנה שתשוב אתה לבדך על כנך, ולא שר האופים, מפני כי בעת שראית הגפן לא ראית שיושב עמך שר האופים כאשר אתם יושבים ביחד בבית הסהר ימים ולילות

נמצא יוסף הע"ה תפר להם מראות שלהם, שהיה אחר מראה טוב שהוא גוף החלום שלא שר המשקים, וא' מראה רע מה שראה פתרון רע של שר האופים, וכן הוא בשר האופים יש מראה טוב הוא מראה של פתרון שר המשקים, ומראה גוף החלום שלו שהוא רע שהעוף אוכל מעל ראשו. והוא היה חכם גדול מחכמי מצרים שלא יכלו לתפור שתי המראות של מראה הטובות והשמנות ומראה הרע שלהם. ועל זה אמר לפרעה ונספר לו ויפתר לנו את חלומותינו, אל תקרי ויפתר אלא ויתפור, שראינו מראות הפכיות רחוקים זמ"ז, והוא בא ותפרם ביחד, כלומר עיקר חכמתו הוא בתפירה שהיה יכול לתלות ולקשר זה בזה, אע"פ דעיקר פתרון החלומות אינו חידוש, כי איש כחלומו פתר, שהפתרון מפורש בזה ובזה, עכ"ז שבח שלו הוא שיוכל לפתור, משא"כ בחכמי מצרים לא נמצא כזאת

ויהי כאשר פתר לנו כן היה אותי השיב על כני ואותו תלה. י"ל מה צורך לפרש אותי השיב על כני ואותו תלה, וסגי ליה לומר ויהי כאשר פתר לנו כן היה, ופרעה יודע מה שהיה לזה ולזה. ונ"ל בס"ד, כי נודע מי שהוא חכם לפתור חלומות אין העיקר הוא שיעשה לחלום פירוש, כי זה כל אדם יוכל לעשות לפרש לפי דעתו, וכל החלומות הולכים אחר הפה, הן פירוש מרווח הן פירוש רחוק, הכל אחד. אך עיקר החכמה של הפותר בזה, כי יש כלל ידוע אין חלום בלא דברים בטלים, וצריך הפותר להבין בחכמה לברר דברי החלום מה הם הדברים בטלים, ומה הם הדברים האמתיים, ולזאת צריך חכמה גדולה לברר דבר זה. והנה כאן בחלומות שר המשקים ושר האופים מוכרח שיש בשניהם דברים בטלים, שאין צריך לפתור אותם ואין מהם הודעה של כלום, ויוסף הע"ה ידע לברר מה הם דברים הבטלים, ומה הם דברים האמתיים על כן בחלום שר המשקים גזר אומר בחכמתו הגדולה דמה שראה כפורחת ועלתה נצה והבשילו אשכלותיה ענבים אלו דברים בטלים ולא עשה להם פתרון ופירוש, ורק מה שראה שלשה שריגים וכוס פרעה בידו ויתן הכוס על כף פרעה ידע דאלו דברי אמת, ועשה להם פתרון, ג' שריגים הם ג' ימים, וכוס פרעה בידו שישוב על כנו, ויתן אותו על כף פרעה, שיחזור להיות הוא מוסר הכוס לפרעה כאשר היה קודם. וכן בחלום שר האופים הבין שהנחת הסלים על ראשו זה דברים בטלים, וכאלו לא היה על ראשו מונח שום סל, ומה שהיה בסלים מכל מאכל מעשה אופה, גם זה דברים בטלים כאלו לא היה בסלים כלום, ולכן לא עשה לדברים אלו פתרון, אך עשה עיקר למספר שלשה סלים שנצטיירו לפניו, ופתר זה על שלשה ימים, ועשה עיקר ג"כ ממה שהיה העוף אוכל למעלה מראשו, ופתר זה שיהיה נתלה והעוף אוכל את בשרו, כי אע"פ שראה את