עוד יוסף חי תכח

מנהלו אשר לו לעינים לנחותו הדרך אשר ילך בה. ושלשה האנשים האלה שהם המאמין והממאן והחוקר נגשו אל העיור וידבר החוקר דברים עם העיור וינסהו בחקירות וימצאהו כלי מלא חכמה וישתוקק החוקר להציע חקירותיו לפני העיור אולי ימצא אותו פתרון לדברים אשר המה קשים אצלו בחקירותיו. ויאמר להעיור אם נא מצאתי חן בעיניך הנני לבקשך לבל תעבור חיש מהרה מחברתינו, ופה נשתעה יחד ואבקשך כי תטה אוזן לדברי ולשמץ חקירותי, אולי תשיג ידך פתר דבר כי חיש חכם אתה ויען העיור ויאמר להחוקר דבר כי שומע אני

ויאמר החוקר הנני היום בחקירה. אשר כולם אנשים חכמים וידועים יאמרו כי מלאכי מעלה אינם גוף ואינם שום גשם. וכ"ש השם יתברך ויתעלה אינו גוף. ולא אוכל להבין זאת. כי איך הדבר אשר יש במציאות הוא לא יהיה בו שום גשמיי. ולדעתי הוא שני הפכיים, וכמה רעיונות ועתים אבדתי בהגיגי זאת, ורוח מבינתי לא ענני על זה מאומה

ויען העיור ויאמר לו הקשית לשאל לי אם מעודי לא ראיתי תמונה וגשם כי עיור מבטן אנכי, ואתה עתה תרצה כי אראה לך הבלתי גשם. אמנם לדעתי אני רואה כי אין עיור כחוקר, יען כי המחקרים אומרים על האויר איננו גשם ועל אור היום מודים שישנו במציאות דכתיב ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור הרי נברא הוא ואינו רק מניעת החשך והם אומרים כי ביום נראה על האויר חור לבן ובהיר ובלילה מראה חושך ושחור ואיך יציירו הבלתי גשם על דבר שישנו במציאות

ויוסף החוקר לומר הנה יאמרו כי המלאכים וכל שרי מעלה, המה בלתי גשם וגם אינם תופסים מקום. וזה יותר פליאה נשגבה ולא אוכל לה שיהיה דבר במציאות ולא יתפוס מקום

ויען העיור ויאמר באמת הדבר הזה שגבה מאד מדעת תבונת האדם העצור בגוף החמריי, אכן לדוגמא וראשי פרקים נוכל גם אנחנו חלושי הדעת לצייר לנו ענין כזה והוא כך

ראה כי כולם יקראו את המלאכים ושרפי מעלה בשם שכליים נפרדים. והתבונן כי גם יתרון האדם שהוא שכלי הוא ג"כ כמעט למעלה מהזמן ואינו תופס מקום, כי מה שאתה תופס ברעיונך ושכלך ברגע אחת, אם תרצה לספר זה לרעיך מה שהיה עצור בשכלך עדי רגע. הנה יעבור זמן מה בספורך ע"י כלי המבטא, ופעם אם הוא שכל עמוק, תספר לו כמה שעות מהזמן, ואז כאשר אך יבין רעיך הדבר ההוא בשכלו אזי בנקודה אחת יעצור כל דבריך במוחו, ויסבו הדברים בשכלו ברגע אחת ג"כ, וכמו שספרו מהקדוש רבינו האר"י זצ"ל שאמר כי למד בשינתו בשעה אחת, שאם יספר וילמוד זה ע"י כלי המבטא כנז"ל יעלה על זה זמן שמונים שנה וכו'

והנה כאשר עינינו רואות כי כמעט אין לשכל זמן, וא"כ מופשט מקום ג"כ הוא כי זמן ומקום אחד הוא כידוע. והנה האדם הוא נושא השכל, והמושכל הוא הנשוא, וכאשר תפרידם בדעתך אז יהיה המושכל הוא הנשוא מופשט מקום וזמן ובלתי גשם, וגם נמצא הוא, ובאמת קשה לנו לצייר איזה מושכל מופשט לעצמו בלתי גשם ואבני יסודות לו וכו'

הרי שיש שכל לבדו והשארת הנפש כמה שעות בלי גוף כי כל העת ההוא לא ידע המעמיק גופו אנה בא, וכן בבוקר יתבונן האדם על חזיונות לילה אשר היה כפגר מובס, וראה חזיונות גבוהות בלתי גוף, האם בנתה אתה החוקר לריעי. והתבונן עוד כי כמה מושכלות עצורים בלבב איש החוזים, הם שוכבים תחת שמי השכחה. ובעזר כח הזוכר יוציאם האדם לפעלם, הגד נא לי מה המה אם לא נמצא ובלתי גשם ובלתי תופס מקום המה

