עוד יוסף חי תלד

הולך לדרשה שלו בכל שבת אינו קורא ודורש מסכת גהינם, אלא קורא ודורש במסכת דרך ארץ, ואתה תעשה נסיון ביום זה, ובא עמי עתה לבית הכנסת לשמוע הדרשה מפיו ותראה כי כנים דברי, ויאמר טוב הדבר כן אעשה וילכו שניהם יחדיו הבעה"ב והאורח

ויהי בבואם לבית הכנסת מצאו את החכם דורש באותה שעה פסוק אחד של קהלת בסי' י"א שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט. והיה החכם מקשה בפסוק הנז' על הלשון שהוא כפול ומכופל כי כל אלה הדברים של ילדותיך ובחורותיך ומראה עיניך המה ענין אחד ולמה עשאם קהלת שלשה חלוקות

ואמר החכם כי עונג האדם בעוה"ז הוא שלשה סוגים הא' עונג מלבושים הנאים שהאדם מתענג בלבשו אותם. והב' עונג אכילה ושתיה. והג' עונג הטיול. ור"ת שלהם טמ"א שהוא ר"ת טיול מלבוש אכילה, כי שלשה מיעוטם יפה אבל רבויים רע שאם ירבה בהם האדם יותר מדאי אפשר שהרבוי שלהם מושך אותו לידי איסור שתטמא נפשו בהם

ואלו השלשה נרמזו בפסוק הנז' שמח בחור בילדותיך איירי בעונג המלבושים הנאים, וקראם ילדות כי זו היא תאות הילדות וכשיזקין יראה שהם גנאי לו. ואומרו ויטיבך לבך בימי בחורותיך זה עונג אכילה ושתיה המתייחס ללב שבו יטב הלב כמ"ש ויאכל בועז וישת ויטב לבו. ואומרו והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך זה עונג הטיול שמתענג האדם בהלכו לבית מריעיו שרואה ריעיו ובניהם ונשיהם וסדרי הבית ויופי חפציו שם, או הטיול שמטייל על פני השדה לראות שדות וכרמים ומיני דשאים. או לראות איזה מראה חידוש מן הנמצאים בעולם שעדיין לא ראה אותם, ולז"א והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך

והמלך קהלת ע"ה אומר לאדם אין אני אוסר לך תענוגים אלו כי אין אני אומר תלבש בגדים פחותים אלא אומר לך תלבש מה שתרצה ומה שתאהוב הילדות שלך וכמ"ש שמח בחור בילדותיך

גם אין אני אומר לך פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה אלא תאכל ותשתה כל דבר אשר יטב לבך בו ותהנה ממנו ויערב ויהנה לך רפואה וחיים

גם איני אומר לך תשב בדד בירכתי ביתך ולא תצא אנה ואנה. אלא אומר לך תלך ותטייל כדרכי לבך ללכת בבית רעיך, או על פני השדה לשאוף אויר צח וטוב, וגם לראות במראה עיניך איזה חידוש מן הנמצאים שיש בעולם אשר לא ראית עדיין ובכל אלה אני מתיר לך ואין אני מונע אותך

עודנו מדבר ומרחיב במענה לשונו בחלוקה זו של עונג הטיול, ויאמר אותו האורח להבעה"ב שהביאו עמו לבית הכנסת, טוב זה החכם באמת כי הוא עושה הצטדקות לדרך הטיול שרציתי ללכת בו עמך היום הזה כי מדבריו נראה שהוא מאמת דברי אשר יעצתי אותך לטייל על פני השדה. ויען ויאמר לו המתן לשמוע סוף דבריו ונראה איך יפול דבר מפיו עוד בעניין תענוגים אלו. כי עד עתה אנחנו רואין התבשיל של החכם הזה כולו מונח בקדרה אחת וחתיכות בשר גדולים ובינונים וקטנים וחלחולת (סיגיק) עם שאר פרי האדמה הכל מעורבים ומונחים ביחד תוך הקדרה עם המרק שעמהם, והמתן עוד מעט רגעים ותראה איך יריק החכם את התבשיל לתוך הקערות, ואיך יסדר חתיכות הבשר והחלחולת ושאר פרי האדמה בתוך הכלים בסדר יפה ויחתום דבריו בתוכחת מוסר המקרעת את הלב ומפקחת ומאירה עיני השכל

ואחר שהרחיב החכם הדבור בשלשה חלוקות של תענוגים הנז' שרומזים בפסוק שמח בחור הנז"ל, אז סיים בפיו את הדברים שסיים קהלת בפסוק שאמר ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט כלומר דברי אלה אשר התרתי לך עתיד אתה ליתן דין וחשבון מצידם ועניינם

