עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryנושא האפוד

נושא האפוד תשכח

Nosei Ha-Ephod 728 · נושא האפוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

לכתחילה בקידו' ע"ת שאם ימות הבעל בלי זש"ק תהיה מותרת מטעם ס"ס אין לנו לעשות ס"ס לכתחילה וכן מבואר בכללי ס"ס להפר"ח בכלל ח"י דאי ליכא גבן אלא חדא ספקא לא עבדינן תרי ספקי בידים וכו' עי"ד ואנן בדידן כפי מה שראיתי בהעברה בעלמא בדברי הפוס' אנא קחזינא דכלל זה רבו החולקים ע' יד דוד די בוטון "ו"ד סי' ק"י בכללי ס"ס אות י' שד"ח מ"ע הסמך אות ל"א שם משמעון הנד"מ בחידו' רב אחאי ר' חיים מנשה ז"ל מד"ח ואילך שהאריכו בזה וכעת אין לי פנאי לעיין בדבריהם. מה גם היכא דהס"ס הוא על ידי פלוגתא דרבוואתא דסברי מימר דבכי הא עבדינן וכיעו' בדבריהם דרבנן הנ"ל עוד בה דלדידי חזי לי דאינו ענין לנ"ד הך כללא. ואחר גלגול מחילות מה' שיבת ציון נלע"ד דבר זר לדמות ענין זה לזה. ראש המדברים בזה אשר ממנו נוסד הך כללא הוא הקדוש מוהרשד"ם זלה"ה בחיו"ד סי' מ"ז דהתם קאי עמ"ש מור"ם ביו"ד סי' נ"ז דספק דרוסה אסור למכרה לגוי דשמא ימכרנה לישראל וגם דאיכא ס"ס וכתב הרב וז"ל בכל ס"ס יש לנו להקל כההיא דפ"פ שכשהדבר ביד האדם הוי ס"ס ואתה בא לאסר אותו לא תאסר אבל ספק דרוסה כשהוא בידו אסור ואתה בא להתיר לכתחילה מטעם שמא כי הא ודאי אין להתיר א"ד וכונתו מבוארת דהא דשרינן בס"ס היינו דכשבא לפנינו כבר ושני ספקות ערוכים כגון ההיא דפ"פ דבעבורם האשה מותרת ואתה בא לאסר לא תאסר. משא"כ בספק דרוסה דעתה הוא באיסורה ואתה רוצה להתיר על ידי שימכרנה לגוי דאינו ודאי שימכרנה לישראל אלא מספק והספק הזה לא נולד עדיין ואתה בא לעשותו זה מקרי ס"ס הנעשה בידים. משא"כ בנ"ד דאנן קיימינן דבשעה שאנחנו עושין המעשים שמהם יצא ההיתר לאחר זמן אין כאן כעת שום איסור כי עדיין לא נשאת ולא נפלה קמי יבם וכ' מה שאנחנו עושין פה היום אין כאן שום התרת איסור ע"י המעשים הלה ואיפשר שלא יצטרכו רק למחר כשיבא הענין שתפול לפני היבם. ואז הספקות כבר עשויין לפנינו שעל ידם אנחנו מתירין מה זה ענין לספק הנעשה בידים ואנכי הדל לא זכיתי לירד לסוף דעתו של הג' שיבת ציון ז"ל וכפי כל האמור זכינו לדין דגם לגבי יבם מהני הך תנאה דעקירת הקידוש' למפרע ושפיר נפטרת בלא גט ובלי חליצה וכדבריהם דרבנן