ויוסף עוד העיור ויאמר להחוקר כתר לי זעיר ואחוך עוד מלים, כי הנה כמה שאלות וקושיות והויות יש לי על החלד הזה הרבה יותר ממה שיש לך על העולם הבא, והיינו איך יוכל להיות שהשמש הגדול מאד, הולך בלא רגלים על פני רקיע השמים, ואיך תעוף העוף תחת כל השמים באויר ולא יפול לארץ, ואיך עין קטן כקצה זרת יביט על אלפי אמות, ואיך פני אדם שהוא ככף איש יהיה מהם רבבות אלפי פרצופים, ואינם דומין זה לזה, ומה נפלאה לי לשמוע כי הדגים חיים הם במיים ומותו ביבשה וחיות האדמה להפך, מי יתנני לראות צחות השלג והקור הגדול אשר יכביד על האדם והוא בלתי גשם, וגם הוא נמצא. ומה נפלאו לי לשמוע כי האדים יעלו מן הארץ ותחת כל השמים ישתרעו, להריק מטר טיפות טיפות פעם גדולות פעם קטנות ולא יגעו זה בזה בנפלם לארץ וישקו האדמה ויולידוה ויצמיחוה, מי יתנני לראות את רבבות אלפי ברואים אשר שמעתי אומרים עליהם כי ישנם באדמת עפר וירחשו על פני כל האדמה, ואנכי דרשתי מכמה אנשים על הדברים האלה איה מקום מוצא מהותם ואכותם ואין פותר אותם לי ורק ההרגל הוא יישן, כל דבר לישן נושן בעיניהם, ולא יתנו עין בקירת עליהם כלל לאמר מי ילד כל אלה

הנה שמעתי מן הולכי בתי משחק וטיאטראות כי יספרו הנפלאות אשר ראו ואתפלא מאד על זאת, כי מה להם לילך ולחפש חדושים נפלאים, הלא כל העולם כולו מלא חדושים ונפלאות תמים דעים, מה להם לילך ולראות איך הדוב הולך על שתים, ומדוע לא יתפלאו לשמוע איך תנוק בן שתי שנים ידבר כל הצורך וכו' וכו', ואני אך מן אנשים שמעתי את כל אלה הדברים שישנם בעולם, אבל אני לא ראיתים מעולם, ועכ"ז אמונת אמת אני מאמין בזה ולא שוא ותפל אף כי אין ביד כל אדם להראני את כל אלה, ואיך אתה החוקר תראה שכל העולם מלא פלאים ושאלות עצומות מסתרי יוצר הכל, ואין בכל המון המחקרים לפתור אחת מני אלף דבר קטן וגדול הטמון בסתרה ולא תתבונן ותרגיש מדעתך להאמין כי כולם אחוזים ודבוקים זה בזה וכח אחד מוליכם כרצונו למחוז חפצו

ברם לעת עתה רגע אחד אדבר להטעימך מפרי תבונתי לשכך דעתך על דבר שאלתך, והוא כי אשאלך חידתי על דבר אחד אשר אתה רואה אותו בכל עת, ואני אך שמעתי ממנו, והדבר הזה הוא נפלא לדעתי מכל הנמצאים, ולולא כי שמעתי מכמה מציאותו ומהותו לא האמנתי בו, וממנו אשפוט ואוכל להבין כי אין שום דבר אשר יהיה נמנע בחיק ה' אף בדבר שלדעתי הוא מן הנמנע ובלתי אפשר בשום אופן, כגון נמצא ובלתי גשם וכדומה נפלאות הרבה, והדבר הזה אך אלי אני העויר הוא דבר גדול ונפלא, יען כי לא ראיתיו מעולם, אכן לא יפלא זה בעיניך, כי בכלל דברים המורגלים הוא, וההרגל יאלף לך כי אין זה פליאה. ויען החוקר ויאמר שאל מהרה כי כלתה נפשי ורוחי לידע

ויאמר העיור אחוד חידתי בדבר הזה ואתה תשמע לפתור אותה, הדבר הזה הוא אשר תאכל הרבה יותר מכמותה ולא נודע כי בא המאכל אל קרבנה. ויען החוקר הלא כבר פתר יוסף חלום הפרות הרעות שאכלו פרות הטובות ולא נודע כי באו אל קרבנה, ועתה הרכיבני במרכבת המשנה כי פותר דברים אני כיוסף: