עוד יוסף חי תעד

העליונים, וכן הממון הוא מוצב ארצה, שמציאותו ועניינו בארץ ששם העסק שלו ושם אוספים אותו, אך ראשו מגיע השמים, כי העושה ממנו צדקות וג"ח הנה הוא פועל אורה ותיקון בשמים ממעל בעולמות העליונים, והנה מלאכי אלקים הם הצדיקים שנקראים מלאכי אלקים עולים ויורדים בזה הסולם שרמוז בו קנין הנפשיי וקנין הגופניים, והיינו בקנין הנפשיי עולים בהבטה שלהם להביט בגדולים ובעליונים מהם, ועי"כ ימצאו עצמן חסידים, וממילא משתדלים ומתאזרים להשלים חסרונם בזה, ובקנין הנפשיי הרמוז ג"כ בסולם הם יורדים מהבטתם, שהם מביטים ומסתכלין ורואין בבני אדם הדלים והקטנים מהם, שעי"כ ימצאו עצמן עשירים לגבי אלו, ואין חסרים, וממילא יהיו שמחים בחלקם, ולא יבקשו להשיג יותר מן הנמצא בידם, באופן שהם מתנהגים בשני ענינים וקנינים אלו בהפכות, אלא יהיו עולין בזו ובזו, או יורדין בזו ובזו

ובאופן אחר נ"ל בס"ד רמז הכתוב ויחלום והנה סולם מוצב ארצה, ונקדים מ"ש רז"ל בירושלמי בפרק ט' דברכות, א"ר פנחס בשם רב יהודה בר סמון ע"ז נראית קרובה ואינה אלא רחוקה, מאי טעמא ישאוהו על כתף יסבלוהו וכו' סוף דבר אלוהו עמו בבית והוא צועק עד שימות ולא ישמע ולא יושיעו מצרתו. אבל הקב"ה נראה רחוק ואין קרוב ממנו, דאמר לוי, מהארץ עד לרקיע מהלך ת"ק שנה, ומרקיע לרקיע מהלך ת"ק שנה, ועביו של רקיע ת"ק שנה, וכן לכל רקיע ורקיע, וא"ר ברכיה ורבי חלבו בשם ר' אבא סמוקא אף טלפי החיות מהלך ת"ק שנה וחמש עשרה כמנין ישרה, ראה כמה גבוה הוא מעולמו, ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחרי העמוד ומתפלל בלחישה, והקב"ה מאזין את תפלתו, שנאמר וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע, והאזין הקב"ה את תפלתה, וכן כל בריותיו שנאמר תפלה לעני כי יעטוף, כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע, וכי יש אלוה קרוב מזה שהוא קרוב לבריותיו, כפה לאוזן. א"ר תנחומא מעשה בספינה אחת של גוים שהיתה פורשת בים הגדול, והיה בה תינוק אחד יהודי, עמד עליהם סער גדול בים וכל אחד מהם התחיל נוטל יראתו בידו וקורא ולא הועילו כלום, כיון שראו שלא הועילו כלום, אמרו לאותו יהודי קום קרא אל אלקיך, עמד התינוק בכל לבו וצעק, וקבל הקב"ה ממנו את תפלתו ושתק הים, וכיון שירדו ליבשה ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו, אמרו לאותו תינוק לית את בעי למזבן לך כלום, אמר להם מה אתם שואלים ורוצים ממני אני האכסנאי העלוב שאיני יודע להיכן אלך, אמרו לו וכי אתה אכסנאי עלוב, אדרבה הן הם שראוי לקרותם אכסנאי עלוב, שהם כאן ויראה שלהם בבבל, והם כאן ויראה שלהם ברומי, והם כאן ויראה שלהם עמהם ואינה מועלת להם כלום, אבל אתה כל מקום שאתה הולך אלקיך עמך, הה"ד מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו ע"כ ע"ש