(ז) לא נשאר רק התיקון הצריך להתנות כן בשעת הקידו' ובשעת ביאה כי באמת בדור הזה קשה לעשות כן הן מצד הבושה ולעג השאננים. וגם שלא ימצאו שמה אנשים הגונים היודעים משפטי התנאים ככל חוקותיו וככל משפטיו ועל זה אתו רבנן ובצרי חדא והספיק להם בתנאי בשעת הקידושין לחוד ע"פ הטעמים הנאמרים באמת בדבריהם הנחמדים ונזכירם בקיצור. א' שהתנאי הוא לטובת האשה. ב' שהוא דבר שאינו של ממון ואיכא ס' הרשב"א והר"ן בפ' המדיר דאין מחילת התנאי וביטולו מועילים בדבר שבממון ומה שדחו בסו"ד דכיון דהרשב"א ס"ל דאין הטעם משום אחולי איפשר דמודה הרשב"א דגם בתנאי של ממון איכא למיחש להכי כבר כתבנו לעיל דהרשב"א קאי הרי"ף ודוק). ג' דמקפיד על קייום התנאי. ד' דאינו ודאי שיהיה בב"ז. ה' אין התנאי הזה יכול לבא לידי פייוס. ו' דאחר כמה הכרזות והודעות אין הדעת סובל שתמחל התנאי. ז' שהוא ע"י שבועה שישביעו לחתן ולכלה בשעת הקידושין שלא יבטלו התנאים לעולם וכולם נכוחים למבין ובנויים על אדני האמת ובראייות נכוחות רק מה שהכניסו בדבריהם בטעם השביעי מבעל שנשתמד לא ידעתי הבינהו דלא מצינו בזה שום סייעתא דלס' כל הפוס' קידושיו קידושין גמורים וכמו שפסק מרן בסי' מ"ד ואין כאן רק סברת מוהר"י קצבי ותמיהה דלא עצר כח להתיר בלי גט. ומה זאת סיעתא דלדידן הרי הוא ככל אדם דעלמא ודי לנו שאר הטעמים. ועוד האריכו בשאר הספקות ופשוטותיהן

(ח) אך רגע אדבר במה שחששו על הבנים והעלו שראויים המה לבא בקהל ה' והביאו משם ה' פרי הארץ ח"א סי' ב' שראויים להיות כ"ג והחזיקו דבריו מהג"א פ"ק דכתובות משם הרשב"א דאדם שהוא נשוי אשה ויש לו בנים ממנה ושוב נמצא שלא היו בקדו' שוה פרוטה דראויים הבנים להיות כ"ג ובאמת הוא ראי"ה מהימנא. האמנם זאת מצאתי להרב המאירי בפסקיו ספ"ק דיבמות דט"ו מהספר שכתב וז"ל אם התנה בהדייא ע"מ שלא תזקק ליבום וחליצה אינו כלום אלא שהם מפרשים שהוא כאילו התנה ע"מ שאין אחיך משומד. אף בזו לא הועלנו שא"כ אם יש לה בנים מיהא אתה צ"ל שאינם בני נשואה וכו' עי"ד דנראה דזהו פגם לבנים שע"י התנאי כל שלא נתקיים התנאי והקדושין נעקרו מעיקרא הוא פגם לבנים שאינם בני נשואה שלא כדעת ה' פרי הארץ ומצינו גדול ששמש בסברא זו הוא הקדוש הרשב"א ז"ל

(ט) ואשר עם לבבי אשיחה כי טרחכם וריבכם היו עלי לטורח ובלא הועיל כי לא באתם עד עתה אל המנוחה שכל הפלפול ומסקנת ההלכה דמהני תנאי כעת הוא לריק כי לא נסדר הסדר הראוי לעשות כי זהו העיקר. והנה אמת שבמכתב שקבלנו אשר ערכתם לכל רבני הגולה כתבתם כי כאשר יסכימו לדעתם אזי תערכו סדר המערכה שפ"ר התיקונים בכל משפטי התנאים. אך לדידי חזי לי כי לא זה הדרך והמתחיל במצוה אומרים לו גמור. לכן אתהלך בתום לבבי בקרב ביתי ולמעני למעני אעשה ואכתב הסדר כפי מה שנלע"ד ואם טוב בעיניכם תסכימו עמדי ואם תרצו להאריך