נושא האפוד תשז

מתבאר מדבר והרא"ש ז"ל באותה תשובה דכלל נ"א סי' ב' דאחר שהביא ההיא עובדא דשלהי יבמות בישראל וגוי שהיו מהלכין בדרך ובא הגוי ואמר חבל על פ' שהיה עמי בדרך ומת וקברתיו. והשיאו את אשתו כתב דמהך עובדא יש ללמוד דהגם דהגוי לא הכיר את היאודי ולא ידע את שמו רק שאמר שיאודי נתלוה עמו ומת והיו עדים שידעום מי שנתלוה עמו ובאו לב"ד ואמרו שפ' נתלוה עם זה הגוי והגוי אומר שמת והתירו אשתו וכו' עי"ד הרי דהגם דע"פ שתי העדוייות יתברר לנו מיתתו של זה האיש עכ"ז מצרכינן ולא אמרינן דבר ולא חצי דבר וכזאת וכזאת מצינו למוהריב"ל שם בח"א סי' ב' על מעשה שר' צבי אליקים העיד ששמע מפי עד שג' יאודים נהרגו בתוך ספינת הרגליים ובמכתב מקהל בילוגראדו מעידים שג' יאודים הם פו"פ שיצאו מבילו- גראדו עם ספינת הרגליים כתב וז"ל אבל מצאתי להן ארוכה ומרפא מתוך הכתב מבילוגראד שמעידים שאלו היאודים נכנסו עמהם בספינת הרגליים ואין לחוש ולומר דג' יאודים נכנסו ואותם הם שנהרגו ובעליהם של אלו בחיים דהרי וכו' וכיון שאנו יודעים מתוך הכתב של קהל ביליגראד שיאודים אלו יצאו תוך ספינת הרגליים ומתוך עדות ר' צבי אנו יודעים שנהרגו ג' יאודים תוך ספינת הרגליים שיצאו מבילוגראד אין לחוש דלמא אחרים היו שנתלוו עמהם ממקו"א וכו' עי"ד וזהו כנ"ד ממש דהג' יאודים מעידים על נסים חזן שנסע בספינה זאת הגם שהם לא ראו בעיניהם מה היה לו הרי כאן עדות הישראל מפי גוי שהספינה הזאת נטבעה וירדה למצולות ים אלו הן הנצרפין לברר מיתתו של האיש הזה וכבר האריך בזה הכנה"ג בהגהב"י ס"ק רמ"א וחיד"א ס"ק שע"ז. וגם א"ה בסה"ק אות רל"ד הנה הבאתי הסכמת האחרו' שהעלו להתיר ולא נאמר בזה דבר ולא חצי דבר לך נא ראה

(ח) ואחר שהוכחנו דשפיר מצטרפי העדוייות והו"ל כאילו בא עדות לפנינו ומעיד שפ' היה בספינה פ' ונטבע עם הנוסעים באנו אל הספק השלישי דאין כאן עדות ברור המועיל לפום דינא דכיון דלא הגיד המספר במכתבו דאמר לו הגוי דשהה שם עד שת"ן אע"ג שהעיד שהבאפור נטבע באנו למאי דנחלקו הפוס' במעיד שנטבעה הספינה אי בעינן שיעיד בפי' שנטבע ושהה שם עד שת"ן כדי שתצא מאיסור תורה הלא"ה באיסור תורה קיימא ואם נשאת תצא וכמ"ש מור"ם בסעיף י"ה משם הרשב"א ורבים אשר איתו ודלא כהר"ב אשכנזי ז' בתשו' סי' ך' שכתב בשם הרמב"ם ור"ח דכדי לצאת מאיסו"ת די בעדות שנטבעה הספינה וכמו שאסף וקבץ מחלוקת זה הכנה"ג בהגהב"י ס"ק תל"ח והיד"א ס"ק תרו"ם והסכמת האחרו' להחמיר ועי' בסה"ק אות שמ"ט ולפ"ז אשה זה באיסור א"א מה"ת קיימא

