נושא האפוד תשל

שלא תזקק ליבום דלס' הרב"י כדעת התה"ד דא ודא חדא היא אך שוב בתר הכי שהחק"ל פלפל בחכמה דרב המרחק בין תנאי שיהיו הקדושין בטלים לתנאי שלא תזקק ליבום אז מודה הרא"ש דתנאי שלא תזקק ליבום לא מהני דהוי מעמש"ב ועפ"ז נפל פתא בבירא הס"ס שעשינו את"ד בקיצור נמרץ ובזה גם אני מודה להם דהאמת יורה דרכו ותכל תלונותי על ה' חק"ל דסות"ר את עצמו ומה אעשה שאין ס' א"ז עמדי וסמכתי על מ"ש ה' חק"ל משמו וה' יצילנו משגיאות

אמר המגיה דש"ן באמת דבר גדול עשו רבני קושטא לתקן קדושין על תנאי אבל זהו תקנה על להבא (ולדאבוננו גם התכנית הזאת עדיין לא הוצא לפועל) אבל מה הועילו חכמים בתקנתם על כמה אלפים ורבבות נשים עגונות שהן עתה במצב מעציב ומאדיב אשר נשארו בעירום ובחוסר כל, והתוצאות הן נוראות ואיומות. שבתוך העגונות האלה יש פרוצות וצנועות, הפרוצות יש מהן שמתנצרות ויש מהן שתצאנה לתרבות רעה ומפקירות עצמן לכל והצנועות או סובלות חיי צער או מאבדות עצמן לדעת ושאלה זאת המנסרת בעולמה של היהדות זה כמה שנים לא נפתרה לגמרי עם קידושין על תנאי. ובאמת אם נחדור לתוך הרוח ועומק תורתנו הקדושה נוכיח לדעת שהיא תורת חיים, וחי בהם ולא שימות בהם והנה עינינו רואים ביסודו של התלמוד ההתקדמות והסתגלות לתנאי החיים המתחלפים והמשתנים. יש בתלמוד כמה וכמה רעיונות פרוגריסיביים ואפילו נטיה לריפורמה. ובפרט בענין עיגונא שהקלו אפי' בעד אחד ועד מפי עד ואפי' עבד ושפחה וגוי מסיח לפי תומו וכו' ובכמה ענינים עשו הפקעת קידושין מטעם דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש. משום תקנת פרוצות וצנועות: בכתובות ד' ג' ע"א. משום הוא עשה שלא כהוגן וכו': ביבמות ד' ק"י ע"א, וכן בכמה מקומות בתלמוד יעו' ב"ב ד' מ"ח. יבמות ד' צ' גטין ד' ל"ג וד' ע"ג. יש מהן בגט בטל ויש מהן בלי שום גט. וכמה ענינים מאלו נקטו הפוס' להלכה. וכן משום הוראת שעה שמעון בן שטח תלה שמונים נשים באשקלון ויעו' בש"ע ח"מ סי' ב' וכן מצינו בתלמוד שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה אפי' בקום ועשה ובפרט כשיש פנים וטעם לדבר יעוין ביבמות ד' פ"ט. תוס' ב"מ ד"כ ד"ה שובר ב"ב דמ"ח ב' והתוס' שם, וכן בתוס' יבמות ד' ק"י ד"ה לפיכך. וכל הנימוקים הנ"ל יש בנידון שלפנינו משום תקנת פרוצות וצנועות: כבר ביארנו למעלה. משום הוא עשה שלא כהוגן: האם יש יותר עשו שלא כהוגן מאלו האנשים אשר בורחים לערים רחוקות ועוזבים את נשיהם עגונות כל ימיהם בלי שום אמצעיים לפרנס את עצמם והם משביעים את יצרם וחובקים נשים נכריות וכן משום הוראת שעה: האם יש יותר זמן פרוץ מזמן הנוכחי ובפרט איזה בעלים אשר מנצלים עם הדת ודורשים סכומים עצומים כדי לגרש את נשותיהם או לחלוץ ליבמותיהם האם יש חילול הדת יותר מזה? וידעתי כי כמה פוס' ראשונים ואחרונים בנו כמה חילוקים וחילוקי חילוקים בכל הענינים של התלמוד הנ"ל ואיני רוצה להאריך אך זאת אני רוצה להדגיש: כי אילו היו חכמי התלמוד בזמן הזה בודאי שהיו מתקנים כמה תקנות כדי להתיר מכבלי העיגון אלו האלפים ורבבות נשים האומללות ומה שלא תקנו בזמנם הוא מפני שהמצב לא היה כ"כ נורא כמו מצבנו היום. שבעקב המלחמות הגדולות. התחלפות גדולה באה בעולם. והפריצות והאכזריות הכו שורש בלב האנושיות. אין רחמנות] ואין מוסר ואנושיות לכן רבותי רבני א"י והגולה! די לכם לשבת מנגד בשויון נפש ובאדישות אחריות וחובה גדולה מכבידה עלינו במומינטיס המעציבים האלו עליכם להתאסף איזה רבנים מכל הארצות במרכז אחד לטכס עצה ולתקן תקנות כדי להרים המכשול הזה מקרב עמנו. ואינו דבר שכלי מ"ש הפוס' כי דוקא חכמי התלמוד כמו רבי אמי ור"א הם בני סמכא לתקן תקנות כאלו ולא אחרים כי אדרבא יפתח בדורו כשמואל בדורו ועוד כי עינינו רואות כי האנושיות מתפתחת בכל יום. ואם הענין החשוב הזה יעלה בידינו לעשות אז לא רק שנמחה את הדמעות המרות של הנשים הצועקות ובוכות האלו כי אם גם כן נסתום פיות המדברות גדולות נגד תורתנו הקדושה כי כמה וכמה יהודים ואינם יהודים מדברים ובצדק: הזאת היא התורה שאומרים עליה שהיא תורת חיים וצדק ויושר וכו' ובכן עלינו להשתדל בכל מאמצי כחנו לשים קץ לדברים האל ולהעמיד הדת על תלה להחזיר עטרת התורה על יושנה ולשים אתה באתו גובה הראוי לה ואז נקדש שם שמים ברבים. ת' ו' ש' ל' ב' ע'