עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryנושא האפוד

נושא האפוד תשכט

Nosei Ha-Ephod 729 · נושא האפוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

או לקצר או להחליף אקבל האמת ממי שאמרו וזה החלי בס"ד. צריך לכתב בכתובה בנוסח זה. החתן הנז' בשעה שקדש להכלה הנז"ל בפני העדים עשה תנאים עם הכלה הנ"ל תנאים גמו' כתנאי ב"ג וב"ר בתנאי קודם למעשה שמקדש להכלה הנז' ע"פ התנאים האלה ועי"כ נתפייסה הכלה הנז' שאם יתקיימו התנאים יהיו הקדושין חלין ואם לא יתקיימו אפי' אחד מהם יהיו הקדוש' בטלין ומבוטלין ולא יהיו חלין כלל ומעות הקדושין יהיו מתנה גמורה. וכך אמר החתן הנז' להכלה הנז' בפני עדים הח"מ אם היה תהיה הדבר שבהמשך הימים אצטרך לשום לדרך פעמי אקח רשות מהכלה בעד זמן המוגבל ואתחייב לכתב לה ממקום תחנותי איה מקומי ואם יתארך זמן הרשות לשאל עוד בכתב פעם אחרת. אך אם אתמהמה שם בלי רשותה יותר מזמן המוגבל בינינו. או אם יהיה האופן שיהיה בינינו דין ודברים ותתבע אותי לדין לפני בדה"ץ ויחייבו אותי ב"ד באיזה דבר ולא אובה ולא אשמע לקבל עלי את הדין או אברח ולא יהיה נודע מקום תחנותי אזי לא יהיו הקדושין חלין ויהיו בטלין מעיקרא ולא תצטרך לגט. גם אם אזכה שיהיה לי זש"ק בשעת מיתה יהיו הקדושין חלין אך אם יארע שאמות בלי זש"ק ח"ו לא יהיו הקדוש' חלין ולא תצטרך ליבום או לחליצה גם הנישואין הללו הם ע"ד שאהיה בריא וחזק אך אם יקרה מקרה בלתי טהור שאו נהייתי ונחלתי בחולי דבקיי או שאני חולה מקודם ולא נודע לה עד עתה או כיו"ב באופן שא"א לדור עמה אזי לא יהיו הקדושין חלין והמעות שאני נותן לה בתורת קדושין לא יהיו אלא מתנה בעלמא ולא תצטרך גט. וכשתבא האשה לפני בדה"ץ לדרש זכותה אזי הב"ד יחקרו הדבר הדק היטב ואם ימצאו שהצדק עם האשה יעשו כל מה שבכחם להמציא לה ג"פ ממנו או חליצה מהיבם ואם לא תעלה בידם יתירו אותה לעלמא בלי ג"פ וחליצה. ועכ"פ תטול ותגבה כתובתיך ותוספת כתובה במשלם עספ"א ולא יהיה ליכי שום גירעון כח מחמת התנאי לענין הכתובה והתוספת. ובפנינו עדים הח"מ נשבעו החתן והכלה הנ"ל ע"ד המב"ה וע"ד הנב"א ועד"ר שלא יוכלו ולא יורשו לבטל שום אחד מהתנאים הללו בשו"ז שבעו' ולא למחל אפילו אחד מהם או מקצתו אלה הם הדברים שצריכין להכתב בכתובה