ובזה יובן רמז הכתוב כאן ויחלום והנה סולם מוצב ארצה, שראה יעקב אע"ה המראה הזה בסולם רמזו לו מן השמים בסולם על קולו בתורה ותפלה, כי סולם עולה מספר קול, והראו לו כי הקול של תורה ותפלה הוא יקר מאד, דאע"פ שהוא מוצב ארצה דירה התחתונה בתכלית, עכ"ז הנה הוא ראשו מגיע השמימה דהקול נשמע אליו יתברך כאלו הוא קרוב לו ממש כפה לאוזן, וע"י הקול הזה אז נצוצי הקדושה של נשמות הקדושות עולים בסוד אור ישר מתתא לעילא, ויורדין בסוד אור חוזר מעילא לתתא, שכל זה יהיה ע"י הקול שעל ידו יהיה האדם דבק באור השכינה, וכמ"ש ואתם הדבקים בה' אלקיכם, ולז"א כאן שראה והנה ה' נצב עליו, דאפילו שיש הרחק גדול ועצום ונורא מכאן עד כסא הכבוד, והאלקים בשמים והאדם על הארץ, עכ"ז כאשר יתפלל האדם ויוציא קול התפלה, השי"ת שומע קולו ומאזין אליו, הרי קרוב אליו כפה לאזן, והראה לו הקב"ה דבר זה עתה בחלום כדי שיביט איך הקב"ה הוא קרוב אליו, וכמ"ש והנה ה' נצב עליו, כדי שיתנחם בזה ולא יצטער ביציאתו ממקומו ומארצו להיות אכסנאי בעיר אחרת, כי בזה ידע באמת שאין הוא נחשב כאכסנאי, יען שבכל מקום שהולך הנה הקב"ה עמו, וכאשר אמרו אותם גוים שבספינה לאותו תינוק שקרא עצמו אכסנאי עלוב, ואמרו לו אין אתה אכסנאי, מאחר שכל מקום אשר אתה הולך ה' אלקיך עמך

אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך וכו' והיה ה' לי לאלקים. וי"ל אטו עד השתא אין ה' לו לאלקים, כי אמר שישוב לבית אביו ועוד למה דבר זה שאמר והיה ה' לי לאלקים הזכירו בסוף בקשתו. ונ"ל בס"ד דידוע שאין ראוי להיות האדם שואל מהקב"ה כמה שאלות בבת אחת, וכמ"ש בגמרא דתענית בזמן שהיו צריכין לשאול על ירידת המטר ועל סילוק הדבר, שאמרו חכמים היכי נעביד, נשאל על שתיהן א"א לשאול על שתים בבת אחת, וסוף דבר שאלו על המטר בלבד, ואמרו אין צורך לשאול עתה על הדבר, אלא הוא בטל מאיליו בלא בקשה, משום דמסתברא כד יהיב רחמנא שיבעא לחיי יהיב, דכתיב ומשביע לכל חי רצון. אמנם כתבו חכמי המוסר אפילו אם ישאל אדם כמה שאלות בבת אחת, אם כונתו בהם בשביל עבודתו יתברך נחשבים כולם שאלה אחת כי רוצה בכך וכך כדי לקיים ולהשלים בהם עבודת הבורא ית', שאם יחסר מאלו אינו יכול להשלים עבודת הבורא כראוי, ולכן יוכל לשאל כמה שאלות בבת אחת ואינו חושש. ובזה פרשתי לתרץ הקושיא בתפילתו של רב שנזכרה בגמרא, שהיה מתפלל בכל יום יהרמ"י או"א שתרחמנו ותחיינו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה וכו' וכו' והם י"א שאלות ולבסוף אומר חיים שתמלא משאלות לבנו לטובה לעבודתיך, כי ודאי א"א לשאל כמה מיני שאלות בבת אחת, אמנם כיון דסיים לעבודתיך, שרוצה כל מיני הטבות אלו בשביל קיום עבודת הבורא יתברך נמצאו כולם שאלה אחת

ובזה יובן בס"ד המדרש בפסוק אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, אמר הקב"ה דוד שאלות הרבה שאלת ואמרת אחת, א"ל רבש"ע ממך למדתי שאמרת מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה, ואח"כ נאמר ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלקיך וכו' לשמור את מצות ה' ואת חקותיו וכו' ע"ש. וקשא מה תרץ דוד הע"ה בזה, ולפי האמור מובן שפיר בפשיטות, כי הקב"ה אמר כי אם ליראה דמשמע שואל אחת דוקא, וזכר כמה פרטים ללכת וכו' לאהבה וכו' ולעבוד וכו' לשמור וכו', ומוכרח לומר אע"פ שהפרטים הרבה המכוון הוא אחד, שכל פרטים אלו צריכים להשלים בהם היראה, דאם יחסר מהם אין כאן יראה שלימה, וכן הענין אצלי, אע"פ ששאלתי שתים ושלש דברים, המכוון שלי הוא אחד, שאני מבקש כל זה כדי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, ולכך אני אומר אחת שאלתי מאת ה'. ובזה יובן כאן הכתוב גבי יעקב אע"ה, שאמר אם יהיה אלקים עמדי ושמרני וכו' ועוד ונתן לי לחם לאכול וגם בגד ללבוש וגם שבתי בשלום אל בית אבי, וא"ת כמה מיני שאלות בבת אחת שאלת ואין ראוי לשאול הרבה בבת אחת, לזה סיים דבריו בזה שאמר והי' ה' לי לאלקים, כלומר כל שאלות אלו