נושא האפוד תשכד

ברוך שלנו היאך מת? והוא השיבו ברוך מת אלה הן דברי העד. והמו"ץ מאינדירני כתב לנו במכתב כדברים האלה זאת לדעת כי האמנם ממשטר הצבא התוגרי הודיעו אז על מות האיש הזה אך כל ההודעות ממין זה מצד משטרי הצבא התוגרי איתרע חזקתייהו כי פעמים רבות קרה המקרה כי אחר אשר באה ההודעה מהם על מות איש צבא והנה שב האיש אל ביתו כי שלח אח"ך מכתב כתוב בעצם ידו אל קרוביו ואחרי כי מקריים כאלה היו לעתים תכופות גם פה גם בקושטא לכן החליטו ב"ד הצדק אשר שם לבלתי תת אמון בהודעות שרי הצבא התוגרים על מות איש ישראל ואין לסמך עליהם כלל את"ד נר"ו ושואל כענין על האשה הזאת למצא לה מזור ותעלה

תשו' לפום ריהטא נראה דננעלו דלתות ההיתר לאשה הלזו תחי' דבר מע' המו"ץ כי אין לסמך על עדות שרי הצבא טעמו ונימוקו עמו דהנה אמת דרבו הפוס' המתירין לסמך על עדות הערכאות וכמו שאספתי בזה בסה"ק אבני האפד סי' טו"ב אות פ"ז ואנן בדידן עשינו מעשה כמה פעמים נסמך ע"ז וכמ"ש בסה"ק אבני האפד ח"ב והמה בכתובים בסי' הנ"ל אות כ"ה. מ"מ ה"ד, בעדות הערכאות כערכאות שלנו שכותבים הענין על האמת ומעולם לא ראינו בנדונות אשר באו לפנינו שיש להם כתב הערכאות מצד השררה שום ניגוד ולדאבון נפש אותם האנשים שכתבו עליהם שמתו כלו ונאבדו אין זכרון לראשונים וגם לאחרונים אולם בערכאות אשר הוחזקו שאינם כותבים האמת ואין נזקקין לידע הדבר על בוריו וכמ"ש המו"ץ פשיטא שאין לסמך ויש לילך אחר הפוס' דס"ל דאין לסמך בזה על הערכאות ועדותם כאפס וכאין

ומה שיש לעמד בזה היינו על עדות אהרון הלוי הכתוב בשאלה אשר נתקבל בב"ד אע"ג דאין לפקפק בעבור שלא הזכיר הגוי שם אביו וש"ע יען דהנם מדברים על איש ידוע וכמ"ש הפוס' והכא ששאל הישראל מהגוי ואמר לו. ביזים ברוך דהיינו ברוך הידוע לנו והשיבו הגוי שמת וגם על שלא אמר קברתיו לית לן למיחש דכבר הסכימו הפוס' דלא בעינן קברתיו מ"מ עיקר העדות נראה דאינו כלום כיון דבא ע"י שאלה מהישראל לגוי וכל עדות שהוא ע"י שאלה מגן שוייא

איברא דכיוצא בזה שמענו בישראל ששאל לגוי היאודי שהלך עמך לא הלך לשלום עד עיר פ' והשיבו מת במקום פ' והעלה מוהרש"ג ז"ל בס' צ"ל הכסף ח"ב אה"ע סי' א' דס"ד דהוי מסל"ת דמשמעות השאלה נראה דידוע וברור לו שאינו בעולם אלא דשאל ממנו לדעת אם אחר שהלך לעיר פ' מת ועד אותו מקום הלך לשלום או קודם וע"ז ענהו הגוי דמת קודם שאלה כזאת אינה שאלה ה"ה לנ"ד דעיקר השאלה היא היאך מת דמוכח בבירור דיודע שמת אבל רוצה לידע ממנו אופן מיתתו והוא השיב דמת ולא השיבו על אופן מיתתו כאשר שאל. ולפי דברי הרב עלתה ארוכה לאשה הזאת אכן ענין זה אי נקי מחלוקת דרבני דורו מוהרי"מ ז"ל בס' באה"מ סי' ס"ג והרד"ק ז"ל שם סי' ס"ד ומוה"ר בשער אשר סי' ה' שעמדו על נדון זה בעצמו פסלו העדות דזה מקרי לדעתם ע"י שאלה וכאשר רמזתי דבריהם בסה"ק סי' טו"ב אות קמ"ה

ולא אכחד דבראותי דבריהם בשרשן נולד לי פקפוק בנוסח הקב"ע שלהם דבק"ע שהועתק בס' באה"מ כתוב דשאלת הישראל לגוי היתה איל גידייו סילאניקלי קי פאר- טייו קון טיגו סי פואי לשלום פין איסקינדיריאה? אך בקב"ע שהועתק בס' צל הכסף כתוב דשאלת הישראל לגוי היתה. איל גידייו סילאניקלי קי פארטייו קון טיגו נון סי פואי לשלום אסטה איסקינדיריאה? וכשנעמיק על זה יראה הרואה דיש הפרש רב ביניהם דבשאלת פ' הלך לשלום עד עיר פ' היא שאלה מפורשת אם הלך לשלום אם אין. ויש מקום לומר שהישראל רוצה לידע אם הלך לשלום אם לא הלך ואין כאן הוכחה שידע ממיתתו אדרבא מוכח קצת דרוצה לידע אם חי אם מת אך בשאלה אם פ' לא הלך לשלום עד עיר. פ' המובא בדברי מוהרש"ג מוכח להדייא מדברי השואל שהוא כבר ידע ממיתתו אלא דרוצה לידע באיזה מקום מת ולכן פסק דינו מוהרש"ג דלא מקרי ע"י שאלה. וכונתי לומר דאילו היה לפני מוהרי"מ ומוהרד"ק נוסח העדות כאשר כתוב לפני מוהרש"ג איפשר דהיו מודים דלא מקרי ע"י שאלה וכן מוהרש"ג אילו היו לפניו נוסח קב"ע כמו שבא לפני שני אדונים הנ"ל איפשר שהיה מודה להם כנלע"ד המעט הוא

ואם אמת היה הדבר הזה היה יוצא היתר מרווח לנ"ד כיון ששאלת הישראל לגוי היתה נאסיל אולדו ר"ל כיצד מת באופן דהישראל מדבר על הידוע שכבר מת והגוי לא השיבו ע"ע המיתה. אפס כי כל קבל דנא ראיתי למוה"ר בס' שער אשר דהגם דנוסח הקב"ע שלפניו היה שהישראל שאל מהגוי היאודי היאודי שמסרתי בידך לא הלך לשלום עד עיר פ' ועכ"ז בטלו וחשבו בפשי' שאינו מל"ט וכפ"ז בנ"ד לפי דעת הפוס' הנ"ל העדות איננו שוה דחשיב ע"י שאלה וסוף כל סוף מידי פלוגתא לא נפקא עד יצא כנוגה צדקה בעדות המועיל לפום דינא. סימן ל"ד קדושין שלהי אדר הראשון ש' התרפ"ד

אלקים ראיתי עולים מן האר"ש מליצי רעי חכמי ורבני קושטא רבתי יע"א כי בערה בם אש ה' מראות ברע מצב בנות ישראל העזובות והנשכחות מבעליהן. יש