ובשעת הקידושין יאמר החתן לכלה. על פי כל התנאים הכתובים בכתובה שיתקיימו הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדמו"י ואם לא יתקיימו התנאים הנ"ז או אפילו אחד מהם ואפילו מקצתו אזי הקידושין יהיו בטלין ולא יהיו חלין כלל ולא תצטרך גט ממני ולא חליצה ומעות הקידושין יהיו מתנה וכל הבעילות שאבעל אותך יהיו על דעת זה. וכבר חשבתי דרכי לעשות באופן אחר ולומר לה הרי את מקו"ל וכו' על מנת שיתקיימו כל התנאים הכתובים בכתובה ואם לא יתקיימו וכו'. אך מאנה לנגוע נפשי בקצה הזה כיון דהוי מעשה קודם לתנאי ואע"ג דכבר פסק מרן בסי' ל"ח ס"ה דבאומר על מנת א"ץ לכפילת תנאי ולא להקדים תנאי למעשה שכן הסכימו הגאונים וכתב ה"ה שקבלתם תכריע וכתב הרב"י דכן דעת הרי"ף ור' האיי אולם מי יצילנו מיד המלכים האדירים הרא"ש ור"ח ור"י ור"ת והר"ן דלא סל"ה והם אמרו דאפי' בע"מ צריך להיות בתנאי כל משפטי התנאים וכמו שהתלונן בזה ה' תורת חסד בסי' ק' דאחר שדבר זה תלוי במחלוקת לא הי"ל לסתם דבריו בדבר שהוא מחלוקת ואע"ג דאיכא הכא טיבותא אחריתי דכל שכתוב בשטר שהתנאים נעשו כתנאי ב"ג וב"ר לא בעינן משפטי התנאים וכמ"ש בהגהמ"י פ"ו ופסקו מור"ם בהגה ס' וע' יד"א בהגה"ט סק"ב שהביא שכ"כ הרא"ש בתשובה וכמעט שדין זה מוסכם וכמ"ש ה' תו"ח שם מ"מ גם בזה למוהר"ם פדוואה והובא בכנה"ג הגה"ט סק"ב וכ"כ בח"מ דאפי' לפי סברא זו תנאי קודם למעשה בעינן באופן דאין דרך סלולה לפנינו ומחוורתא כדאמרן מעיקרא

אסופא דמילתא אני אברך חזקו ויאמץ לבבכם על אשר שמתם לב להציל בנות ישראל מן השבי ומן התקלה ואל שדי יתן לכם אומץ ובריאות לבא עד קצו של דבר זהו מנחת עני הקריב את קרבנו. ממה שהשם חננו. ואשר יבחר בו יקריב אליו לרצונו. נאם העבד המתפלל אל קונו. ירפאהו מחלייו וישיבהו על כנו. להגות בתורתו ולחדש חידושים תמלא בטנו והוא הצעיר דוד ב' אברהם פיפאנו סט"ו

ולמודעי אני צריך כי בחודש זיו דהאי שתא קבלתי מכתב ארוך מחו"ר קושטא יע"א תשובה על הערותי ועגמה נפשי כי הייתי רוצה להשיב כי לא שבעתי נחת מתשובותיהם ועדיין לא איפרקא מחולשה אך מה אעשה שגברה עלי החולשה ולא אוכל עשוהו מה גם דלענין הדין אשר לפנינו גם אני הדל הסכמתי עמהם ולא נצרכה אלא לפלפולא בעניינים דמבחוץ. אך זאת אגיד כי ישבו בסת"ר עליון הס"ס שעשיתי באות ה' בעבור כי העתיקו דברי הרא"ש שהובאו בא"ז לקמא ואיננו כמו שכתב החק"ל משמו וז"ל הרא"ש שם וכן יבמה שנפלה לפני מו"ש מין האירוסין דאם היתה רוצה להתנות בשעת האירוסין שאם ימות קודם שישאנה שיהיו הקידושין בטלים כדי שלא תפול לפני אחיו מומר לא היה הבעל מעכב ע"ז ולכך סמכינן כאילו התנה ע"כ ובודאי דשנין דא מן דא תנאי שיהיו הקדושין בטלים מאילו התנה ע"מ שלא תזקק ליבום שכתב ה' חק"ל משמו והם הליצו בעד החק"ל דדעתו בתחילת דבריו דתנאי זה הוי כאלו התנה ע"מ