נושא האפוד תשיב

סימן ל"א כסלו התרפ"ב

שאלה אשה אחת שזה כמה שנים שנשאת לאיש וחיו יחד כדרך איש ואשה וזה מעט כמו חמש שנים שנתעוררה המלחמה ומצד השררה נקרא לצבא ומאז ועד עתה עקבותיו לא נודעו ומזה שנה שהארץ שקטה ושבו אנשי הצבא לגבולם היתה מחכה לבעלה או לקבל ממנו איגרת שלומים ותוחלתה נכזבה ותמיד כל היום היא עומדת על עין הבקורת ונכתבו איגרות בקשה לרבני קושטא שיחקרו שם בקושטא רבתי על האיש הזה יען יש לו קרובים ולא מצאו מאומה. וגם במכתבי העתים נכתב מכתב הודעה על בקשת האיש הלזה ואין קול ואין עונה. עתה שמעה שמת בעלה והביא לפנינו היודעים דבר על זה ואנן בדידן במותב תלתא כחדא הוינא כד אתא קדמנא הר' אליהו זונאנא ואחר האייום והגיזום כדחזי קע"ר והעיד ע"ן וע"י כדברים האלה ייו איס- טובי קון איל קונייאדו דילה מוזיר בינו און איסטאמבולי פורגאגי אי סו נומברי מואיז בינו אה לה בוטיקה דיל קונייאדו אי לי דימאנדו קומו איסטה סו קונייאדו דוד בכרו לי ריספונדייו קי לו באש איספיראנדו, לייה אונו חאביר קי לייה סי מורייו ע"כ. עוד באותו מושב באו לפנינו אשה אחת ואחר שעשינו לה יתר הגז"ם העידה ע"ן וע"י קי אילייה סינטייו די מואיז איסטאמבולי קו- אנדו לי דימאנדארון פור דוד בכר ריספינדייו טו קי ביבאש קי איסטי דוד לייה סי מורייו. עוד באת לפנינו אשה אחרת והעידה ע"ן וע"י שהיא שאלה אה מואיז איסטאמבולי קומי א איסטה דוד לי ריספונדייו קי דוד בכר לייה איסטה מאטאדו די מונלו טיימפי. אלו הן העדוייות שנתקבלו בפנינו בחדש כסלו מהאי מתא התרפ"ב והאיש משה הנ"ל נסע למה"י ואיננו פה לשאל את פיו כיצד מיתתו ומאין ידע והנה אשה דופקת על פתחי בית המדרש שיבקשו תרופה למחלתה

תשובה על מה שלא בא בפי העדים שם אביו ושם עירו לא חשאין אנחנא על דנא פתגם כיון שכולם מדברים על האיש הידוע ביניהם וכבר נפסקה ההלכה דבכה"ג א"ץ שלשתן וכמ"ש בסה"ק אבני האפד סי' טו"ב אות רל"ה. אך מלבד זה יש להסתפק בנידון זה ב' ספקות. הספק הראשון בעיקר עדות אליהו זונאנה שא"ל מואיז איסטאמבולי קי לו באש איספיראנדו לייה אובו חאביר קי לייה סי מורייו ופירוש הדברים מה אתם מחכים אותו כבר בא הודעה שכבר מת דכיון דלא אמר אני יודע שמת א"כ כאומר שמעתי שמת ולא פירש ממי שמע מישראל או מגוי דאם הוא מגוי צריך לידע אם היה מל"ת ואם היה מישראל צריך לידע אם אינו מפיסו"ע. וגם יש לחוש דמקול הברה שמע. הספק הב' דהעדות הזה נראה מוכחש דהאיש והאשה אמרו משם מואיז שאמר סי מורייו והאשה הב' אמרה נהרג והו"ל עדות מוכחשת

ואען ואומר על הספק ה"א. הנה מרן בש"ע ס"ה כתב וז"ל כבר אמרנו שהעד שאמר שמעתי שמת פ' אפי' שמע מהאשה שש ששמעה מעבד ה"ז כשר לעדות אשה ונשאת ע"פ וסיים מור"ם דאפי' לא אמר ממי שמע אלא אמר סתם ששמע כשר ולא חיישינן שמא עד ה"א פסול היה. ונפל מח מחלוק' בין רבני האחרו' על פירוש דברי מור"ם דיש מפרשים דדוקא באומר ששמע מאח. אבל באומר שמעתי סתם חיישי' דשמא מקול הברה שמע וכסברת מוהר"ש ז"ל שהו"ד בתשו מרן ב"י לס' נשים דק"ו וכן נראה דעת מוהריב"ל בח"ג סי' פ"ט. אך מרן מוהריק"א ז"ל בתשו' שם חלק עליו בכח דלא חייש' דעדותו הוא ע"י ששמע קול הברה ע' יד"א הגהב"י ס"ק נ"ז וכבר רבני הדור שלפנינו עמד ע' זה ע' למוהר"ש גאטינייו ז"ל בס' צ' הכסף ח"ב סי' ו' דע"ז שעמד בזה באורך ואסף איש טהור כל הפוס' שדברו בזה והיה דעתו להקל מכח ס"ס וכ"פ ה' זרע אברהם באה"ע סי' יוד דחלק על הרב הפוס' שבימיו שהעלה להחמיר ושוב בתר הכי נרתע לאחוריו ודעתו להחמיר אלא דבנ"ד רווחא אשכח יעי"ש וכן העלה ה' ברכות המים בדל"ח גם גאון עוזנו מוה"ר מוהראק"ו ז"ל בשער אשר אה"ע סי' ט"ו ד"ש ע"ג דעתי להחמיר וכמו שרמזתי דבריהם בסה"ק אות מ"ז. ומאחר שכן מי יקל ראשו לפני המלכים האדירים האלה

אמנם ראיתי להיד"א בהגהב"י ס"ק ס"ו שהביא משם הפ"מ דהא דחיישינן לקול הברה היינו היכא דנודע בודאי דיצא קול מקודם ואח"ך בא העדות שמת אזי נחוש לקול הברה אב' היכא שלא נודע שיצא הקול אין לבדות מלבנו לומר שיצא הקול כדי לפסל העדות וציין לכמה מרבוותא דשל"ה וכעת לא ראיתי חולק בזה. וכמה כרכורים כרכר מוה"ר בשער אשר סי' יו"ד דנ"א ע"א לפרש דברי המ"ב בסי' ק"ט דנראה מדבריו כמנגד לזה וכמו שהבין מוהרא"א ז"ל בס' א"ר סי' ג' ומר הוא דקאמר דגם דעת המ"ב הוא לחוש דוקא במעיד לאחר שיצא הקול אבל לא היכא דלא נודע בודאי יש"ב והוסיף מוה"ר להביא עוד פוסקים דסל"ה דכל דלא נודע דאינו קלא לא חיישינן להכי. ובעבור זה הנני מפליא פליאה נשגבה ולא זכיתי להבין דברי מוה"ר בסי' ט"ו ד"ש ע"ג דחייש לקול הברה הגם דשם לא בא בשפתיו דהיה קול הברה ומכתלי דבריו ניכר דאינו הוא דאמר דחיישינן לקול הברה והוא פלאי. ולא אכחד דלבי נקפי דמוהריב"ל בח"ג סי' פ"ט דנסתפק בזה אי אמרינן דמקול הברה