עוד יוסף חי תכז

לובשין ציצית ותפילין ביד וראש וכולם קובעין מזוזה, וכעזה"ד, וכן הוא בלאוין כולם שוים בהם במספרם ועניינם. אבל אם לומר טעם שכליי למצות ונסמוך על השערת השכל לבדו לא יהיו כל ישראל שוין בקיום המצות אלא כל אחד יעלה בידו מספר מצות כאשר תחייב השערת שכלו וידוע וברור הוא שאין דיעות בני אדם שוין ולכל אחד יש לו מדה וגבול בשכלו

ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב באלפא ביתא דרך אמונה בחרתי משפטיך שויתי, פירוש בחרתי לתפוס עיקר לסמוך עליו הוא דרך האמונה והקבלה ולא לסמוך על דרך ההשכלה, יען כי בזה הדרך של האמונה משפטיך שויתי לשון השוואה כי יהיו משפטיך שהם העשין והלאוין שוה מספרם אצל כל ישראל שכולם מקיימים אותם בהשוואה, דמה שמקיים זה מקיים זה דאין מחסור ליראיו כלל

והנה העולה מכל הדברים שכתבנו בס"ד בענין שני דרכים אלו א' של קבלה ואמונה וא' של חקירה והשכלה הוא, שלא לדחות דרך החקירה וההשכלה בשתי ידים שלא תעסוק בו ולא תתבונן בו כלל, אלא אנו אומרים לכל איש ישראל אחוז בזה, וגם מזה אל תנח ידיך ורק תזהר ותשער לעשות דרך הקבלה והאמונה עיקר לסמוך עליו שלא ימוט ולא יגרע כל דבר המתחייב ממנו, ודרך החקירה וההשכלה טפל שלא תשמע אליו אלא רק בדבר שאינו סותר למה שיתחייב מדרך הקבלה והאמונה וכדאמרן לעיל

אמנם באמת יש דברים ועניינים שא"א להתבונן בהם בדרך החקירה וההשכלה כלל, ולא יוכל שום אדם להוליד בהם שום מציאות ושום מונח מצד החקירה וההשכלה ואין האדם רשאי להאמין אלא במה שתגיד לו הקבלה ואין רשאי לצייר בהם שום ציור אשר נעשה ע"פ השערת השכל. והיינו בדברים הנמצאים למעלה מן הרקיע בעולמות העליונים וספירות הקודש, דודאי א"א לידע עניינם ומדתם ואיכותם ומראיהם ותכונתם בשום אופן, כי מציאותם נעלמת ונסתרת מעינינו בתכלית ההעלם וההסתר ואין אנחנו יודעים מציאותם אלא רק ע"פ הקבלה שקבלו אבותינו מפי מרע"ה וגם מה שקבלו מן הנביאים ישעיה הע"ה ויחזקאל הע"ה אשר גילו בנבואתם קצת מן המקצת וגם מה שקבלו חכמי הדורות רשב"י וחביריו מפי אליהו זכור לטוב והם דור אחר דור ועד אחרון רבינו הקדוש האר"י זצ"ל וגם גילוי זה אשר נגלה מפי אליהו זכור לטוב גילה טפח וכיסה מאה טפחים ואיך אפשר לשום חכם לדבר בעניינים הנסתרים האלה בדרך החקירה וההשכלה, הא ודאי אין מגע לדרך זה בעניינים הנסתרים הנז' כלל ועיקר

ואפילו בשמש והירח וכוכבים ומזלות אשר האדם רואה אותם בחוש הריאות ובפרט ע"י כלים חדשים של הבטה שנראין בהם לעין האדם יותר גם אלו א"א להשיג עניינם ולהכיר אותם באמיתות יען כי מאחר שהם אינם מן ארבע יסודות שבגופינו ומקומינו אלא הם יסוד חמישי העולה על ארבע יסודות שלנו אלף אלפים וריבי רבבות מדרגות בזכותו ובאיכותו, א"א שיוכל האדם הבנוי בארבעה יסודות של חומר עכור להכיר מהותם של שמש וירח וכוכבים ומזלות הבנויים ביסודות זכים רחוקים וגבוהים מן ארבע יסודות חומר שיש בנו, ולכן כל השערות שעושים חכמי האומות במהות השמש והירח והכוכבים הם בטלים, וכל דור ימצא בו חכמי אומות המבטלים מה שגזרו חכמים שקדמו להם, וכן עזה"ד תמיד דור אחר דור זה בונה וזה סותר כבנין פתום ורעמסס, וכאשר האריך בדבר זה חכם א' מחכמי האומות קאנט שמו, וכמ"ש הרב בספר הברית ז"ל ע"ש באורך. וא"כ כ"ש וקל וחומר בעניינם של העולמות הנסתרים שאין מציאותם לפנינו אפילו כחוט השערה שאין מגע בהם מצד ההשכלה והחקירה

