עוד יוסף חי תלז

לאיש בליעל רצוח וגנוב ונאוף מעלה ושבח מן התורה היתכן להיות כדבר הזה ורק לדבר אמת אשר אמיתתו ברורה תוכל לעשות לו רמז במקרא בכל צד ואופן שיהיה כן שמענו בשם הרמב"ם ז"ל בתשובה שהשיב לאנשי תימן

וטענה השנית להחזיק ביד הדרשן שדורש במקראות בדרך גמטרייאות הוא משנה ערוכה שנינו באבות פרק ג' משנה כ"ג תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה, ופירש רש"י גמטריאות אין מקבלים עליהם שכר כשאר הלכות לפי שאינן אלא פרפראות, כלומר ענייני חכמה כמו הפרפרת שלאחר המזון עכ"ל, ורבינו יונה ז"ל פירש תקופות וגמטריאות מפני שיש בהם חשבונות רבים וחכמת החשבון מחדדת את האדם הם פרפראות לחכמה עכ"ל

והגאון רבינו יוסף בן נחמיאש ז"ל שהיה מגדולי תלמידיו של רבינו אשר ז"ל וחבר טוב לבני הרא"ש ז"ל כתב בספרו על פרקי אבות הנדפס מחדש בשנת תרס"ז וז"ל, גמטריאות חשבון האותיות הוא ג"כ מלאכת החשבון כמו שאמרו בנזיר דף ה' סתם נזירות שלשים יום וסמכוהו לקדוש יהיה (במדבר ז') יהיה בגימטריא שלשים, וכן אמרו (בפאה פ"ח) מי שיש לו מאתים זוז לא יטול מן הצדקה וסמכוהו למלת צדקה שהוא בגימטריא קצ"ט לומר לך עד קצ"ט יטול צדקה אבל אם יש לו למעלה מן קצ"ט לא יטול צדקה. פרפראות לחכמה אע"פ שאינם הלכות אפ"ה יש לו לאדם לעסוק בהן שהם כעין פרפרת הבאה בסעודה. ד"א פרפראות לחכמה לשון פרורים מחכמה. ד"א פירש בערוך לשון פופרין של זהב. והם תכשיטין ועדיים של זהב הנקראים בלע"ז פורפרא וכו' עכ"ל ע"ש

הרי לך רז"ל סמכו הלכה ודין ע"פ החשבון, ובאמת מלבד שני דברים אלו של דין נזיר ודין צדקה שזכר הרב ז"ל הנ"ז עוד נמצא לרז"ל שבנו דרשה במקראות ע"פ החשבון והוא בגמרא דשבת דף יו"ד אמרו דכתיב אמלטה נא שמה נא בגימטרייא חמשין וחד הוי, ועוד בברכות דף ח' תתק"ג מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות. תוצאות בגימטריא הכי הוי ע"ש, וכן בגמרא דנדה דף ל"ח מאי טעמייהו דחסידים הראשונים דכתיב ויתן ה' לה הריון. הריון בגימטריא מאתן ושבעין וחד הוו ע"ש, וכן בסוכה דף מ"ה תלתין ושיתא צדיקי דמקבלי פני שכינה בכל יומא שנאמר אשרי כל חוכי לו לו בגימטריא תלתין ושתא הוו ע"ש

עוד בשבת דף קמ"ח נ"ב שנה לא עבר איש ביהודה ודרש לה מדכתיב עד בהמה נדדו בהמ"ה בגימטריא נ"ב, ועוד שם בדף קמ"ט אתמר בגמרא ער"ל בגימטריא שלש מאות הוו ע"ש. גם במגילה דף ט"ו דרשו שהיה להמן ר"ח בנים דכתיב ורב בניו ורב כתיב שהוא בגימטריא מאתים ושמונה ע"ש, וכן במ"ק דף י"ז חרם בגימטריא רמח הוא ע"ש, וכן בהוריות דף י"א זה בגימטריא י"ב הוי ע"ש. הנה טרחתי לאסוף מקומות שדרשו חז"ל בתלמוד בדרך חשבון ומספר האותיות להודיע כי בזה הדרך נתעסקו בו רבותינו בעלי התלמוד ואין להרהר אחריו כ"ש שלא להלעיג, והמלעיג הוא בכלל דבר ה' בזה

ועוד יסתכל הקורא בדברי הזוה"ק ותיקונים שבו דברים רבים האמורים בדרך זה של החשבון, ולח עוד אלא שכל הכונות העמוקות שיש בתפילות של כל יום ויום, וגם כונות הברכות ומעשה המצות רמזום אנשי כנה"ג בנוסח אשר תקנו הכל בדרך זה של חשבון וגמטריאות, ומי זה יוכל לפתוח פיו להלעיג ח"ו על המחדש רמז לדבר אמת במקראות התורה בדרך זה של חשבון. ונראה על זה הדרך בא הכתוב בשיר השירים לשבח חכמים אשר מתעסקים בחדושי תורה גם ע"פ הדרך הזה של החשבון ואמר עיניך בריכות בחשבון על שער בת רבים, פירוש עיניך קאי על החכמים הנקראים עיני העדה או עיניך כפשוטו וקאי על עין השכל בריכות גם בדרך החשבון וגם על שער בת רבים כאשר מטיפים דברי תורה בשערים המצויינים בהלכה ששם יש קבוץ של רבים

על כן יאמרו המושלים באו חשבון ואל תחושו מן המלעיגים ורק תעשו כאשר דברנו לעיל שלא להרבות בהם בפני הצבור, כי תעשו כאשר דבר התנא ברוח קדשו באומרו פרפראות לחכמה דוגמת הפרפרת הנאכלת אחר המזון כדפירש רש"י ז"ל וכנז"ל שאין מרבים בה מאחר שהם שבעים, כן בדרך זה לא ירבה בציבור

וכל זה אמרנו על רמזים הבנוים ע"פ החשבון ובאמת גם רמזים הבנויים בראשי תיבות גם הם בכלל הנטרקון ונתעסקו בו רז"ל. ותחלה וראש ראה מ"ש בגמרא דף ק"ה א"ר יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא (מנין) ללשון נוטריקון מן התורה (פירוש רמז בר"ת שגם זה נקרא נוטרקון) שנאמר כי אב המון גוים נתתיך. אב נתתיך באומות בחור נתתיך באומות. המון חביב נתתיך באומות מלך נתתיך לאומות ותיק נתתיך באומות נאמן נתתיך לאומות. רבי יוחנן דידיה אמר אנכי נוטריקון אנא נפשאי כתבית יהבית. רבנן אמרי אמירה נעימה כתיבה יהיבה. איכא דאמרי אנכי למפרע יהיבה כתיבה נאמנין אמריה. דבי רבי נתן אמרי כי ירט הדרך לנגדי יראה ראתה נטתה. דבי רבי ישמעאל תנא כרמל כר מלא. רב אחא בר יעקב אמר קללה נמרצת נוטרקון נואף הוא מואבי הוא רוצח הוא צורר הוא תועבה הוא. רב נחמן בר יצחק אמר מה נדבר ומה נצטדק נבונים אנחנו צדיקים אנחנו טהורים אנחנו רבים אנחנו קדושים אנחנו ע"כ ע"ש

עוד בדף קי"ט איתא מאי אמן א"ר חנינא אל מלך נאמן ע"ש. ובגמרא דיומא דף כ"ח הוא דמשק אליעזר אר"א דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים ופירש רש"י ז"ל שם נוטריקון של דמשק דריש ע"ש. ובגמרא דשבת דף ק"ג איתא תניא ריב"ב אומר נאמר בשני ונסכיהם, בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם הרי מ"ם יו"ד מ"ם מכאן רמז לנסוך המים מן התורה ע"ש, הרי דרשי רבנן כמה מילי בר"ת, ועוד דורשים באופן אחר כמו הא דנסוך המים שמצאו לו רמז בתורה באופן הנז"ל ולכך אתיהיב רשותא לכל חד לעשות אסמכתות לדברים של אמת בכל אופן אשר תשיג יד שכלו בדרכים הנז"ל ולא יחוש למלעיגין כי לכל הנז"ל יש רמז התורה וסעד ועזר מדברי סופרים וכאמור

פש גבן לבאר בפתיחה זו על אשר מצאתי בספר הנקרא בשם כנה"ג שנזדמן לידי לפי שעה שכתב וז"ל נקודות מי אמרן. רבים חקרו ודרשו על דבר נקודות אשר בתנ"ך ולא הגיעו לסוף דעה אחת. מהם פסקו הלכה למשה מסיני, מהם מזכין המצאתן לעזרא וסיעתו, מהם אנשי טבריה שבקיאין מאד במקרא. יתד הוכחתן תקעו במקום נאמן בש"ס מהא דר"מ קרא חטאים בלא חטף והוא שם התואר כמו חוטאים, וברוריה אשתו קראה חטאים בחטף פתח שהוא שם המקרה, ומהא שדוד הע"ה קרא זכר ויואב קרא זכר כנז' בברכות דף יו"ד ובבא בתרא כ"א הרי שהספרים בימיהם לא היו מנוקדים. דאי לא תימא הכי אין מקום לקריאת ברורה ויואב, לימא מסייע להו דתנן א"ל איך אתה קורא כי טובים דודך מיין או כי טובים דודיך וכו' ואילולי היה בימיהם נקודות, השאלה ותשובה מה זו עושה. הלא הנקודות מראים לעין שהוא לשון זכר. ועוד דאיתא במסכת סופרים