עוד יוסף חי תנה

הנה לשתים, וקרי בה הן ה' אשתך שיהיה לה אות ה"א ולכן גם אתה תכין עצמך להזריע מ"ד מצד אות וא"ו כי האשה מזרעת זרע הנקרא מ"ן מכח אות ה"א והאיש מזריע זרע הנקרא מ"ד מכח אות וא"ו, וז"ש קח ולך קרי ביה קח וא"ו לך

ובאופן אחר נ"ל בס"ד דידוע מ"ש בזוה"ק על פסוק גער חית קנה, כי לעתיד יחתוך רגל אות ק' של קנה ויהיה הנה, הה"ד ראשון לציון הנה הנם, וזהו גער בהפוך אתוון גרע שיחסר חיות הקנה להיות הנה. וכתב הרב קה"י ז"ל דקליפת מצרים נקראת קנה ולכן בחלום פרעה ראה עולות בקנה אחד ע"ש. ובזה פרשתי בס"ד מאמר הגמרא כשנשא שלמה לבת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שרטון ועליו נבנה כרך גדול של רומי. והנה כאן חשב פרעה ליגע בשרה אע"ה ובזה ישליט בה הקליפה שלו שנקראת קנה כמ"ש בקה"י, אך גברה שרה אע"ה ונשבר ק' של קנה לפי שעה ונעשה הנה, וז"ש פרעה ע"י השר שלו ועתה הנה אשתך נעשה אצלה הקנה לאותיות הנה, שנשבר אות ק' וזהו קח ולך אותיות חלקך כלומר חלקך היא ולא חלקי

אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד. נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש מהרי"ט ז"ל בפסוק ואהיה תמים עמו ואשתמרה מעוני וישב ה' לי כצדקי. והכונה כשאדם עושה עבירה הן גדולה הן קטנה הוא עושה כל המעשה בעצמו, אבל כשעושה מצוה וכל פועל טוב הוא עושה בעזר וסיוע האל יתברך, ועכ"ז האל יתברך בחסדו נותן לו שכר שלם כאלו הוא לבדו עשה המצוה, וז"ש ואהיה עמו ר"ל אם אהיה תמים במצות ומע"ט הוא עמו דהיינו בעזרתו וסיועו שמסייעני, ועי"ז ג"כ ואשתמרה מעוני. ועכ"ז וישב ה' לי כצדקי כבור ידי ישיב לי, ר"ל כאלו אני לבדי עשיתי מעשה הטוב עכ"ד. וז"ש אנכי מגן לך לעשות מצות ומע"ט ולפרוש מן החטא, ואל תחשוב שאמעט שכרך אלא שכרך הרבה מאד כאלו בכוחך עשית את כל החיל הזה

ויאמר אברם אד"ני ה' מה תתן לי. נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל כי צלם אותיות שם אלקים מאירים לאדם בחיצוניותו וצלם אותיות שם הוי"ה מאירים בפנימיותו. ואמר כי אות מ"ם של שם אלקים מאירה בעטרת הברית של האדם בחיצוניותו ואות ה"א אחרונה דשם הוי"ה מאירה בעטרת הברית בפנימיותו וקודם שנימול דהעטרה מכוסה בערלה, לא נשלמה באדם הארת שני אותיות מ"ה הנז' בפנימיותו ובחיצוניותו, ואחר שנימול שנגלית העטרה אז נשלמה הארת אותיות מ"ה הנז' ונמצא שלימות האדם בשני אותיות מה תהיה בידי אדם ע"י המילה ולא בידי שמים. ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב בפרשת עקב ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, כלומר אותיות מה שלימותם בך שואל מעמך, שאתה תשלים אותם ולא תהיה שלימותם בידי שמים. ולכן אברהם אע"ה אשר עדיין לא נצטווה במצות המילה ולכך לא מל עדיין היה חסר מן הארת אותיות מה, ולכך שאל עתה מהשי"ת מה תתן לי שתצוני במצות המילה שבה אתה נותן לי הארת מ"ה

ועוד נ"ל בס"ד אומרו מה תתן לי, כי רצה שיוסיף לו אות ה"א ואז יהיו אותיות שמו אבר מה, כמ"ש רבינו האר"י ז"ל בסוד שם אברהם שהוא אבר מה, ולכן הזכיר עתה שני שמות הויה אדנ"י ביחד שהוא הראשון שחידש זכירת ב' שמות אלו ביחד, וקודם נזכר שם הוי"ה לבדו או שם הוי"ה ושם אלקים כמ"ש ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים, אבל זכירת שם הוי"ה ושם אדנ"י לא נזכר קודם זה, ולכן תקנו אנשי כנה"ג בתפלה בכל יום כמו שכבש א"א את רחמיו וכו' ותכנס לנו לפנים משורת הדין, והכונה כי אחר אותיות הדין יש כ"ו ה"ס שהם שני שמות הוי"ה אדנ"י ביחד, וזהו לפנים משורת הדין כי כל אות משורת אותיות הדין יש אחריו אות באלפ"א בית"א מן אותיות כ"ו ה"ס שהם חבור שם הוי"ה ושם אדני

ויאמר אלקים אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקימותי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו. י"ל למה לא אמר לו דברים אלו מקודם בעת שבשרו ואמר לו וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן, והיה לו לומר לו אותה שעה וקראת את שמו יצחק וכו' ולמה המתין להגיד לו קריאת שם יצחק עד אחר שאמר אברהם אע"ה בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד. ונ"ל בס"ד כי ידוע שם הוי"ה במלוי אלפין הוא בסוד הזכר, ושם הוי"ה במלוי ההין הוא בסוד הנקבה, ולכן אברהם שהוא זכר נשפע משם הוי"ה דמלוי אלפין שהוא עשרה אותיות וכל דבר שבקדושה כלול מעשר הרי אברהם אע"ה נשפע מן מאה אותיות, ושרה אע"ה שהיתה נקבה נשפעת משם הוי"ה במלוי ההין שיש בו תשעה אותיות, וכל דבר שבקדושה כלול מעשר הרי תשעים אותיות של שם הוי"ה דההין ששרה נשפעת מהם, ולכן אברהם אע"ה בהיותו בן מאה שנה הוליד את יצחק, ושרה בהיותה בת תשעים שנה הולידה את יצחק ולכך נקרא בשם יצחק על שם מאה אותיות שיונק מהם אברהם אע"ה, ותשעים אותיות שיונקת מהם שרה אע"ה. ושם יצחק הוא קץ חי כי הצדיק נקרא חי ויצא ונולד מכח שלימות השפעת שם הזכר שהוא מאה אותיות, ושם הנקבה שהוא תשעים אותיות ולכן אחר שתימה אברהם אע"ה ואמר הלבן מאה שנה וכו' אמר לו הקב"ה היא הנותנת כי המתנתי ועכבתי הלידה שלך עד שתהיה אתה בן מאה שנה ושרה בת תשעים, כדי שתקרא שם הבן הנולד לכם בשם יצחק והיינו אותיות קץ רמז למאה שנה שלך ותשעים שנה של שרה שילדתם בה את הבן, ואותיות חי רמז והקימותי את בריתו אתו, דהיינו בריתי שהוא היסוד הנקרא חי אקים אותו בסוד הזווג אתו כלומר על ידו

פרשת וירא

יוקח נא מעט מים וכו. רז"ל אמרו יוקח נא על ידי שליח, לפיכך פרע לו הקב"ה ע"י שליח שיצאו המים לישראל ע"י מרע"ה, אבל הלחם אמר ואקחה פת לחם, פרע לו הקב"ה בעצמו, דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. ונראה לי בס"ד הא דאמר א"א ע"ה במים יוקח ע"י שליח ולא אמר להביא בעצמו כמ"ש בלחם, לאו משום זילותא דידיה, אלא נתכוון לטובת ישראל כי צפה ברוה"ק שיהיו ישראל צמאים למים ביציאתם ממצרים וצריך לתת להם מים בדרך נס, וצפה ג"כ ברוה"ק הגזרה שנגזר עליהם במדבר הזה יתמו, ואין תקוה ליכנס לא"י גם לעתיד אחר הגזירה, אא"כ מרע"ה ישאר במדבר והוא יביאם, וכמ"ש וירא ראשי עם, ואם היה מביא המים בידו היה פורע לו הקב"ה לבדו, והיתה בטילה הסיבה ההיא אשר בעבורה נפטר מרע"ה בחו"ל, ומי יביא את דור המדבר לא"י לעתיד, לכן אמר להביא ע"י שליח, דעי"כ יפרע לו הקב"ה ע"י שליח הוא מרע"ה, וממילא יפטר בחו"ל והוא יביאם לעתיד

ובאופן אחר נ"ל בס"ד רמז הכתוב שאמר יוקח נא מעט מים, והוא די"ל למה אמר מעט מים, ויאמר מים בסתם, דהא המים באים מן המעיין ומצויים בחנם לכל אדם, ואין מקפידים עליהם בין רב למעט. ונ"ל בס"ד דידוע בטבע האדם שאם הוא צמא ולא ישתה