(ט) והנה מקום אתי להוציאה מאיסור תורה בשומי עין עיוני על המכתב מחיים לאוהבו הוא היה אומר שהגוי אמר לו כדברים האלה איל באפו- ריקו אואי אונדידו סין פודיר סאלבארסי ני אונו סיאה דיל אוקופאזי סיאה די לוש ביאזאדוריס וכו' וביאור הדברים שנטבעה הספינה בלי שיוכל להנצל שום אחד מהם לא מהמלחים ולא מהנוסעים ומאחר שהאריך בלשונו כזה בודאי שנתברר לו כן וכמ"ש מוהרימ"ט בח"א סי' מ"ח והביאו הכנה"ג שם ס"ק ת"ק דכל שהדברים נכרים מתוך העדות ששהה עליו וכגון שאמר טבע ולא עלה מסתמא עמד שם וראה שלא עלה וכו' י"ש ויעו' יד"א ס"ק תרנ"א ותרנ"ב משם הפוס' דבאומר נטבע בלי הצלה לשון זה מורה ששהה וכ"כ ה' פני משה ח"ב סי' ק"ל וכ"כ ה' ראש משביר ח"א סייפי ט"ז ו"ה בחה"מ סו"סי ט"ן וכ"כ בס' חו"ש ח"ב סי' א' די"א משם רבני קושטא דכל שאמר שלא נמלט מהם איש חשוב כאילו אמר בפי' ששהה יעו' בס' פורת יוסף סי' כ"ד. ירים משה סי' ב' והובאה תשובה זאת בס' צה"כ ח"ב סי' ה' דב"ך ע"ג כשאמר העד אי נון בימוס סאליר אה נינגונו י"ש

(י) ועוד דהכא הוי עד מפי עד דהישראל מעיד במכתבו מה שאמר לו הגוי וכל כה"ג תלינן שהגוי שהה יעו' כנה"ג שם ובסה"ק אות שנ"ט הבאתי שכן הסכימו רבני האחרו' ע' ר"ש משביר ח"א סי' ח"י מוהרש"ג בס' צה"כ ח"ב סי' ג' דע"ג ע"ג. באר המים דס"ג ע"ד ירים משה שם ד"ד ע"א ואפי' אם המצא תמצא מח מחלוקת באיזה חילוקים עכ"ז יש להתיר מס"ס ספק אי בעינן שהה דלמא הלכה כהאומרים דלא בעינן ואת"ל דהלכתא אזלא כמ"ד דבעינן שהה כבר שהה ובר מיפך הוא וכבר עבדי הכי רבנן בתראי ע' ישמח לב אה"ע סי' ה' דיו"ד ובסה"ק אות ש"ן

(י"א) ברם אתכרית רוחי בראותי דברי ה' מוהר"י קצב"י ז"ל בתשו' כי באה בס' פני משה שלטון סי' ס"ה שכתב בדקכ"ה ע"א דבטביעת ספינה ל"מ שהיה שלא נאמרה כי אם כשטבע איש אחד במים ולפ"ז נהרס כל היסוד אשר בנינו דכיון דנ"ד הוא בספינה שנטבעה אף שיאמר העד ששהה ל"מ ועדיין באיסורא דאורייתא קיימא אולם דבר זה שחידש לנו מוהרי"ק דבספינה ל"מ שהיה מלבד שלא ראינוהו בשום פוסק אדרבא מצינו להפך שגם בספינה מהני שהיה שא נא עיניך וראה להרדב"ז בישנות סי' רע"ג דאחר שהביא מחלוקת הרמב"ם, עם הרשב"א כתב וז"ל אם העיד שנטבעה הספינה בתוך הים כגון שנעשה נקב למטה ונכנסו כולם במצולות ים ושהה שם כדי שת"ן הוי כטבע במשאל"ס דאם נשאת ל"ת ואפ"ה