ואמרתי להעתיק כאן מ"ש בספר ידיו אמונה פרק ט' ואזכיר דבריו בקצרה מה שעשה משל יפה בדבר זה בטענה מסתברא לנעול דלת החקירה בענין הזה

והוא כי ממאן ומאמין יצאו יחד לשוח בשדה ויהי בצאתם מקיר העיר וחוצה על פני מגרשי השדה מקדם לעיר, וימצאו איש מתבודד יושב בצל שיח אחד. וישאלהו המאמין מה מלאכתך פה ומה אתה מבקש. ויען האיש ויאמר חוקר אני ואת אלהים אני מבקש. וישאלהו מאמין במה אתה מבקש את אלהים. ויענהו האיש בנר חכמתי ואור תכונתי בהם אני מבקש את אלהים חיים. וישאלהו מאמין האם בקשת ומצאת. ויען החוקר בקשתיו ולא מצאתיו. ויאמר מאמין ומדוע לא מצאת אותו. הלא תכונתך בידך היא ולאורה תלך עד מקום אשר שם האלקים. ויענהו החוקר קצור קצרה יד תכונתי מלהשיג מבוקשי. כי מאד פליאה דעת ממני. איך תילה ארץ על בלי מה. וזאת נשגבה היא ולא אוכל לה. דאיך מגרעין אחד אחרי בלותו יצא שיח זה עם פארותיו

ויאמר מאמין האם רק מחמת זה לא תשיגנו. יען קצרה תבונתך מלהשיג אותו. או מפני כי תמצא בו דברים שהם נגד השכל ולכן לא תשיגנו. ויען החוקר ומה זה הוא נגד השכל אשר תראה אתה בו

ויאמר מאמין כגון לערב אש ומים יחד ולא יזיקו איש את רעהו כאשר עשה לשמים שעירב אש ומים יחד ועשה שלום ביניהם. או יאמר לחומץ וידליק. ועתה אשאלך אם האלהים אשר אתה מבקש יוכל לעשות גם זה. ויען החוקר ויאמר לא אפונה כי כן הוא, כי מאחר שאלהים הוא בודאי כל יכול לעשות גם מה שכנגד השכל ולמעלה ממנו

ויאמר מאמין אם זאת איפה מדוע תבקש אותו באור שכלך המוגבל הלא תקח דבר שכנגד השכל הוא. ולך בקש את ה' ובטח תמצאהו. ויען החוקר אמנם אין בידי רק השכל המוגבל ומאין אקח מה שכנגדו הוא

ויאמר מאמין אם אין בידך במה לבקשו, למה זה תלאה נפשך לשוא, הלא עד עולמי עד לא תמצאהו. לכן הכבד ושב בביתך ותמים תתיה עם ה' אלהיך. כי האדם להיותו מוגבל בחומר לא יוכל להבין את הבלתי חומר ולצייר עליו עומק דעתו, והנה נודע כי כל החכמות שבעולם הם כולם על יסודות חומריות. משא"כ בחכמת האלהית אשר אין יסוד חמרי לה, לכן אין בגדר אנושי להבינה

ולז"א כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך כי כל חכמתם נתייסדה על הגשם שהיא מאין כמוך. שאתה יתברך בלתי גשם. וא"כ היאך יוכלו לחקור ולהתחקות אחריך ועל תבונתך כי אין ביד האדם לחקור ולהשכיל במה שהוא למעלה מן החומר והשכל

ויוסף עוד מאמין ויאמר. לפי דבריך שאמרת אתה תבקש את האלהים באורים שהוא באור תבונתך וחכמתך. לא יעלה זה בידך, יען כי המשורר אמר ישב חשך סתרו ולכן אם באורים תחפשהו לא תמצאהו עד עולם. לכן שמע נא לעצתי. קח את החושך ובקש אותו במקום החושך כי שם משכן כבודו ואז תמצא אותו. ויען החוקר ויאמר אם אקח החשך ועוד אלך במקום החושך מה אראה ובמה אחזה. ויאמר מאמין אם קצור קצרה ידך לראות בחשך. א"כ לשוא בקשתך. ועד עולם לא תמצא משכן כבודו. לכן הכבד ושב בביתך

עודם מדברים ורגליהם עומדים בצלע ההר מזה והנה ראו בצלע ההר השני עיור אחד עם עלם קטן