וחזר החכם והקשה על עצמו, ואז הציע דברים לפרש דבריו ולתרץ אותם, ואמר אם תשאלוני ותאמרו לי מאחר שהתרת לאדם בשלשה מיני תענוגים ההם הנרמזים בפסוק, מה המשפט אשר ישפטו אותו עליהם. דע כי כאשר תעמוד נפש האדם בב"ד של מעלה לא ואמרו לו ב"ד של מעלה למה לבשת בגדים יקרים, אלא כך ישאלו אותו, אתה לבשת בגד יקר ושמחת וברכת עליו שהחיינו אשר נתקנה על השמחה, הגד נא לנו אם שמחת במצות הקב"ה חצי השמחה ששמחת באותו הבגד או לשליש או לרביע, לא קמבעיא לן על מצוה הנהוגה בכל יום כמו ציצית ותפלין שאתה רגיל בם ואינם חידוש אצלך, אלא קא מבעייא לן על מצוה שהיא באה מזמן לזמן שאתה מברך עליה שהחיינו, כגון סוכה ולולב ואכילת מצה בליל פסח, שנזדמן לבשת בגד יקר חדש בליל סוכות וליל פסח וברכת עליו שהחיינו, נכנסת לסוכה וברכת שהחיינו וקדשת ליל פסח כשהמצה לפניך בשלחן וברכת שהחיינו, אם שמחת על המצוה ערך חצי שמחה ששמחת על הבגד באותה שעה. אמור נא לי וכי לא תהיה מצוה שלימה ויקרה של הקב"ה כמו זה הבגד אשר יתבלה וילך, ומה יש לך להשיב בדבר הזה הלא תבוש מעצמך

מעשה בחסיד אחד שנכנס לבית הכנסת, ומצא שם אדם לובש ציצית ותפלין והיה מסתכל בלבוש העליון ומשתעשע ביופיו, ואחר שנתקרב החסיד אצלו מצא שהקציצה של התפלין אינה מכוונה בין עיניו אלא משוכה וקרובה לאוזן ימין, כי זה האיש בלבשו התש"ר לא שם דעתו עליו לכוין הקציצה במקום הראוי לה שהוא בין עיניו אלא תחב אותו בראשו כאשר יעל המזלג, ובמקום שנמשכה הקציצה שם נחה וישבה. א"ל שוטה זה הבגד אתה לובשו כל היום כולו ולא שבעה עיניך ממנו עד שגם עתה בבית הכנסת עיניך מבטת בו להשתעשע בו, ומצות התפילין שהיא אות קדוש בין ישראל לבין הקב"ה ואתה לובשו חצי שעה דוקא ואין אתה נותן דעתך עליו אפילו בשעת הנחה לדעת איך הוא מונח

וכן יביאך האלהים עוד במשפט בדברים של חלוקה השנית הרמוזים במאמר ויטיבך לבך בימי בחורותיך שהוא עונג אכילה ושתיה אשר יערב מתקם לאדם ויטב לבו בהם. יאמרו לך בב"ד של מעלה ביום המשפט, הלא אכלת ושתית וערבו לך ומתקו לחכיך רפואה וחיים, הגד נא לנו אם מתקו לך דברי תורה אשר למדת ואשר שמעת אפילו ערך עשרה למאה ממתיקות שהיה לך במאכל ומשקה הנה זה המאכל ומשקה שוה שנים או שלשה דנרים ויתעכל בזמן מועט וסופו להיות פסולת ומעלה ריח רע, ואיך לא יהיו דברי תורה ערבים ומתוקים אצלך אפילו לערך עשרה למאה מן עריבות המאכל והמשקה

וכן יביאך האלהים במשפט בדברים שישנם בחלוקה השלישית של עונג הטיול וכמ"ש והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך. ועל זה יאמרו לך בב"ד של מעלה, ימי השבוע המה שבעת ימים. ובששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי תשבות. ובכל יום מששת הימים תצא לפעלך ולעבודתך עדי ערב. והנה באמצע היום בהיותך עוסק במלאכתיך או בסחורתיך. אם יבא חבירך ויאמר לך היום האויר טוב מאד בא ונטייל חוץ לעיר. היתכן שתעזוב עסק שלך ותלך עמו לטייל, והא ודאי אפילו עסק כל דהו אינו נדחה ומתבטל מחמת עונג הטיול. וא"כ איך