עוד יוסף חי תלה

השבת הקדוש שניתן לעונג הנפש לענגה בתורה וקדושת היום בדבור ומעשה, אתה מאבדו בשה"י פה"י בדברים בטלים שאינם לא לעזר ולא להועיל. ולא עוד אלא כי בטיול זה מוכרח שתבא לידי לשה"ר וכיוצא בו אשר דברים אלו בחול אין לך פנאי לעסוק בהם, ואתה תהיה מלוכלך בהם בשבת הקדוש ותחת חטה יצא חוח. וכי לא תהיה כהנת כפונדקית

עוד יאמרו בב"ד של מעלה לאדם הגד נא לנו למה עסק הגשמי חשוב צורך ועסק הנפשיי אינו חשוב צורך. ראה נא אם יש לך מנהג קבוע ביום ללמוד בו בשחרית חק לישראל ומזמורי תהלים, וכשיזדמן לך יום שיש בו עסק הרבה כגון שהולכת בו האניה של אש לעיר אחרת גדולה במסחר, או נוסעת בו הפוצטה ביבשה, ועל כן אתה מבטל אותו היום קביעות התורה שיש לך בו כי תאמר יום זה יש לי בו עסק הרבה ולא אוכל להתמהמה. והנה אחר בואך מבית הכנסת שיצאת משם תכף אחר עלינו לשבח יזדמן לך אדם בדרך או בבית או בשוק ומדבר עמך דברים שאין בהם צורך לא לך ולא לו שיעור שעה אחת ולא אכפת לך בזה, ואתה חרדת חרדה גדולה על שיעור שליש או חצי שעה של עסק התורה ובטלת קביעות שלך בתורה

עוד הבט נא וראה אם יש לך מעט כאב הראש לא תלמוד שיעור הנהוג אצלך, כי מעט כאב הראש דוחה עסק התורה. אך עסק הגשמי אינו נדחה אפילו מכאב גדול, וכן כיוצא בזה יש השערות לעשות בעסק הנפשיי לדמות מלתא למלתא וגם לעשות קל וחומר וגזרה שוה שהאדם יהיה בוש ממעשיו ונכלם מדרכיו, וכמ"ש הכתוב בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל ודברים אלו רבו מספור

על כן אין צורך להפחיד את האדם ולהוכיחו על חסרונותיו בעבודת השי"ת מדיני עונשים האמורים ומובאים בספרי הקודש של המוסר ומאשר מפורש בדברי חז"ל בקושי משפטי גיהנם וכף הקלע וגלגולים קשים ומרים, אלא יציעו לפני האדם דברי מוסר ותוכחה מעסקי הגוף שלו והנאותיו דבזה תהיה לו תוכחת שכלית יוצאה ובאה מניה וביה. ולכך סיים קהלת ואמר ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט כלומר יעשה לך תוכחת במשפט מדרכיך על דרכיך וכדאמר אביי בפסחים דף כ"ח סדנא בסדני יתיב מדוויל ידיה משתלם. ורבא אמר גיראה בגריה מקטיל מדויל ידיה משתלים ע"ש

אח"כ כשיצאו הבעה"ב והאורח הנז' שבא היום לביתו אמר האורח לבעה"ב כמדומה לי שהחכם הזה שמע דברים שהיו ביני לביניך היום הזה בבית ולכן בעת שבאנו לבית הכנסת הטיף דברי מוסר שיהיה מכוון אל הדברים שדברנו בענין הטיול בשבת. ויענהו ויאמר לו לא כן אלא החכם המטיף מוסרים בקהל רב דומה למוכר מרגליות שהם אגודות שונים זמ"ז כי יש אגודה של מרגליות גדולים שיעלה משקלם כל עשרה מרגליות משקל אחד, ויש כל עשרים מרגליות משקל אחד ויש כל שלושים ויש כל חמשים ויש כל שמונים ויש כל מאה משקל אחד וכן עזה"ד, והקונים שבאים לקנות ממנו כל אחד לוקח ממין שצריך לו וכן החכם זוכר בדבריו כמה מינים של מוסר וכל אחד מן השומעין דבריו יקבל ויקח מוסר השייך לו ולא בעבורי ובעבורך החכם מדבר

אמנם עתה הגד נא לי אחי בחייך הטובים כיצד ראית את החכם הזה שונה מסכת גהינם כאשר חשבת, או שונה מסכת דרך ארץ כאשר אמרתי. א"ל האורח אחי צדקת בדבריך כי מסכת דרך ארץ הוא שונה. אמנם השומע מוסריו אז מעצמו ישפוט על עצמו מסכת גהינם ואין צריך לשמוע אותה מזולתו

ויאמר לו בעה"ב הגד נא לי אחי מה בדעתך בשבת הבאה לחיים טובים אם לפרקא או לשדה. אמר לו לפרקא. א"ל א"כ אני אבא אי"ה ונלך שנינו ביחד. ויאמר למה צריך לכך הנה אנכי יש לי תשוקה וחשק לפרקא יותר ממך. א"ל טוב הדבר אך דע נא אחי כי לא עיקר השמע אלא הפועל הוא העיקר. א"ל אחי כמה מהיר אתה שתרצה לדחוק אותי ללבוש בפעם אחת מצנפת החסידים בעת שאנחנו עודנו עייפים מן ישיבתינו בבית הכנסת שתי שעות, וצריך להיות מתון מתון כי תועלת דבר הטוב תבא בהדרגות ותתגלה לאט לאט. הן אמת ישראל דור דיעה תכף ומיד הקדימו נעשה לנשמע אמנם אנחנו לא נוכל על זאת אלא צריך שנשמע תחלה ואח"כ נעשה בעזה"י וצריך להיות כל זה בהדרגות. ויענהו כנים דבריך וישקו איש את רעהו ויאמרו זל"ז שבת שלום

נמצינו למידין מפרקיה דרבי מאיר לדרוש בכל שבת שלשה מיני דרשות א' אגדה וא' הלכות וא' מוסר שקורא אותו רבי יוחנן בשם משלים וכאמור לעיל וזה הדבר של שלשה מיני דרשות אלו נרמז בפסוק הנז"ל דכתיב לדעת חכמה ומוסר והיינו חכמה זה דרשה של שמעתא שהם ההלכות. ומוסר זה דרשה של משלים להבין אמרי בינה זו דרשה של אגדה

ובא הכתוב השני אחריו ושנה הענין בתוספת דבר אחד והיינו שאמר לדעת מוסר השכל כלומר המוסר לא יהיה במשנת מסכת גהינם ועונשים מרים של כף הקלע וגלגולים רעים, אלא יהיה בדברים שכליים שיוצאים ולקוחים ונבנים מן עסקי האדם עצמו ומטבעיים אשר נמצאים בעולם ולז"א לקחת מוסר השכל כלומר שכליי בנוי על מילי דמסתברי. וחזר ופירש השלשה הנז' האחד הוא צדק שהוא דרש של אגדה והאחד הוא משפט שהוא דרש של הלכות. והאחד הוא משרים זה הוא דרש של מוסר שבו תתיישר עקימת לב האדם ותעמוד רגלו במישור, וכמ"ש רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה':